מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
אין אין מילים
הם מ-ו-ש-ל-מ-י-ם ביחדדדדדדד
אבל אני צ'ה את זוהרר
חח
ניקוללל שימי המשךך בובה
מוואה ענקיתתתתתתתתת
הלו הלוו..
הולכים פה דיונים עלי ולא משתפים אותי?!
מירי.. חח אני בהחלט מסוגלת.. אני מטורפת.. =]
אזזזזזזזזז.. ניקי צדקה.. בתאל את מתהה!!
איכסססס איצייקק.. גועללל נפששששש.. לא רוצההה אותווו..
ניקק תעיפי אותו לעזאזל ותחזירי את זוהרר..
איי איי.. זוהרררר.. שווה שליי.. מתגעגעת אליךך.. וואר אר יוו?!
המשךךך
QUOTE (eliya_s @ 28/09/2005) הלו הלוו..
הולכים פה דיונים עלי ולא משתפים אותי?!
מירי.. חח אני בהחלט מסוגלת.. אני מטורפת.. =]
אזזזזזזזזז.. ניקי צדקה.. בתאל את מתהה!!
איכסססס איצייקק.. גועללל נפששששש.. לא רוצההה אותווו..
ניקק תעיפי אותו לעזאזל ותחזירי את זוהרר..
איי איי.. זוהרררר.. שווה שליי.. מתגעגעת אליךך.. וואר אר יוו?!
המשךךך
צודקתת!!!
איי וונט זוהר
me too
ואני גם רוצה המשך!!
QUOTE (eliya_s @ 28/09/2005) me too
ואני גם רוצה המשך!!
הוא סתם דפוקק!
הוא וויתרר עליה במהירותת!!
אני מוכנה גם להרוג אותך למען איציקושש שליי=]]
אחרי יום מעייף חזרנו הביתה ואמרנו שערב אנחנו נחים בלובי...אין לנו כוח יותר לכלום להיום. המקלחת כבר הייתה נקיה והיה מצורף פתק:
"שלום. אני מבקשת שזו תהיה הפעם האחרונה שיש הצפה בחדר אחרת תזכו לקנס כספי. תודה."
התחלנו להיקרע מצחוק...במהלך הערב דיברנו והתלבשנו לארוחת ערב...
הכל עבר אחלה, היו מופעים נחמדים במלון...ולצערנו הגיעה העת לעזוב....
אני ואיציק התעוררנו מוקדם מהרגיל כדי להספיק לארוז הכל ולבדוק שלא שכחנו כלום, לסדר עניינים בקבלה של המלון וכדומה.
אחרי שסיימנו לארוז ודחסנו את כל הבגדים שהיו לנו נשארו לנו ספייר טיים של שעתיים.
"מה נעשה?" שאלתי
"בואי נלך למצפה התת ימי, לא הספקנו להיות שם" איציק אמר
"אחלה...רעיון טוב. תיקח מצלמה, יש שם מקום לעוד איזה 30 תמונות" אמרתי
"מה צילמנו כבר ב-70 תמונות?" הוא התחיל להתקדם לעבר היציאה
"כן...ראית איזה סוסי אנחנו?" שאלתי
"חחח כן...יאאלה בואי, לא נתמזמז עם הזמן סתם" הוא אמר ויצאתי מהחדר
ירדנו למטה ונסנו למצפה התת ימי. צילמנו תמונות, קנינו כמה מזכרות שם ונגיע הזמן לחזור למלון.
"אוף..לא בא לי לנסוע" התיישבתי באוטו
"גם לי לא, אבל אין ברירה, מחר שנינו חוזרים לצבא. אני סוגר שבת בכלל..." הוא אמר
"מה אני לא אראה אותך שבועיים?" שאלתי
"כן..." הוא אמר בבאסה
"אוחחח..." התבאסתי והתחלנו לנסוע
הגענו למלון ובצ'יק עלינו לחדר. נשאר לנו 15 שעה לפנות את החדר שלנו.
"אני אקח את התיקים ואת רדי לקבלה למסור את הכרטיס ולשלם על האוכל וכאלה.." אמר איציק והעמיס על עצמו שני תיקים
"בסדר...אני אקח פה את התיקים הקטנים ואני אבוא לאוטו, חכה לי שם" אמרתי
לקחנו את התיקים ונעלנו את הדלת. הסתכלנו אחד על השני וחייכנו, נזכרים בחמישה ימים המדהימים שעברנו יחד.
ירדנו למטה והלכתי לקבלה.
