יאאאאאאאאאאאאא איזה חמודדדדד.. איזה מאמיי זוריייייייי
אפילווו שהוא בגדדד בה... הוא אוהבב אותההה ניקיייי תחזרייי אותווו =(
ושימי המשךך יש מלא תגובותתת
😠 😢
אןי לי מה להגיד יותר.
(טוב נו, חוץ מהמשך.)
גררררררררררר מה בגד בהה מההה ?!
מניאקקק הייתי בטוחה הוא אוהב אותהה .....
אני וואייי ניקי שימי השךךך 😊
יאאאאאאא ניקיייי=]
איזה המשךך מעלףףףףףףף
בכלל הסיפוררר מושלםםםםםםםםם
אין עליו..הסיפור ה-כ-י יפה באתר=]
מואאאאאהה
ושסתלח לוו..אבל למה שבוע הוא לא התקשר?! אידיוטטטטטט=[[
המשךךךךךךךךךךךךך
בתאלוששששששש
יאמההההההההההההההההההההההה
איזה מודשלםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
מתוקקקקקקקקקקקק
אמאאאאאאאאאאאאא
תמשיכי בשבילי יום ראשון אני מתחיהל ללמודדד
שתהייה לי שנה טובההה
16 תגובותת!!
יאללה תמשיכייי=]
חחח בתאל בתאל!!
עכשיו אני ממשיכה...במיוחד בשבילך!!
"אני מקשיבה..." הסתכלתי לו עמוק עמוק בעיניים..
"זה קרה ככה..." הוא התחיל לספר.
"עליתי לחדר לקחת את הפאלפון של אייל, הוא ביקש ממני את יכולה לשאול אותו. כשנכנסתי לשם רותם הייתה כבר שם..." הוא אמר וקטעתי אותו
"אז ככה קוראים לה..רותם" אמרתי את זב בגועל
"ניקי...תני לי לסיים" הוא הסתכל עלי במבט אומלל
"טוב נו...תמשיך" אישרתי
"אז היא הייתה שם...כשנכנסתי היא שאלה לשמי. וסתם התחלנו לדבר. לא יכולתי למצוא את הפאלפון של אייל אז היא עזרה לי לחפש. אחרי 10 דקות סוף סוף מצאנו אותו במעמקי המיטה. היא התחילה להתקרב אלי אבל התרחקתי ממנה ומאמרתי לה שיש לי חברה ואני אוהב אותך, היא בחורה יפה והיא תמצאה לעצמה מישהו אחר לא פחות טוב ממני..." שוב קטעתי אותו
"אז איך בדיוק מצאתי אתכם מתמזמזים?!?!" שאלתי בכעס
"נו את קוטעת אותי, ולא נותנת לי להמשיך..." הוא אמר
"טוב נו..." אמרתי
"אפשר?" הוא שאל
"כן כן...דבר" אמרתע באדישות
"היא אמרה שהיא לא רוצה מישהו אחר אבל אותי. אז הסברתי לה שוב שיש לי בחרה כבר שנה ואני אוהב אותי יותר מאשר תחיים שלי...טאז היא התחילה עם ההיא לא תדע, מה אפכת לי, כולה נשיקה, לא ביג דיל...ובלה בלה בלה" הוא עצר לתת לי לקלוט
"נו אני מקשיבה.." הייתי חסרת סבלנות
"אז בקיצור, בדיוק כשנכנסת, סיימתי להגיד אני לא יכול והיא פשוט לקחה אותי בחולצה ומשכה. איך שפתחת את הדלת וקלטת את זה בזוית העין יצאת. אפילו לא ראית שאני לא משתף פעולה, הייתי בשוק ואז כשקלטתי אותך שניה שנכנסת צעקתי עליה שאם בגללה אנחנו ניפרד אני אישית אחנוק אותה" הוא אמר
"למה אתה מצפה שאני אאמין לזה?" שאלתי
הוא שתק כמה שניות ואמר:
"כי אני אוהב אותך...ואת אוהבת אותי?" הוא שאל וחייך חיוך עקום
"נכון, אני אוהבת אותך, יותר מהחיים שלי, אבל אני מפחדת להאמין, לסלוח ואז זה יקרה שוב" אמרתי
"ניקול, תגידי לא הבנת עדיין שאת החיים שלי ואף אחרת אחרת לא מגיעה לך אפילו עד הציפורן ברגל?! אני עיוור, לא רואה אפחת חוץ ממך, את שמעת?!" הוא משך אותי קרוב אליו כך שיכולתי לשמוע את פעימות ליבו ולהרגיש את נישמתו, הריח הממכר שלו, עורו העדין והחלק.
