•°.•שכונת ה-חיים•°.•

המשך דחוף!!!

ניקיייי=[
תמשיכייי

יאווו המשך דחוףףף דחוףףף!!

אם הוא בגד בה אני רוצחת אותווו!!!!!! והוא כבר לא יהיה חמוד יותר 😢


מואהה..שלי.

QUOTE (S-H-E-L-L-Y @ 26/08/2005) יאווו המשך דחוףףף דחוףףף!!

אם הוא בגד בה אני רוצחת אותווו!!!!!! והוא כבר לא יהיה חמוד יותר 😢


מואהה..שלי.
חחחח שלי איזה מאמי אתת=]

יאללה ניק ניקק יש לך פןלל תגובותת=[[
תשתדלי יותררר לשים המשך היום..
בבקשה..אחרת אני אבכה..=[


בתאלושששששש

ניקיי.. יאמבמבינו.. (מבטא איטלקי.. לכו תבינו מאיפה הוצאתי את זה.. )
איזה פרקק מושלם..

והסיפור שלך מה זה מזכיר לי סדרות אמריקאיות.. (הנורמליות.. )
וזאת מחמאה.. רק שתדעי..
זה פשוט .. לא יודעת איך להסביר..
אבל זה אחר.. לא שטותי.. לא הזוי..
איי אני פשוט מטורפת על הסיפור שלך.. ועלייך כמובן!!
איןן אני מכורהה..

פליז תמשיכי בהקדם האפשרי..
כשיהיה לך זמן..

מתה עלייך. .
אליוש

קראתי עכשיו את כל הפרקים ויש לך סיפור אלוף...

יש לך כישרון תמשיכי לרשום..

ועכשיו בקשר לסיפור:
אני לא רוצה שהם יפרדו למה הוא היה צריך לבגוד בה...?? 😢 😢 😢

סגרתי את הדלת וירדתי למטה בריצה. רציתי החוצה ובדרל נתקעתי במישהו
"אייייי" נפלתי
"אווייי אני מצטער את בסדר?" הוא שאל
"כן..." הרמתי את הראש והפנים שלי היו בדמעות
"מה קרה?!?! מה הוא עשה לך?!!?" הוא צעק!

"איציק, עזוב אותי, אני רוצה להיות לבש עכשיו" אמרתי
"ניקולי, למה את בוכה?" הוא שאל ~ניקולי?!~
"זוהר בגד בי..." כל צליל במילה הזו נשמע לי יותר ויותר אכזרי
"מה?" איציק היה מופתע
"ניקול!!" שמעתי את זוהר צועק
"אם הוא שואל איפה אני לא ראית אותי" אמרתי לאיציק והלכתי לצד השני של הגינה
"איפה ניקול?" איך שהתרחקתי שמעתי את זוהר
"אתה לא מעריך מה שיש לך בידיים" אמר לו איציק
"איציק, אח תתערב טוב? אתה לא יודע כלום!" אמר זוהר
"ניקול?" ראיתי אותו אחרי אך לא הסתובבתי
"ניקי בובי, עצרי" הוא התחנן
"מה?!?!" הסתובבתי והעעיניים שלי היו מרוחות באיפור
"יפה שלי אל תבכי..." הוא התקרב אלי ורצה לחבק אותי
"אל תתקרב אלי" עצרתי אותו עם היד
"מאמי, תני לי להסביר לך" הוא ביקש
"איך אני שונאת את המילה להסביר, אין מה להסביר זוהר, ראיתי הכל בעיניים שלי!" אמרתי לו
"את לא ראית הכל, ואם תתני לי להסביר לך את תביני..." הוא התחנן
"אין לי מה להבין, הבנתי הכל" אמרתי לו והתקדמתי לעבר הבית של אייל
"לאן את הולכת?" הוא שאל
"הביתה..." עניתי
"איך את מגיעה?" הוא שאל
"אני אבקש מאיציק שיקפיץ אותי..." אמרתי
"איציק!! מה קרה, מצאת לך אהוב חדש?!" הוא נפגע
"אהוב חדש?!?! חתיכת זבל מהלכת על שתיים!!! אהוב חדש?!?! תתבייש להגיד את זה אפילו!!! אתה דוחף תלשון שלך לגרון של מישהי אחרת ועוד יש לך תלונות...לך תזדיין!" צעקתי עליו
"אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף למה את לא מקשיבה לי?!" האו צעק
"כל מה שתגיד לא יכפר על מה שראיתי..." אמרתי בלחש
"ניקול...אל תעשי לי את זה..." הוא לחש וראיתי שעיניו מתמלאות דמעות
"אל תעשי לי את זה?? חחח הצחקת אותי" אמרתי והתחלתי ללכת, הוא לא רץ אחרי.
"איציק..." קראתי לו כשנכנסתי הביתה
"אה כפרה?" הוא שאל
"אתה יכול להקפיץ אותי הביתה?" שאלתי
"כן מאמי...לאן?" שאלתי
"פה, 15 שעה נסיעה" אמרתי לו
"אין בעיה, שניה לוקח תמפתחות" הוא אמר והלך
~נתי נסעתי הביתה, אני לא מרגישה טוב, ידיד שלי מקפיץ אותי. אני אצל אבי. אוהבת~
שלחתי אס אמ אס ובדיוק נכנס איציק והלכנו לאוטו.
הנסיעה עברה בשתיקה, אני הייתי במחשבות שלי, איציק בשבלו. כשהגענו הודתי לו ונכנסתי הביתה, פשטתי את בגדיי ונכנסתי למיטה.
___________________

