סיפור- ''סושי''

לפתע הרגישה שוב את מגע היד של צהריי היום, והיא הסתובבה אל טל. ''למה לקח לך כל כך הרבה זמן?'' שאלה בעת שהחזירה את הטלפון הסלולרי שלה אל כיס מכנסי הג'ינס שלה. היא לא תתקשר לליטל בקרוב. זה היה יום חמישי, הרחובות היו יחסית ריקים וטל ידע למה. כמו כולם הוא צפה בניצחונה של מכבי ת''א בכדורסל על הקבוצה הצרפתית פו אורטז.
''אני ממש מצטער, הייתה הארכה ולא ציפיתי לזה'' מילמל טל.
הם החלו לצעוד, ונדמה היה שנטע נרגעה מעט, והדמעות שרצו לזלוג נעלמו כהרף עין.
''אני בכלל לא מבינה מה מעניין בכדורסל.. סתם משחק בלי היגיון..''
טל הסתכל על נטע כאילו נפלה מהירח וזה היה הסימן הראשון לקושי בין השניים. הוא לא הבין איך אפשר לומר דבר כזה על המשחק. ''איך את לא יכולה ללא פארקר והלפרין''?'' שאל.
''מי זה גלפרין?'' השיבה ולטל לא נותר שום דבר מלבד לצחקק.

הם הציגו אחד את השני בפני האחר ולפני שהרגישו כבר היו מחוץ למסעדה!
''רוצה לאכול פה?'' נטע השיבה בכן חלוש. היא לא רצתה להראות לטל שהיא מתלהבת משום דבר בפגישה שלהם. ליטל דאגה להכין אותה והתלהבות היה הדבר האחרון שרצתה שנטע תראה לטל.
הם נכנסו אל מסעדת הסושי, למרות התור הגדול טל הכיר את המלצר הראשי וזה סידר להם בשניה מקום לשניים קרוב לאקווריום דגי הנוי הגדול.
נטע הסתכלה על טל, היא שיכנעה את עצמה שהיא מתאהבת בו רק בגלל שהוא הזמין אותה לארוחה.
היא החלה לדבר על כל עיסוקייה בחיים. עד שהמלצר כבר הגיע עם התפריט היא הספיקה לספר לו על כך שהיא מתכוונת להצטרף בקרוב אל מועדון השח שבו היו מנויים רוב חברייה לכיתה. טל ידע ששח-מט הוא משחק חכם ולאינטילגנטים אבל הוא לא ידע עד כמה הוא משעמם. לפחות כך נטע הציגה אותו.
כשהמלצר ניגש אליהם היא הזמינה מנה בינונית של סושי בתוספת עלי חסה ובשביל טל הזמינה שרימפסים. טל לא אהב את זה, הוא הרי הגיע למסעדה הזאת בשביל לאכול סושי, לא שרימפסים. אבל את נטע לא היה ניתן לעצור. היא הייתה כל כך נרגשת מהעובדה שהיא יוצאת עם מישהו שהביטחון העצמי שלה לא היה נשלט והיא עשתה כל מה שרצתה ללא חשיבה.

יפהה
המשך=]

בעודו מחכה למנת השרימפסים הארורה שלו כך לפחות חשב לעצמו טל, הביט לצד השולחן הסמוך אליו, בתקווה למצוא משהו מעניין יותר מנטע. הוא היה מוכן גם לשמוע את המורה שלו להיסטוריה מעבירה שיעור על עלייתו וגדולתו של נפאוליאון שאותו תיעב, אבל הכל היה יותר טוב מלשמוע את סיפורייה המשעממים של נטע בליך. היא אמנם הייתה יפה, אך הוא לא נמשך ליופי שנמצא עמוק בתוכה.
הייתה שם ריקנות, אלייה בוודאי לא נמשך.
בשולחן הסמוך הוא ראה כילד צעיר בן 4, ואת אימו הצעירה. הוא לא ידע את הסיבה לכך שאמא צעירה ובנה הקטן סועדים לבד במסעדת סושי עמוסת זוגות צעירים. אולי האם היא חד הורית?, אולי התאלמנה?
חלילה חשב לעצמו, רק שטויות הכניס לעצמו לראש.

