המשךך דחוףף (:
וחג שמח מתוקה..
הייי בנות!!!
אני מצטערת שעד עכשיו לא היה המשך.
פשוט מת לי המחשב ויומיים הייתי בלי מחשב.
כל אופן...רציתי לאחל לכן חג שמח, והמשך יהיה מחר.
אוהבת את כולכן ותודה על הסבלנות.
חג שמח ושנה טובה מאמי😊
אל תשכחי אותנו מחרררררררר
חג שמח ושנה טובה 😊
תמשיכי מאמי
המשכי?😢
ניקייי שנה טובהההה
אוהבת אותךךך המוני המונייי
מוואההההההההההה
"ניקולללל" התפרץ נתי
"מה קורה?!" חיבקתי אותו.
"את לא יודעת מה קרה!! ניקול אני לא יודע מה לעשות!!" הוא היה לחוץ
"מתי מה קרה? אתה מבהיל אותי?" התיישבתי על המיטה והוא לידי.
"לנתלי יש איחור..." הוא אמר ושם את ידו על ראשו, לא יודע מה לעשות.
ואני נותרתי המומה...יושבת ומנסה לעכל את מה שאחי אמר לי לפני כמה שניות.
"מה? מה? ריך זה קרה?" יצאתי מההלם
"לודע...לא נזהרנו" הוא אמר
"אולי זה סתם מלחץ?? אולי הכל בסדר?" ניסיתי לעודד אותי
"אני לודע. אני מקווה. לא מתאים לי חתונה עכשיו. אני צעיר, יש לי עוד להספיק לראות.." הוא אמר
"ברור...אני מבינה אותך. מה נתלי אומרת על זה?" שאלתי
"מה היא יכולה להגיד? היא אומרת את אותם המילים כמו שאני אומרת. אנחנו לא בשלים להיות הורים, אנחנו בעצמנו ילדים.." הוא נשכב על המיטה וחיבק תכרית ששכבה לידו.
"נתוש, יהיה בסדר. מתי היא עושה בדיקה? שאלתי
"מחר...פווו אני לחוץ" הוא אמר
"אל תלחיץ אותה עוד יותר, למה היא בסוף תכינס להריון מהלחץ..." חייכתי
"חחחחחחח...כבר אמרתי לך שאני אוהב אותך?" הוא שאל
"אמרת...אבל למה פתאום?" שאלתי
"כי את תמיד גורמת לי לצחוק כשאני במצב הכי חראי..." הוא חייך אלי את החיוך המקסים שלו
"בשביל זה יש אחים לא?" הסתכלתי עליו
"אני רוצה חיבוק.." הוא אמר
"בוא.." הושטתי את הידיים והוא קפץ עלי
"נתי, רד ממני, אתה שמןןןןן" אמרתי
"לא אני לאאאא..." הוא אמר
"כן!! אתה מוחץ אותי!!!!!" ניסיתי להוריד אותו מעלי
"מה הולך פה???" מישהו אמר
נתנאל התרומם ואיציק עמג בכניסה לחדר.
"נתנאל מנסה לאנוס אותי..." אמרתי
"חחחחח...מזה גילווי עריות פה??" איציק נכנס
"משהו כזה..." אמר נתנאל והסתכל עלי עם פרצוף ממזרי
"נתנאל, מה אתה זומם??" שאלתי
"להסתהרררררר" הוא צעק ואיציק קפץ על המיטה גם.
מה שבעצם יצא שיציק החזיק אותי ונשך אותי בצוואר ונתנאל דגדג. צרחתי כמו משוגעת עד שאמא שלי בדיוק חזרה הביתה ושמעה מה שהולך למעלה.