"ניקול..." הרגשתי מישהו נוגע לי בלחי
"אממממ" עניתי מתוך שינה
"מה קרה?" הקול שאל
"מה?" עדין הייתי ישנונית והתחלתי לפתוח את העיניים
"ניקול..." עכשיו הדמות הייתה צלולה ויכולתי לראות שזה נתנאל
"נתי..." אמרתי ושוב היה לי חנק בגרון
"למה זוהר בכה אתמול כל הערב?" הוא שאל
"הוא בכה?" שאלתי
"כן...אחרי חצי שעה ששלחת לי הודעה הוא הלך הבית עם דמעות" הוא אמר
"כי הוא בגד בי..." עניתי
"מה?" נתנאל היה בשוק טוטאלי...
"כן...הוא בגד בי.." עניתי
"עם...?" הוא לא סיים וקטעתי אותו
"כן..." הנהנתי
"אני לא מאמין עליו...אולי דברי איתו, אולי לא הבנת נכון?" ניסה נתנאל לתקן את המצב
"ראיתי הכל...אין לי מה להבין, הבנתי הכל" הוא אמר
"שמעי ניקי...לא תמיד הכל כמו שהוא נראה, את צריכה לדבר איתו" הוא אמר
"אני אחשוב על זה...אתה לבסיס?" שאלתי
"כן..." הוא ענה
"מה השעה?" שאלתי
"6 וחצי...יש לך עוד שעה לישון" הוא אמר
"טוב...דבר איתי.." אמרתי
"ביי אחותי" הוא נשק לי למצח והלך
אחרי שעה התעוררתי ונסעתי עם שכן של אחי להרצליה. קודם נכנסתי ללינוי. סיפרתי לה הכל, שפכתי, ומה שהכי מצחיק זה שהיא אמרה לי את אותו הדבר מה אמר נתנאל. יכול להיות הם צדקו, אבל ידעתי שאני צריכה עכשיו שבוע שבועיים לחשוב, לבד, בלי זוהר, בלי נתנאלף בלי לינוי...רק עם עצמי.
נכנסנו לבית הספר וקלטתי את איציק. איך שהוא ראה אותי רץ אלי.
"ניקול, מה שלומך?" הוא חיבק אותי
"יהיה טוב.." חייכתי חיוך מאולץ
"אם את צריכה משהו אני פה בשבילך..." הוא ענה
"תודה חמוד.." נישקתי אותו בלחי
"חחח.." הוא הסמיק, מה עובר עליו?!
"תקשיב אני חייבת להיכנס לכיתה, נדבר..." אמרתי לו
"כן...אני מחכה לך בהפסקה" הוא אמר
"ביוש.." אמרתי והתחלנו להתרחק
"ניקול..הוא חם עלייך" אמרה לינוי
"איזה?! זה חבר של זוהר.." אמרתי
"אז?!!?" היא אמרה
"מה אז?!!? הוא לא ישעה לו את זה!" אמרתי
"ניקול, תחשבי מה שאת רוצה, אבל הוא חם עלייך אש, העיניים שלו זוהרות כשהוא מסתכל ומדבר איתך" אמרה לינוי
"לא יודעת.." חשבתי על מה שהיא אמרה
"אני חותמת לך!" היא אמרה ונכנסנו לכיתה.
בהפסקה ישבתי ם איציקץ דיברנו. הוא התגלה כבנאדם מדבים, טוב לב, ואפילו אינטליגנטי. אהבתי את הסטייל שלו, אבל זוהר, אוח זוהר שלי, אני לא יכולה בלעדיו, אני כלכך אוהבת אותי...
"מה ישלך?" שאל לפתע איציק כשקלט אותי חצי בוכה
"סתם נזכרתי בזוהר.." אמרתי וחייכתי חיוך קטנטן
"את צריכה לדבר איתו.." הוא אמר גם
"גם אתה?" שאלתי
"מה?" הוא לא הבין
"כולם אומרים יל את זה..." אמרתי לו
"ז"א שזה מה שנכון לעשות" הוא אמר והחלפנו נושא.
דיברנו וככה עבר לו לאט לאט היום...ואז עוד יום, ועוד יום, ושבוע, ומזוהר לא שמעתי, זה דיכא אותי. קיוויתי שיעשה משהו, שיתקשר, משהו...אבל לא.
אחרי שבועיים וחצי שלא שמעתי ממנו, הלכתי כמו כל יום רגיל לבית הספר. הייתי שבורה, התגעגעתי אליו.
עברו להן 7 שעות של לימודים ומפרכים והייתי בדרך הביתה לאבי.
"ניקי.." שמעתי קול מוכר קורה לי, קפאתי על המקום
"זוהר..." לחשתי
"ניקול" הוא סיבב אותי אלי
"מה אתה עושה פה?" שאלתי
"ניקול אני לא יכול בלעדייך, תחזרי אלי, אל תעשי לי את זה בבקשה" העיניים שלו היו בדמעות
"זוהר אני.." לא הספקתי להגיד והוא נפל על הבירכיים וחיבק את רגליי
"ניקול בבקשה ממך תסתלחי לי או לפחות תקשיבי..." הוא התחנן
"זוהר תקום!" פקדתי עליו
"אני לא קם עד שאת לא מבטיחה לי שאת מקשיבה למה שיש לי להגיד לך.." הוא אמר
"אני מבטיחה, רק תקום..." התחננתי, לא יכולתי לראות אותו מפשיל את עצמו
"תודה.." הוא קם והסתכל עלי הם המבט בחמים שלו, השבור.
"בוא למקום שקט..." משכתי אות חזרה לבית ספר לצד השני, איפה שנוכל לדבר בשקט...
הגענו לשם והתיישבנו...
"כן.." אמרתי ולא הסתכלתי עליו
"תסתכלי עלי.." הוא אמר לי
"כן..." הפעם הסתכלתי עליו, כאב לי...
"אז תקשיבי..." הוא התחיל
"אני מקשיבה..." הסתכלתי לו עמוק עמוק בעיניים..
"זה קרה ככה..." הוא התחיל לספר.