הילד קטן דיבר אל אימו, ''מהו סושי אמא?'' כנראה שהוא שמע את המילה הזאת יותר מדיי פעמים הערב והיה חייב להבין מה פשר הדבר, אחרת לא ניתן היה להסביר את שאלתו של ילד קטן על סושי.
האמא נותרה חסרת אונים אבל הייתה חייבת לענות בצורה כלשהיא.. טל ידע שאין לה שמץ של מושג על סושי. והיא החלה לספר לילדה על כך שלפני 2000 שנה הייתה נסיכה יפיפייה ביפן ששמה היה נופרה נגאסקי. נופרה הייתה נסיכה יפה, חכמה, ורגישה, וכל העם אהב אותה מאד כיוון שהייתה טובה לכולם.
נופרה הורגלה לאוכל מלכותי בלבד, והיא התאיישה ממנו. יום אחד הכריזה על תחרות אוכל בעם.
מי שיכין את המאכל הטעים ביותר לדעתה ייזכה לבקש בקשה אחת ממנה אותה היא תתחייב למלא.
השמועה הופצה בעם ועשרות אלפים של גברים נשים וילדים החלו לבשל את המאכלים המשפחתיים הסודיים שלהם בתקווה שנופרה תבחר בהם.
מאכלים רבים הוגשו לנסיכה, רובם היו מוצלחים אבל עדיין לא היה משהו שתפס את לשונה. התחרות עמדה להסתיים והיא הייתה עתידה לבחור בין בוטני החלב של צ'ן מאי לסוכריות הדבש של וולי הון.
המון רב התקבץ סביב הארמון כדי לשמוע את החלטת הנסיכה. התחרות כבר הסתיימה, אך לפתע כולם הבחינו בבחור צעיר שרץ עם שק מרופד אל עבר כס המלוכה. השומרים עטו עליו ורצו לאסור אותו.
''הכנתי אוכל עבור הנסיכה נופרה'' צעק לעבר כולם. השומרים החלו לגרור אותו אל מתקן הכליאה עד שנופרה עצרה אותם. ''עצרו! אני מבקשת לראות את האדון הזה לפניי'', פקדה עליהם.
הבחור הצעיר הציג את עצמו לפני הנסיכה בכריעת ברך, ''רב תודות הנסיכה. אני דייג מהכפר קוואלי והבאתי עמי מזון שהכנתי בעצמי. הוא שלף קערת עץ מהשק המרופד והגיש אותה לנסיכה. זהו עשוי מדגים שדגתי בחוף, והם מגולגלים בתוספות שונות. אני קורא לזה סושי. הנסיכה הסתכלה על העיגולים הללו שנקראו סושי בצורה מוזרה מאד. היא מעולם לא ראתה משהו דומה. היא הכניסה את הסושי אל פייה ופנייה התמלאו מאושר. כל ההמון עמד בציפייה וחיכה לתשובה.
''יש לנו זוכה'' הכריזה בקול רם! וכל העם עמד והריע. שני המפסידים שהגיעו לשלב האחרון הרכינו את ראשם וצעדו באיטיות לביתיהם כאילו מכר שלהם נפטר.
הנסיכה אמרה לדייג הצעיר, כידוע לך כזוכה המאושר אתה ראשי לבקש ממני כל מה שתרצי. הדייג התבונןן בנופרה, הוקסם מהיופי והחן שלה, לקח שאיפה גדולה של אוויר, הייתי רוצה אותך, אמר.

''אז מה איתך? למה אתה לא מדבר? אין לך גם רצונות?'' נבחה על טל נטע.
טל עוד לא נרגע ממאורעות השולחן ליד, הוא עצם את עיניו ואמר לנטע, הרצון היחידי שלי כעת הוא נופרה.
''מי??'' צרחה עליו נטע והתעלפה.



הסוף

זהו?!
זה כל הסיפור?!

חח מה..? זה כל הסיפור..?
לא הבנתי כלום..
עוד הפעם...חחחח

ההתחלה של הסיפור הייתה ממש יפה..
אבל זה הססוף? קצת מאכזב :\\