"השגעתם שניכם?!?!" היא צרחה
"אמאאא!!! תגידי להם...הוא מתעללים ביייי" בכיתי מרוב שהם דגדגו אותי
"נתנאל מה אתה דפוק??" אמא שאלה
"כן!!!!" הוא עשה פרצוף טמבל
"אוחחח...תעשו מה שבא לכם.." היא יצאה מהחדר וטרקה תדלת
"בוגדתתתת" צעקתי לה וקפצתי מהמיטה
"מה נעשה לה?" שאל איציק
"שלא תעזו להתקב אלי לקחתי נעל שעמדה ליד השולחן
"אווו..היא תתקוף אותנו בנעללללל" אמר נתנאל בזלזול
"נתי...יאאלה אוף לי מהחדר. חבר שלי בא אלי אני רוצה אינטמיות..." אמרתי
"חוצפנית!!" הוא אמר
"יאאלההה..." פתחתי תדלת
"נעלבתי" הוא יצא והראה לשון, חזר לילדות. בתגובה זרקתי עליו תנעל ונעלתי מהר תדלת על מפתח.
"את תשלמי על זה ממזרה!!" הוא צעקקק
"ביייייייי" קפצי על המיטה ונשכתי על הצד מול איציק
"הייי..." הוא שיחק לי השיער שהיה עדיין רטוב ורייחני
"למה אתה לא בבית ועדיין לא התקלחת?" שאלתי
"אין לי אפחד בבית עד 8 בערב" הוא ענה
"אז לך תתקלח..." אמרתי
"רק אם את באה איתי..." הוא אמר
"כבר התקלחת, לא בא לי שוב..." הוא אמר
"אז את מחכה לי..." הוא ענה
"טובבב.." אמרתי
"איפה מגבת?" שאל
"בארון, לקחת בגדים?" שאלתי
"כן...הוצאתי מהמזוודה מה שנשאר נקי" הוא ניגש לארון והוציא מגבת
"חכי לי..." הוא חזר על דבריו
"אוקיי.." עניתי
הוא נכנס למקלחת ואני שכבתי לי על המיטה. שראק שהיה בחדר קפץ לי על המיטה ונשכב לידי.
לא יודעת למה פתאום תקף אותי רצון עז לישון, עצמתי את העיניים שלי ותפסתי תנומה קלה עד שהרגשתי מישהו מנק אותי בצוואר ומלטף לי את הבטן. הרגשתי טיפות מים נופלות לי על הפנים.
פקחתי את עיניי וראיתי את איציק מעלי.
"אמרת שתחכי לי..." הוא נישק את שפתיי
"כן...נירדמתי קצת..." עניתי
"בא לך?" הוא שאל
"ולך?" רציתי
"מאוד..." הוא ענה
הורדתי מעלי את הפיג'מה ומשכתי ממנו את המגבת. התנשקנו בלהט ואחרי חצי שעה של התעלסות שכבנו מתנשמים.
"היה טוב..." הוא אמר
"כן...גם אני נהניתי.." שמתי את ידי על חזהו וליטפתי אותו
"אין כמו לחזור מאילת להתקלח ו..." הוא לא סיים והתסכל עלי
"חחחח..." צחקתי ושוב תקף אותי רצון עז לישון
"בא לך לנמנם?" הוא שאל
"כן..." עניתי
"גם לי...." הוא אמר ואני הורדתי את ראשי מחזהו ונשכבתי אליו עם הגב כשהוא מחבק אותי.
התעוררנו ב-12 בלילה.
"איציק קום!! אתה צריך ללכת הביתה, מחר יש צבא.." קפצתיי הוא קם והתלבש מהר
"יאאלה מאמי, נדבר בטלפון, נראה אותך בחמשוש, אוהב הכי בעולם חיים יפים שלי" הוא נישק אותי וברח
המשכתי לישון וב-5 וחצי התעוררתי. הייתי צריכה להיות בבסיס בשעה 9 בבוקר.
אספתי את הקיטבג שלי, שמתי את מדי א' שלי, תכומתה בצבע זית של מודיעון, סידרתי תשיער לקוקו גובה והשיער שצמח תוך השנתיים האלה והגיעה עד הגב כבר נראה מעולה באותו הבוקר.
