נתלייייייייייי
י'מושלמתתתתתתתתתתת
המשךךךךךךךךךךךךךךךך
דחוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף 😉
נתליייייייייייייייייייייי יפה שליייייייייייייייייי
אולי תעשי לי ככה המשכון ליומולדת?? עוד אחד?? 😁
QUOTE (ligosh @ 09/08/2005) אין אין חבל לכם על הזמן מור חייהה
אין מצב שלא
אני בטוחההההההההה
מאמי המשך מדהים כרגיללל
יאללה מחכה להמשך אני במתחחח
לוב יו ליגלושש
😉
מדהיםםםםם ממש אהבתי!!
איזה מותחחח ואיך שאת רושמת את זה זה כזה מיוחדדדדדדדדדדדד....
אין על הכתיבה שלך...
המשךךךךךךךךךךךךךךךך ומהרררררררררררררר
אוהבת...
מור'צי 😊
יפותת שלייי איןןן כרגעע המשךך ולאאא יהיהיהה להיוווםםם :]
אני צריכה לקום מחר מוקדם.. לעזור לאמא לנקות.. יש לי בדיקת ראיה.. שיעור פרטי באנגלית..
ואולי אחרי צהרים יהיה עם לא כמו תמיד אתן יודעות שיהיה פיצוייייי =)
בהצלחה בבדיקת ראיה..
אני יודעת מה זה לעבור בדיקת ראיה..מעצבן..
מחכים=]]]]]]
חחח גלושש מאמי יש לי משקפיי ראיההה.. רק שאני לא ממש שמה אותם!!!
רק מידי פעם בטלויזיה ובשיעורים.. אני פשוט הולכת כדי לעשות בדיקה לראות מה קורה עם העיינים היפות שלי חיחיחיחי =)
אהה..חיחי..באסהההה משקפיים..
לי יש עדשות=]..
בקשה...שימי לנו המשךךךךך..
אני לא ירדם=[..
גלווש
אוךךךךךךךך איזה מתח!!
😊
תמשיכיי בבקשההההההההההההההההה!!!
בננות כרגע אין לי זמן.. בערב מבטיחה שיהיה המשךך =)
אוהבת אותכןן!!! :]
בננות!
הגעתי למסקנה שאת הסיפור הזה כל כך קל לי לכתוב,
אני יושבת ופחות מ10 דקות יוצא לי פרק!
אין לי מושג למה?!
חיחיחי סתם.. אני חושבת שאני יודעת!
בגלל שלוקח לי יותר מדי זמן לקרוא המשכים.. אין לי זמן לכתוב לכן..
אבל לא נורא!
אני נהנת לכתוב ואני לא יפסיק לעולם!!
תהנו!!
הלכתי לאן שלקחו אותי,
לאן שלקחו אותי רגליי,
בחושך,
בלי פחד,
הלכתי,
בשקט,
עד שהגעתי,
אין לי מושג למה,
אין לי מושג איך,
הגעתי ל..
הגעתי לבית קברות..
מקום נורא,
מקום חסר חיים,
מקום חסר אור,
מקום חסר תקווה,
התקדמתי לאט לאט,
ופתחתי את השער,
נכנסתי בשקט, לא להעיר את המתים,
נכנסתי בשקט, לא להפריע לשלוותם,
רק האורות הקטנטנים של הנרות האירו את דרכי..
ועוד כמה פנסים קטנים בצד, שכבר המנורה עוד מעט נשרפת,
הלכתי בשקט,
דורך על מעט עלים יבשים,
פרחים שנבלו,
מפלס לי אתהדרך בין הקברים,
המצבות,
הזרים הענקיים,
ומחפש..
מחפש מש'ו..
אין לי מושג מה,
רגלי לקחו אותי לכאן!
אין לי מושג למה?
רגלי גם מתקדמות לבדן,
נעצרות אט אט ליד הקברים,
עייני מושפלות לעברן,
בודקות,
חופרות,
בפרטי פרטים,
השעון שעל ידי מצפצף,
השעה 3:00 הוא אמר ללא קול, השתקתי תציפצוף!
ששש.. הוא מפריע לשנתם,
שנתם של המתים,
אולי גם מור בינהם!
שעונים מעוררים ומור לא הולכים ביחד,
זאת היתה השנאה של מור,
היא אהבה לקום לצלילי ציוץ הציפורים,
נשיקת אמא,
נשיקתי,
או ע"י קול מתוק ונעים,
השעון הושתק, הראש עדיין לא,
עדיין מחפש לאט לאט, עדיין מחפש בשקט,
מה הוא מחפש?
למה הוא מחפש?
גם לו אין תשובות!
הרגלים הולכות והולכות ולא יודעות לאן,
השפתיים רוצות לצעוק ולצעוק ולא יודעות מה,
הראש רוצה להגיד לאמר, אבל לא יודע מה!
הגוף משתתק לרגע,
עוצר לעד קרב,
אחד המוזנחים כאן,
וכאילו הקבר קורה לי,
כאילו הקבר קרא לרגליי,
התיישבתי על יד הקבר,
מנסה להבין מה כתוב,
בין הפרחים, והנרות, אני מעביר את ידי, ומגלה שם,
כי לא רק לי נאבד קרוב,
אני קורא, וקורא ורואה שהיא בעצם בגילי,
הדמעות זולגות,
איך אלוהים לוקח ילדים,
נערים צעירים, מה הם כבר למדו מהחיים?
מה הם עשו? למי הם הכאיבו?
במי הם פגעו?
השאלות, הדמעות, הקול ביחד,
מול קבר, קבר שלא שייך אליי, שלא מוכר לי,
אני מביט סביבי, יש זרי פרחים, ורדים, ממחטות, נרות, ומכתב...
וואי נתלי הפארק היה קצת לא ברור אבל יפה המשךךךךךךךך
פרק מדהיםםםםם
אבל למה קצררר=[[
תמשיכיייי
בתאלושששש
אתר האהבה הישראלי