תגובות!! ותודה לכולם על הקודמות!! זה נותן חשק להמשיך!

יאאאאאאאאא
ניקוללל תמשיכי מהררררררררר
יואווו איזה מתחחחחחחחח
חח
מוואה ענקיתתתתתתתתתתת

וואי איזה פרק מושלםם
מהמםם
תמשיכי מאמי

וואייי מווושלםםם...
תמשיכי..

מהמםםםםם..

אין אין על הסיפור שלךך..

תמשיכי דחופפפפפפפפפפפ..

איזה פרק יפההההההההההההההההה.....
אופי למה הוא בגד בהה?? זורי לא מסוגל לבגוד בה או שכן =\
המשךךךךךךךךךךךךךךך

איה מושלםםםםם תמשיכיייי

אין.. את הורסת אותי!!!
איזה שלמווות..
אמא..
אבא..
סבתא..
סבא..

בקיצר... מה שרציתי לומר זה שהסיפור שלך פשוט מדהיםםם..
ברמות היסטריות.. חח..

ויאללה שתסלח לזוהררר.. הוא חמוד ומתווק..
ואני בטוחה שהוא לא עשה את זה בכוונה..
פשוט ניקול ניכנסה בידיוק ברגע הלא נכון..

המשךךך

תמשיכי מייידדדדדדדד!!
זה מדהיםםם!!!!
המשךךךךךךךךךךך


לינורו'שש