"כבר הולכת?" ראיתי את נתנאל יושב עם קפה ומדים במטבח
"כן...אתה תתקשר אלי היום לעדכן מה עם נתלי??" שאלתי
"כן ברור. מתי את חוזרת הביתה?" שאלתי
"ממממ יום שישי. אבל איציק סוגר שבת השבוע..."נזכרתי והבנתי כשטעה כשאמר שנתראה בשישי
"טובב...שיהיה בהצלחה אחות" הוא אמר ואני לקחתי על עצמי תקיטבג ויצאתי החוצה
"ניקול?" נתנאל קרא לי
"מה?" הסתובבתי והרגשתי נעל נוחתת לי בראש
"הייתי חייב לך.." הוא אמר וצחק
"חחח זבל!" אמרתי ויצאתי
תפסתי רכבת לבסיס שהיה יחסית לא רחוק. כשהגעתי לשם הודיעו לי שעוד שבועיים אני יוצאת לקורס קצינים וסביר להניח שאחרי שאני אעבור אותו, תהיה לי הכשרה ורק עוד איזה שנה וחצי שנתים אני אעבור בסיס.
"כמה חתמת?!" שאלה אותי חיילת שלא ממש הכרתי
"4 שנים..." אמרתי
"רגע, וכמה את כבר בצבא?" היא שאלה
"אמממ...איזה ארבעה חודשים בערך..." אמרתי
"אההה..אז את חדשה יחסית" היא אמרה
"כן.." עניתי
במהלך היום הריצו אותנו כמו מטורפים. עברנו כמה שיעורים, על קרבות, חיילות, נשק, שמירות, הדרכות למינהם וכו'...
"את ידועת איפה את כבר הוכת לשרת אחרי שצעשי תקרוס?" שאל אותי אחד החיילים שהייה איתי בגדוד וגם היה מיעוד לקורס קצינים
"אתה יודע שאני לא יכולה להגיד איפה בדיוק ובמה, אבל מה שאני יכולה להגיד לך שזה יהיה בצפון.." עניתי לו
"וואלה? אותי תוקעים בדרום..לא מתאים לי, אני מעפולה" הוא אמר
"וואוו...תוקעים אותך ממש ממש רחוקקק" עניתי
"כן...אני כנראה אשכור דירה באזור או משהו...זה פשוט לא הגיוני..." הוא אמר
"כן...כשאני חושבת על זה אז נדמה לי שאני אעשה את אותו הדבר בדיוק..." חשבתי על זה
"חח רואה?? תמיד ידעתי שאני גאון..." הוא צחק
היום עבר לו במהרה. דיברתי עם איציק ואפילו עם נתנאל שתהקשר להגיד לי שהתוצאות יצאו שליליות. היה זה בהחלט יום מעולה. ככה בדיוק עבר לו גם שבוע, חודש, שנה, כמעט שנתיים...
איציק ואני עדיין ביחד. פה ושם ריבים, אבל אני בהחלט מתה עליו. הוא בנאדם טוב, וכשאני חושבת על זה לפעמים לא מגיע לי להיות איתו, מגיע לו מישהי שתאהב אותו באמת. טוב לי איתו, אבל לאהוב אותו? אני לא יכולה להגיד את זה...
"יווו מאמי!!! אני לא מאמין שלפני דקה קיבלת את דרגת הקצונה, איזה יופי זה נראה עלייך.." איציר הסתכל עלי
"חחח נכון??" גם אני חושבת ככה.
"אחות חיילת!" נתנאל הצדיע לי, על אזרחי.
הוא השתחרר לפני שנה. סיים תשרות הצבאי שלו. הוא ונתלי עדיין ביחד. אי בטוחה שיום יבוא והם יתחתנו. זה הרי כזה ברור לכולם.
"אז מתי את עוברת לצפון?" איציק התבאס
"שבוע הבא...אבל אני אחזור חמשושים הביתה..אל תתבאס..." עניתי
"אוףף..אני אתגעגע.." הוא אמר
איציק עומד לקראת סוף השירות שלו. נשאר לו עוד משהו כמו חצי שנה והוא מסיים. לי לעומתו נשאר עוד שנתיים שלמות לשרת.
"גם אני מאמי...המון המון" נתתי לו נשיקה
חזרנו כולנו הביתה והכלנו אורחה גדולה לכבוד קבלת אות הקצונה שלי.
