הפרק הזה מוקדש ל lovely4ever ולכוווול השאר.. (חחח לא יפה לקפח את השאר...)
פרק ט'
ישבתי בהפסקה עם מור ואושרי החברות שלי בקפיטריה ודיברנו על כל מיני דברים..
"אתם יודעות? מזה בא לי משהו טעים עכשיו.." אושרי אמרה.
"יש שוקולד משהו נדיר שיצא חדש לא כדי לך לפספס" מורי אמרה.
"את באה איתי לקנות?" אושרי שאלה את מור.
"מה לבוא איתך זה שתי מטר ממך.. לכי לבד" אמרתי לה.
"חחחחחח שמנה" היא צחקה והלכה לקנות.
"מור תגידי שמת לב למשהו משונה בנווה?" שאלתי את מור..
"אממ.. אולי הוא קצת השמין?" היא אמרה..
"לאאאא" אמרתי.
"אהה אני יודעת.. העניים הדבש שלו הפכו לירוק אולי?" היא הסתלבטה.
"נוו מור אני רצינית!! משהו שונה בהתנהגות.. הוא לא נראה לך קצת מרוחק וקר?.."
"עכשיו כשאת מעלה את הנושא אני נזכרת במשהו.. שאלתי אותו אתמול אם הוא רוצה לבוא לבאולינג והוא אמר שהוא לא יכול שהוא נורא עסוק.. אז אולי הוא מכין עבודה או משהו להגשה.." היא ניסתה.
"לא. לא ניראה לי אני חושבת שזה משהו יותר רציני.. אני הולכת לברר" קמתי להלכתי לכיוון הדלת. אושרי בדיוק חזרה עם שוקולד ביד..
"אני באה את הולכת?" היא קראה!
"לא מאמי זה לא אישי אני חייבת לעשות משהו דחוף."
היא הסתכלה על מור שהייתה המומה מהמהירות של התרחשות הדברים וישבה.
חיפשתי את נווה ליד המגרש כדורגל והוא לא היה שם..
הלכתי ליד המזכירות וגם שם הוא לא היה... פתאום ראיתי אותו יושב ליד הספריה לבד.
התקרבתי אליו ישבתי לידו ואמרתי- "נוני מה קורה איתך בזמן האחרון? אתה רוצה לספר לי משהו?"
"בדיוק רציתי לספר לך.. אני מצטער שלא עשיתי את זה קודם פשוט הייתי לחוץ מידי" הוא דיבר בשקט.. כל שניה ילדים יצאו ונכנסו לספריה אז הלכנו לחפש לנו מקום שקט כדי לדבר.
"תקשיבי" הוא אמר."לפני שבוע הגיע אלינו מכתב עבור אבא שלי מהעבודה.
המכתב היה מאוד מוזר כי בדרך כלל לא שולחים לאבא שלי מכתבים מהעבודה.. החלטתי לפתוח אותו לפניו בלי לקרוע אותו כדי שהוא לא ישים לב.."
הוא הפסיק לרגע והסתכל עליי במבט רציני..
"נוו.. ומה היה כתוב שם?" שאלתי קצרת סבלנות!
תגיבו!
נו המ את רצינית???
מה את בסדר??
מזה ההמשךך הקצר הזה??
חיכיתייי כל כך הרבה זמן וזה מה שמגיעעע לי 😢
זה מושלם!!!
אבל אני רוצההה המשךךך
דחוףףףף
=]
קצרררררררר 😢
שימי המשךךך כפרה ויותר ארוךךךך
מוואה ענקיתתת 😛
מממממממהההההההמממממממממממםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
=-לינורוש-=
קראתי עכשיו את כל הפרקים..
מהמםםםם המשךךך בבקשה...
סיפןר מעלף פשוט מהמם אין אהבתי אותו חבלז את כשרונית ברמונית יאלה המשך
אל תפסיקי אותו אחותי הוא פשוט מהמם
....................................
אוהבת
המונמון
בתXלוש
הוא בטח עזוב לחולללללללללללללללללללללללללל 😢
מה את בסדר מאמי?!?!?!?
אני במתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
ד~ח~ו~פפ
כפרעלללללללללללללללללללייךךך
דחופפ
מתהה עלייךךךךך
איזה ייבוששששששששש 😢
שימי המשךךךךךךךךךך
מוואה ענקיתתת 😛
יאאאאאאא מה היה כתובבבבבבב?
