בעיקבות הלב

התחלה יפההההההההה
אבל לא כל כך הבנתי מי זאת מי חח
את יכולה להסיר לי על כל אחת??
ותמשיכי בובה
מוואהה ענקיתתתת

QUOTE בל גם אתה לא יודע הכל על אותה התקופה אז לדעתי אינך יכול לשפוט אותי.
אמרתי שאני יודע הכל ?😊
מי שחושב שיודע הכל לא יודע כלום
סתם אמרתי בשביל ידע כללי
אם את נגד שאני יגיד עוד דברים כאלה אני לא אגיד

QUOTE בקשר ל"אגדות" אולי זה באמת משהו כמו אגדה? כל סיפור הוא אגדה בפני עצמה אתה לא חושב? אני כן

תלוי יש ספרים שקשה לקרא להם אגדה
כי הכל מה שכתוב שם זאת אמת

ואת התחלת את זה כסיפור היסטורי אמיתי כשציינת שנה 😊
בכזה מצב עדיף הייה לכתוב באמת משהוא המועיד על כך שסיפור הזה פרי דימיון
למשל "פעם לפני הרבה שנים,בזמן שעכשיו אנחנו קוראים לו ימי הביניים"😊

סליחה על הביקורות שלי אני יודע שאני בן אדם מניאק ועקשן 😁

תודה על התגובות. 😊

וחן ביקשת שאני אסביר על הדמויות.

אוקיי אז ככה-
אדורה: משרתת.
אלטיה: אמא של אדורה. טבחים.
קווין: אח של בריג'יט למחצה. יש להם רק אותו אבא.
דורה: דודתו של קווין.
הברון: אבא של קווין ובריג'יט.
לורו: ככה קוראים לטירה.
לאנדור: ואסל ( שליח או אביר שעובד תחת חסותו של אדון כולשהו)
נראה שבזה בינתיים נסתפק... מקווה שקצת הבהרתי את הדמויות.

son_of_rain

אתה בהחלט עקשן, כמוני בעצם אז לדעתי זה נסלח. אבל בכל זאת להתחיל סיפור כמו שהצעת זה כמו להתחיל סיפור ילדים.
ויש שני מובנים של אגדות. אחד כשכותבים בע' נראה לי זה הדימיוני ובא' זה אמיתי. או להיפך אני כבר לא זוכרת. אבל סיפור זה סיפור ולא צריך להגדירו כע/אגדה.

QUOTE אבל בכל זאת להתחיל סיפור כמו שהצעת זה כמו להתחיל סיפור ילדים.
אז מה ?😊
מה שקובע איזה ספר זה התוכן
פשוט אם להתחיל את זה כאגדה או פשוט לא לבלוט את הצד ההיסטורי שבו
זה מכניס כבר את הקורא לאווירה אגדית ,והוא כבר לא מחכה מסיפור משהוא ממש חכם למשל המנסה להבין את צורת החיים של אנשים באותה תקופה
אלא רק סיפור אהבה יפה מלא בהרפתקאות 😊

QUOTE ויש שני מובנים של אגדות. אחד כשכותבים בע' נראה לי זה הדימיוני ובא' זה אמיתי. או להיפך אני כבר לא זוכרת
לא שמעתי על כזה דבר חיפוש בגוגל על מילה "עגדה" לא נתן שום תוצאות כנראה המילה הזאת לא קיימת 😊

QUOTE אבל סיפור זה סיפור ולא צריך להגדירו כע/אגדה
אגדה זה גם סוג של סיפור
פשוט זה סיפור דימיוני -כמו במקרה שלך