"אסור לך לגלות איפה תשרתי?" שאלה נתלי
"לא...זה סודי...צטערת.." לגמתי מהקולה שלי
"איזו חשאיות.." אמר נתנאל
"שתוק שתוק.." עניתי לו
הארוחה התקדמה כרגיך ועבר שבוע. מצאתי דירה מקרבת מקום ששתי חיילות מהבסיס שלי גרות בה. הן בדיוק מחפשות שותפה ואני כאילו נפלתי מהשמים. סיכמתי איתן על מחיר, וניצבתי בדיוק לםני המעבר.
לקחתי איתי כמה בגדים, דברים אישיים ואיציק הקפיץ אותי לאזור.
"זה הנביין?" איציק התסכל
"כן.." עניתי
"אחלה מקום לחיילות..." הוא אמר
"מה אתה רוצה כולן מקבע...מקבלות משכרות כמו שלא חלמת בחיים.." עניתי
"חח טוב...בואי אני אעזור לך עם התיקים" הוא אמר, הוצאנו אותם מהאוטו ועלינו למעלה.
החיילות פתחנו לנו תדלת ואיציק הכניס את התיקים. טוב שהן לא בהו בו כהשוא נכנס, כולו חתיך ומצוחצח, עוד עם מדים...חתיך ביותר!
"חבר שלי...תכירו" החלטתי להוציא להן אלשיות בהתחלה
"אחלה חבר מצאת לך.." אחת הבנות אמרה
"חחחח..חכי היא תראה תסרן שלנו (למי שלא יודעת זה קצין שבדיוק עבר לקבע, וזה משהו טיפה גבוה יותר מדרגה מקצין רגיל)" אמרה השניה
"תהזרי..." איציק חייך
"אוהבת אותך...נדבר מחר.." ננתי לו נשיקה והוא נסע
הבנות עזרנו לי לפרוק תתיקים, הכרנו וגיליתי שלאחת קוראים מיכל ולשניה עינת. הן היו ממש נחמדות.
מיכל הייתה שמנמנה טיפה וג'ינג'ית ועינת הייתה תימניה, בחורה יפה אני חייבת לציין.
הבוקר הגיע והגיע איתו יום ראשון, היום הראשון שלי בבסיס. לבשתי את מדי הא' שלי, לקחתי תנשק והייתי מוכנה. הבנות התעקבו טיפה ואז יצאנו לבסיס.
הגענו לשם והמקום היה מלא בקצינים, מ"מ, מפקדים, וכל מיני אנשים בעלי דרגות שונות.
נכנסו למן מקום כזה שהיה כינוס של כל הקצינים. אמרנו לנו שאנחנו הולכים לקבל קבוצת חיילים להכשיר אבל לפני זה צריכים להכיר תסרן של הפלוגה שלנו.
מישהי צעקה את קריאות קבלת הסרן והוא נכנס...לא ראיתי את פניו משום שנכנס עם ראש למטה וכומתה על ראשו. הוא היה גבוה, ודרך המדים ניתן היה לראות את שריריו. צבע עורו היה שחום וצבע שיערו שחור...
"תכירו את הסרן שלכן..." אמר המ"פ
"שלום בנות..." הוא הרים את ראשו ובחן אותנו. הלב שלי התחיל לפעום במהירות, ידיי החלו לרעוד ולהזיע ומבטנו נפגשו אחד עם השני...המבט הזה...
הינה פיצויי לשנה החדשה!! שנה מתקוה לכולכן!!
תגיבו...
יאאאאאאאאאאאאאאא זורייי חזררר איזה כיףףף יאללההה המשךךך
זוהר????????
המשךךךךךךךך 😁
אמאאא איזה פרק מושלם..
איזה מתח.
בנות נראה לי זה זוהר
בעצם לא נראה לי אני בטוחה..
ומה את הרבה זמן עם איציק ועדיין לא היתאהבת בו..???
יאלללההההה המשךךךך אני במתחחח
קולולולולולולולולולולולולולו זורי חזררר!!!
עשית לי ת'חג!!!
בננות שנה טובהה!!
המשךךךך
אתר האהבה הישראלי