אני המתחחחחחחחח...
המשך ומהרררררררררר!!!
לילוששש..=]
הינה ההמשך המובטח!!
פרק י'
"היה כתוב שם שהמנהל במפעל שאבא שלי עובד בו מפטר עובדים.. ואבא שלי בינהם" נוני אמר.
'יוו זה עסק מסובך ולא קל.. אמא שלו לא עובדת כי היא לא ממש בקו הבריאות ואבא שלו הוא היחיד שמביא פרנסה הביתה.. הם 4 ילדים וזה קשה..'
"אוו.. זה באמת סיפור עכשיו באמצע החיים נפל עליהם אה.." אמרתי לו.
"כן! ואני לא יודע מה לעשות. סגרתי את המכתב כמו שהוא היה בלי שאבא ידע שקראתי אותו.. אחרי שהוא פתח אותו הוא היה עצוב.. אני חשוב שהוא לא אמר לאמא שלי כי זה מאוד ידאיג אותה.." נווה נאנח.. ולקח חזרה הרבה אוויר. "אני צריך לחפש עבודה כדי לעזור לאבא שלי." הוא אמר מיואש.
"נוני למה לא סיפרתי לי לפני? הייתי עוזרת לך לחפש עבודה.."
"סורי אלילו'ש אני יודע שזה לא בסדר מצידי כי את תמיד מספרת לי דברים אפילו ליפני שהם קורים..." איזה מאמי.!
"חחח אל תדאג קושקושון אנחנו נחפש לך עבודה!" הבאתי לו נשיקה.
"מה זה קושקושון? דבר חדש??" הוא צחק.
"לא לא סתם!"
עלינו לכיתה.. והיום ניגמר.. חזרתי הביתה ושאלתי את אמא איפה אני יכולה למצוא הצעות עבודה לנוער בני 16-18...
היא לא הבינה למה פתאום אני מתעניינת אז אמרתי לה שזה בשביל חברה..
היא הביאה לי עיתון דק והראתה לי איפה לחפש..
היו כל מיני עבודות:
שטיפת מדרגות. ('מעניין עם נוני ירצה לשטוף מדרגות..')
ניקיון חלונות. ('נשמע נחמד')
שליח פיצה. ('צריך אופנוע.. לנווה אין.. בעיה!')
האכלת חיות בפינת חי בספארי. ('נווה אוהב חיות.. אולי זה יהיה טוב.')
פריקת ארגזי ירקות לחנות ירקות.('עבודה קשה..')
רשמתי על דף את כל העבודות שהיו ניראות לי רלוונטיות (ענייניות) עם כל הפרטים שלהם והלכתי לנוני.
הוא ישב על הכיסא ואני על המיטה שלו.. וביחד עברנו על הרשימה..
"אני יכול לקחת אפילו שני עבודות אם זה יסתדר לי.." הוא אמר.
"כן אבל אתה צריך לראות שזה יתאים לך ולא יהיה בבקרים.. כי אתה לומד!" אמרתי לו!
"טוב בואי נתקשר ל"ניקיון חלונות" ואחר כך לספארי. תחייגי:"
לקחתי את הטלפון ליד המיטה שלו וחייגתי את המספר שהוא אמר לי.
"משרדי נתיבות שלום." ענתה מישהי מעבר לקו.
"שלום, אני מתקשר בקשר למודעה בעיתון" נווה אמר..
'הלוואי שהעבודה תהיה פנויה ושלא לקחו אותה כבר.' אמרתי בלב!
"אהה אוקיי זה עדיין אקטואלי וזה ממש דחוף ככה שאם אתה מעוניין אתה כבר התקבלת לעבודה" היא אמרה.
"ישששש!" קטן ניפלט לו.. חח
"מצוין.. מתי אפשר להתחיל? עוד היום? אוקיי!"
הוא הקשיב למה שהיה לה לומר עוד דקה או שנים ואז ניתק!
"ישששש!!" נווה קפץ על המיטה וחיבק אותי.. התחלתי לדגדג אותו!
הוא זרק עליי כרית "יוווווו מה זה היה?" אמרתי לו ועשינו מלחמת כריות תוך כדי שירה של: "אם אין לחם אין אהבה אני נוסע לסדר לנו עתיד כמה זמן אפשר לחיות בלי עבודה זמן לא עוזר לי!"