זהוא אני נשתק או שהאשקול הזה יהפוך ל"איך צריך לכתוב סיפור" 😁


ומתי כבר אהייה המשך?😊

הנה המשך ...😊

[B] מחוסר היכולת לפעול, בריג'יט החלה להיתייאש.
- למה שלא תלכי האכיל את וולף גברתי? ואני אסיים עם האווז במקומך.
- לא, אם מטילדה ץיכנס ותראה שאני לא עובדת היא ישר תרוץ לדורה ותספר. אתן הרי זוכרות איך היא התנהגה עם מביס, כשהיא ניסתה לחפות עליי. ואני לא יכולתי לעשות כלום כשבאו השומרים והכוה בשוטים וסילקו אותה מהטירה. ואז נודע לי שהיא מתה... זה היה כמו שום לאבד את אמא.- הזכרונות העציבו אותה, והיא מחקה מעיניה דימעה.
- תילכי גברתי,- במגע רך אלטיה הרחיקה את המחשבות העצובות,- תאכילי את הכלב שלך. וולף תמיד שמח לראות אותך.
- כן, אכן, תלכי גברתי.- אדורה נעמד לידה מוכנה להמשיך בעבודה.- אני לבד אסיים פה. ואם מטילדה תעיז לבוא לפה, אני כבר אחטיף לה.
בריג'יט חייכה, היא דימינה לעצמה את אדורה נותנת סטירות למשרתת האישית של דורה. הנערה לקחה את הצלחת עם השאריו ונתנה לאלטיה לשים עליה את הגלימה. ולאחר מכן בזהירות יצאה מהמטבח.
באולם לא היה אף אחד חוץ משני משרתים שהיו עסוקים במשהו ולכן לא שמו לב אליה. היא ניסתה שלא ליבלוט. לפני מות קווין, כל עוד דודתו לא הפכה מאורחת למארחת כולם היו מאושרים, אבל עכשיו בבית שוררת אווירה של חשד.
בחוץ היתה רוח מערבית שהביאה איתה את ריח הרפת. היא חצתה את הארוות, האסמים שבהם בדרך כלל ישנו הסייסים. היא עברה על פני הרפת ולבסוף ראתה את השדה הסגור שבו החזירו את כל כלבי ציד. כאן, לפי פקודתה של דורה, היה כלוא וולף.. הכלב האהוב של בריג'יט אף פעם לא ידע שבי, ועכשיו, כמו בעלתו, הפך לאסיר.
הברון מצא את הגור ביערות בין לורו ולוארה, כשלביתו מלאו 10, והביא אותו הביתה. הכלב הבטיח לגדול למימדים עצומים, ואי אפשר היה אפילו לחשוב לתת אותו לילדה. אבל בריג'יט אהבה את וולף מהמבט הראשון ולא הקשיבה כשאסרו עליה להיתקרב לכלב. הכלב היה מאוד נאמן לילדה, שהחששות חלפו.
עכשיו כשבריג'יט בגובה 60 ס''מ, ראשו של וולף מגיע לה עד הכתפיים, ואם הוא נעמד על הרגליים הוא גבוה ממנה לפחות ב10 ס''מ.
וולף כבר הרגיש שבעלתו באה ולכן בחוסר סבלנות חיכה לה ליד השער. בריג'יט בחיוך פתחה אותו וחיבקה חזק את צווארו של הכלב.
- אז איך אתה, מלך שלי? שמח שלא צריך לחכות לארוחה כמו כל השאר?- היא התכופפה כדי לטפו והצמות הבלונדיניות שלה יצאו מאחורי גבה.
שלא כמו כל נשות ברי, בריג'יט לא כיסתה את ראשה, אך במקום זאת קלאה את שערה לצמות עבות. היא אהבה את החופש שבזה.
- תגיד תודה לאלטיה. זו היא הכריחה אותי לצאת אלייך.
וולף נבח לכיוון הבית והתחיל לזלול.
בריג'יט התבוננה לצד הדרומי של שדות הפרי וחשבה על איך שהחיים השתנו.
עוד לפני כחצי שנה היא היתה עם קווין ומביס. אז בריגיט ידעה שלומרות אחרי מות אביהם, קווין יהיה הבעל החוקי של כל האחוזה, אבל היא היתה בטוחה כי יש לה חלק בכל זה, כחלק מהנדוניה לחתונתה. ועכשיו, לאחר מותו של קווין, היא היתה יכולה לרשת את הכל, אם, היתה מתחתנת. ועד אז הרוזן ארנולף היה צריך לקחת תחת חסותו את האדמות, ואותה...[\B]


עדיין לא משהו אבל המעניין יהיה בהמשך. נקווה שתישארו איתי עד אז.

נחמד נראה מה אהייה הלאה 😊

מה אף אחד אחר לא קורא את הסיפור? אז למה אני משקיעה? נו טוב כנראה שזה עתידו, לא להצליח

אני קראתי