"למה לא התקשרת אלי שבוע וחצי?" שאלתי אותו כשאנחנו עדיין באותה סיטואציה, קרובים אחד לשני.
"אני מכיר אותך יותר מידי טוב. את צריכה שבועיים וחצי להירגע, אם הייתי בא לפני לא היית בכלל מסתכת לכיוון שלי...וגם הייתי צריך לחשוב, זמן לעצמי, והגעתי למסקנה שאם את לא סולחת לי אני אציק לך עד גיל 60 עד שתסלחי לי" הוא אמר וחייך, הוא ידע שזה יצחיק אותי. ככה זה כשמכירים בנאדם אנשים.
"חחחחח...התגעגתי אליך..." חייכתי
"אני התגעגתי עוד יותר, השבועיים האלה היו מצח בשבילי, כמעט פיתרו אותי אפילו" הוא אמר
"למה?" שאלתי והתקרבתי אליו עוד יותר, כבר יכולתי להרגיש את שפתיו מרפרפות על שלי
"כי מדיכאון שמתי סוכר בסלט במקום מלח..." הוא חייך
"חחחחחחחח" צחקתי ולא התאפתקי יותר. נישקתי אותו. את השפתיים האלה. שמטריפות אותי כל הזמו מחדש. המגע הזה שכלכלך התגעגעתי אליו.
"אני אוהב אותך..." הוא אמר תוך כדי הנשיקה וחזר לנשק אותי
"גם אני אותך..אל תעשה לי את זה יותר...בבקשה" אמרתי
"בחיים שלי, שום דבר שיפגע בך, אני כבר עדיף אהרוג את עצמי מאשר יעשה משהו שיכיאב לך" הוא אמר
"אוחחח...התגעגעתי אליך מכועררר" נתתי לו כאפה חלשה כזאת
"אחחח..." הוא החזיר לי גם כזו וצחק
"אני עלולה להתחרט עכשיו, מזה אתה מרביץ לי?" צחקתי
"בחיייםםם לא!!! זה לא יקרה!!" הוא קם ומשך אותי אליו. יצאנו מהביצפר בחיבוק. הייתי כזו מאושרת ששכחתי בכלל שאיציק אמור לאסוף אותי.
"בי ביפ" מישהו צפצף
"שיטטט" אמרתי
"מה קרה?" שאל זוהר
"קבעתי שאיציק מקפיץ אותי לת"א" אמרתי
"מה לך ולאיציק?" הוא הסתכל עלי בחשד
"התקרבו איתו, הוא אחלה בנאדם, הוא ניחם אותי כל השבועיים האלה והיה אחלה ידיד" אמרתי
"זה לא מוצא חן בעיני..." זוהר אמר בטון ומבט לא מרוצה
"נו מה אתה דואג?! זה איציק!!" אמרתי
"אני מאוד מקווה שאין יל סיבה לדאגה.." הוא אמר
"זוהרף תפסיקק" אמרתי והשתקתי תפטפטן הזה בנשיקה
"השלמתם!?!" אמר איציק בקול לא מרוצה, אלא הייתי אומרת אפילו מופתע. היה לו מבט מבוהל כזה.
"כן..מה רע?" התערב זוהר, איך ידעתי
"לאא...לאא..כלום, שמח בשבילכם" הוא אמר והשפיל את הראש
"אמממ...אתה עדיין מקפיץ אותי?" חייכתי אליו
"כל דבר שתבקשי.." הוא וזוהר הסתכלו אחד על השני נורא מוזר
בדרך הביתה אני זוהר ישבנו מאחורה. נשענתי עליו והוא ליטף לי את הראש, כמו שתמיד אהבתי כשהוא עושה.
מידי פעם יכולתי לקלוט את איציק מסתכל עלינו וכמה פעמים העיניים שלנו נפגשו, היה לו מבט חסר הבעה כזה, מת, הפרצוף שלו לא היה שובבי ועליז כמו שהוא היה כשנפגשנו והוא עודד אותי ושעשע אותי..הוא היה משהו כזה----> 😊 . הוא הסתכל עלי באומללות והפיל את עיניו שוב לעבר הכביש. ריחמתי עליו. רק עכשיו שמתי לב שלינוי צדקה בקשר להכל. הרגשתי אשמה שלא ראיתי את זה ונתתי לו לפתח כלפיי רגשות שלא יתממשו. האשמתי את עצמי בסבל שלו. זוהר שם לב לזה, ראיתי שהוא לא מרוצה ושצפויה לנו שיחה שיכולה להוביל גם לריב, אבל זה לא עניין אותי. הדבר היחיד שעניין אותי עכשיו זה היה איציק. אני צריכה לנהל איתו שיחה.