"כן במה אפשר לעזור?" שאל הבחור בקבלה
"אממ..אני רוצה להחזיר כרטיס" אמרתי
"אהא...שניה אני אבדוק" הוא בסתכל משהו במחשב
"יש לך חוב של 500 ₪ על אוכל וכל מידי דברים כגון אלה" הוא אמר
"בסדר.." הוצאתי מארנקי 500 ₪ במזומן והושטתי לו
"השירות היה טוב?" הוא שאל
"מעולה.." עניתי
"אוקיי...שמח. שתהיה לכם נסיעה נעימה וזהירה.." הוא אמר
"תודה.." לקחתי את תיק הגב שלי ושל איציק והתחלתי ללכת לעבר היציאה לאוטו
"ניקוללל" שמעתי מישהו קורא לי
הסתובבתי וראיתי את נועם רץ לעברי.
"כן?" שאלתי
"לאן?"
"הביתה"
"את עוזבת?"
"כן..." אמרתי
"אוף, איזו בעסה, לא הספקנו להכיר" הוא אמר
"חחח יאאלה נועם חאלס עם זה..." מיהרתי
"טוב, שתהיה נסיעה טובה" אמרתי
"אחלה..תודה" התחלתי ללכת
"חכי שניה.." הוא צעק
"אפשר אי סי לשמור על קשר?"
"כן...265432093" הוא רשם בפלאפון
"נסיעה נעימה..." הוא אמר
"תודה.." יצאתי והלכתי לעבר האוטו.
"מה לקח לך כלכך הרבה זמן?" שאל איציק
"הייתי צריכה לשלם גם אתה יודע?" הכנסתי את התיקים למושב באחורי
"כמה?"
"500" עניתי
"פייי..." הוא אמר
"מי נוהג?" שאלתי
"איך נוסעים?" הוא החזיר לי בשאלה
"אממ..דרך הביקעה ואז נעלה לכביש שש" אמרתי
"אמממ..טוב, אז בכביש שש נתחלף. כואב לי קצת הראש אזאני אנמנם" הוספתי
"אין בעיה.." איציק התיישב ליד ההגה והתניע תאוטו
תוך זמן קצר מצאנו את עצמנו כבר ליד המחסום של אילת. ראיתי רק שאנחנו מתקבים לשם כי הייתי חצי רדומה. כשעצרנו שמעתי את איציק מדבר עם מישהו.
"מה המצב אחי?"
"הכל טוב...יוו זאת זאת שדיברתי איתה לפני 5 ימים.." שמעתי עוד קול, מוכר
"וואלה? בטח ישנתי או משהו..." אמר איציק
"נו, איך היה באילת?" שאל הבחור
"היה אחלה אחי...ואיך היה פה?" איציק הסתלבט
"תגיד לי...מי זאת?" החיל המחסום התעלם מההערה האחרונה של איציק
"מה ז"א? חברה שלי.." אמר איציק
"לא..היא מוכרת לי..." אמר החייל
"באמת? מוזר...למה מי משרת פה שיכול להכיר אותה?" שאל איציק
"לודע..אבל הגיע לפה קצין חדש...אולי ממנו, כי ראיתי אותה בתמונה עם מישהו.." אמר החייל
"מי זה הקצין?" הקול של איציק השתנה
"זוהר אחד..." אמר החייל ואני נרתעתי ממשמע השם
"וואלה? הוא פה?" שאל איציק וראה שאני זזה
"כן הוא פה..." אמר החייל
"איפה?" איציק נראה לחוץ
"הוא בדיוק הלך לעמדה השניה..הוא צריך לבוא לפה.." אמר החייל
"אוקיי. אם משהו אנחנו לא היינו פנ ולא דיברת וראית אותנו בסדר?" שאל איציק
"למה מה קה?" שאל החייל
"לא רוצה שחברה שלי תראה את זוהר...זה יגרום לאי נוחות לכולנו. אל תשאל למה כי זה מסובך בסדר?" שאל איציק
"סבבה אחי. אין בעיה. תשמור על קשר ומסור ד"ש לחברה בבסיס" אמר החייל
"אחלה..." התחלנו לנסוע לאט ואני הרמתי תראש
"מה קרה?" שאלתי
"כלום כלום...יצאתי מאילת.." אמר איציק
"מי זה היה?" שמעתי צעקה מוכרת
"לודע...צעירים" מישו ענה
הסתובבתי והסתכלתי על דמות שעמדה עלי עם הגב. דמות כלכך מוכרת עם קול כלכך מוכר. איציק נראה טיפה לחוץ. הדמות הזו הציקה לי, הגב הזה היה מוכר, המבנה גוף הזה היה מוכר, הכל בו היה מוכר ולא הבנתי מאיפה.