"ניקול, לזוהר או לאבי?" הוא שאל
הסתכלתי על זוהר וזא אמרתי:
"אל אבי..."
"אין בעיה..." הוא אמר ולא הסתכל אלי
הגענו לביתו של אבי וזוהר יצא מהאוטו וסגר אחריו תדלת. אין, איך הבנאדם הזה תמיד יודע מה שאני חושבת בלי שאני אגיד לו בכלל?! הוא התרחק טיפה והשאיר אותי ואת איציק ביחידות.
"איציק..." עברתי קדימה
"מה?" הוא הי אדיש
"מה קרה?" שאלתי
"כלום.." הוא אמר
"נו?!" אמרתי
"מה את רוצה?! יאאלה נו, אני ממהר, אין לי זמן אליך עכשיו" הוא אמר את זה בדיבור ערסי, וזה היה הסימן הראשון לזה שהוא נפגע. הוא החיים שלי לא דיבר אלי ככה, כמו בנאדם, איתי הוא יכל להיות הוא.
"איציק..זה לא יעבוד עלי, תפסיק לדבר ככה...אני יודעת שזה לא אתה" אמרתי
"מה הז יעזור לי?" הוא לחש
"אני מצטערת.." אמרתי
"על מה?" הוא שאל
"על זה שנתתי לך, בלי שהתכוונתי בכלל, סימן כולשהו שאולי יכול לצאת ביננו משהו" הסתכלתי עליו והוא הסתובב עלי מהר מופתע
"לא הראת שום סימן...זה התחיל מהשיחה הראשונה שלנו בבית הספר, את לא אשמה בזה. זה לי יש נטיה תמיד ליפול על משהו שלא שייך לי..." הוא אמר את זה בכזה עצב, כזה חמוד, ריחמתי עליו
"אני מרגישה אשמה שככה זה קרה...בבקשה אל תהיה עצוב..." אמרתי לו
"זה לא בשליטתי...התאהבתי" הוא אמר טלא הסתכל עלי
"איציק, להתאהב לוקח זמן. סתם נדלקת עלי, זה יעבור לך" אמרתי לו
"לא...את לא מבינה. איתך זה משהו אחר. משהו שלא הרגשתי עם אפחת. אני מרגיש שאני רוצה להיות איתך כל הזמן, הלב שלי לא מפסיק לפעום כשאני לידך, כשאני רואה אותך כל הבלאגן בראש שלי נשכח, אני מרגיש עצמי, את נותנת לי כוחות..." העיניים שלו נצצו וכל מה שהוא אמר היה כלכך מוכר.
"אני מצטערת..." אמרתי לו
"לא זה אני מצטער, רק תבטיחי לי שאני לא מאבד אותך...את חשובה לי" הוא הסתכל עלי ולראשונה שמתי לב איזה עיניים מיוחדות יש לו, אפורות, שאפשר לשקוע בהן.
"איציק, אתה תסבול...לראות אותי ואת זוהר, לשמוע אותי מדברת עליו, שמחה" אמרתי
"לא אכפת לי...אני צריך אותך" הוא אמר לי
"אוקיי...כרצונך..אבל אם תרצה להתרחק אני אבין" אמרתי
"אוקיי" הוא הנהן וחיבקתי אותי
"אני אוהב אותך" הוא לחש והלב שלי נקרע לגזרים
"יהיה טוב..." נתתי לו נשיקה ארוכה בלחי ויצאתי...
התקרבתי לעבר הבית של אבי והוצאתי מפתח...
"יש לנו שיחה ארוכה לנהל.." אמר זוהר
"ארוכה מאוד.." פתחתי את הדלת ונכנסתי לבית.
מקווה שאהבתם!!!!!!!!!!!!!!!!!1 תגובות!!!!!!!!!
תודה לכל מי שמגיב! מתה עליכם!
יששששש=]
הם השלימוווווווו
רק שלא יריבו שובבבבב!!
המשךךך דחוףףףףף=]
מואה ענקיתתתת
בתאלוששששש
זהההההההההההההההההההההה
מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
וו'קשההה שימי עוד המשךך!!!
וו'קשהההההההההההההההה
ווק'שההההההההה
וו'קשהההההההההההההההההההה= ]
ד"א קראי ת'סיפור שליייי
+*+אני ו[ה]הוא+*+
חיחיחיח המשךךך= ]
לינורו'ששש
גררררררררר כמה מושלמות כמה?????
המשךךךך