"מי זה?" שאלתי
"מעין לי לדעת?" הוא שאל
"אז עם מי דיברת?" שאלתי
"ם החייל שבדק אותך כשהגענו" אמר איציק
"אההה...מכיר אותו?" שאלתי
"כה.." הוא אמר
"אהה..בטח ממך הוא מכיר אותי.." דיברתי חצי רדומה
"כן..יש מצב" אמרתי
"תגיד..דיברתם על זוהר או שחלמתי?" שאלתי
"חלמת מאמי..." אמר איציק
"אוקיי.." הסתובבתי שוב והרהרתי. הייתי בטוחה, כלכך הייתי בטוחה שראיתי את...לא לא לא!! אין מצב!! אין מצב שזה היה הוא!!
"איציק...אתה בטוח שלא דיברתם על זוהר?" שאלתי
"הוא רק שאל איפה זהר משרת עכשיו..." אמר איציק
"אז כן דיברתם..לא דמיינתי.." אמרתי
"למה שמעת משהו?" הוא שאל והסתכל עלי מזור
"לא בדיוק...שמעתי שהוא מסר ד"ש או משהו ותשם של זוהר.." אמרתי
"כן...הוא שירת איתנו פעם בבסיס.." אמר איציק
"וואלה...אז עכשיו אני מבינה מאיפה אני מוכרת לו. בטח ראה אותי בתמונה אצלך או משהו.
"יש מצב..אני לא בדיוק זוכר למי הראתי תתמונה שלך מרוב שהראתי לכלכך הרבה..." הוא צחק
"חחחח אוהבת אותך.." נישקת לו תלחי וחזרתי לנמנם.
תאמת בהתחלה לא יכולתי להירדם. הייתי בטוחה שראיתי שם את זוהר ואיציק לא נראה לי הכי שלו בעולם. משהו מסריח התרחש שם. קול מוכר, דמות מוכרת, חייל שמכיר אותי, מאיפה??
כמה צירופי מקרים בחופה אחת, כמה תזכורות על זוהר: משפחתו, מיכאל, ידיד מהשכבה, החייל, דמות מסתורית, אני אמורה להבין מזה משהו?
עם המחשבות נרדמתי. ישנתי כלכך טוב שאיבדתי את תחושת הזמן. כשהתעוררתי כבר היינו בתל אביב.
"איציק!!!" צווחתי
"מה קרה?!?!" הוא נבהל וראה שאני ערה
"למה לא הערת אותי שאני אנהג?! אתה נורמלי?" כעסתי
"סורי...ישנת כלכך טוב שלא רציתי להעיר אותך" הוא אמר
"אבל מאמי...זה לא טוב לנהוג כלכך הרבה, בלי לאכול" אמרתי
"אכלתי בזמן נהיגה, מילא הכביש ריק, הזמן עבר מהר ואני לא הייתי עייף.." הוא אמר
"אוף איתך...אתה בא הביתה עכשיו אתה טס לישון..." אמרתי לו
"כן המפקדת.." הוא חייך
[תוך זמן קצר הגענו הביתה. איציק עזר לי להכניס את הדברים הביתה. ג'ודי קפצה עלי בנשיקות ושראק עוד יותר. נכנסתי למקלחת ועשיתי אמבטיה. חשבתי שוב עם המחסום. היה נורא מוזר הכל.
אחרי חצי שעה יצאתי ושמעתי רעש.
"מי זה?" צעקתי מהחדר
"ניקולללל" התפרץ נתי
"מה קורה?!" חיבקתי אותו.
"את לא יודעת מה קרה!! ניקול אני לא יודע מה לעשות!!" הוא היה לחוץ
"מתי מה קרה? אתה מבהיל אותי?" התיישבתי על המיטה והוא לידי.
"לנתלי יש איחור..." הוא אמר ושם את ידו על ראשו, לא יודע מה לעשות.
ואני נותרתי המומה...יושבת ומנסה לעכל את מה שאחי אמר לי לפני כמה שניות.
הינה ההמשך שלכן!!!
תהנו!!!
לוב י המון ותודה לכל האלה שמגיבים..וגם לכל האלה שקוראים ולא מגיבים ולכל האלה שלא קוראים ומגיבים בכל זאת.
אוהבת את כולכם!!!!!!!!!!!!!!
אתר האהבה הישראלי