המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!
שחר עומד ותוקע בי מבט שמעורר פחד,הוא התקדם התיישב על הכיסא שלי ורק הסתכל. גם אני ומיכל רק הסתכלנו.אף אחד לא הוציא מילה.
זה נמשך ככה אולי 5 דק' עד שהיה נראה שהוא אומר משו:
"מורן,אני כבר אמרתי בלי שטויות." הוא אמר את זה לאט וברור,שוב את אותו משפט שאני כל כך שונאת ....בלי שטויות......אותו משפט אופייני שתמיד היה אומר אותו משפט שהיה בו את אותה נימת איום.אני שונאת את המשפט הזה.אני שונאת אותו.
כל השנים האלה שנאתי אותו תיעבתי כל כך רציתי לנקום בו או לפחות להגיד כל מה שאני חושבת הכל עלה מבפנים כבר לא יכולתי להתאפק יותר והתפרצתי:
"בלי שטויות אה?זה שטויות שאני מנסה שלא תעתשה למיכל מה שעשית לי נכון?לזה אתה קורא שטויות אבל זה שאתה עשית ממני שיפחה שלך?זה שאתה הרגת מישו?זה לא שטויות!?זה בסדר נכון?כי לך הכל מותר ועכשיו אתה יושב פה,בחדר שלי נכנסת בלי רשות זה לא שטויות?
אתה יודע כמה בכיתי וכמה כאב לי מכל השטויות שאתה עושה?אתה יודע?!לא אתה לא יודע אתה גם תדע ויודע מה נימאס לי,אני מספרת הכל כל מה שהיה באותו יום.ה-כ-ל למשטרה אני כבר לא מפחדת,תהרוג אותי כמו שאמרת,לא אכפת לי!"לקחתי את הפלאפון התכוונתי להתקשר למשטרה.היבטתי לצדדים מיכל ישבה המומה על המיטה שלי בלי להגיד מילה והוא ישב מולי רק מסתכל עליי ולא אומר כלום כאילו עדיין לא עיכל מה שאמרתי לפתע ראיתי דמעה מתרוצצת על פניו,יורדת לאט הוא לא ניגב אותה הוא המשיך לבהות בי כיאלו רצה להגיד משו אבל משו מנע ממנו.
"אני...מצטער אני מבקש סליחה שגרמתי לך לכל הסבל הזה אני לא רציתי כל כך אהבתי אותך לא הבנתי מה אני עושה תאמיני לי אין שנייה בחיים שלי שעוברת בלי שאני מצטער,על כל מה שהיה....על כמה שסבלת...על זה שהוא לא פה איתך עכשיו."הוא המשיך להסתכל עליי ואמר את כל זה בלי למצמץ אפילו. "מגיע לי...תקשרי למשטרה."עדיין לא מיצמץ.
התקשרתי.
מיכל חטפה ממני את הפלאפון וזרקה אותו לריצפה
"מורן לא!!את לא רואה שהוא מצטער בבקשה לא אני אוהבת אותו בבקשה אל תעשי את זה" היא התחילה לבכות.
הסתכלתי עליו. והוא אמר בשקט:
"מיכל,אני אוהב אותך". לפתע ראיתי כנות בעיניו הוא באמת התכוון לזה..
"אני אפ'עם לא יפגע בך." הוא המשיך את המשפט.
הוא אוהב אותה.אני בטוחה בזה יכולתי לראות זאת על פניו.
"גם אני אוהבת אותך"מיכל אמרה לו והתחילה לבכות שוב.
שחר הרים את הפלאפון מהריצפה חייג שוב ונתן לי אותו
"קדימה..."הוא אמר לי כאילו כבר דנו אותו למאסר עולם.לפתע הייתה לי הרגשה מוזרה,כאילו הוא לוקח את אשמה עליו סתם.כאילו הוא לא עשה כלום.
לפתע הדלת נפתחה, מי שפתח אותה התקדם אליי במהירות עצם את עיני ונישק אותי נשיקה ארוכה כמו שכבר מזמן לא נישקו אותי,
פתחתי את העיניים,
אני לא מאמינה.....זה....לא יכול להיות...זה ...
____________________________________________________________________
תגיבו=))
אוהפפתתתת המון ומקווה שאתם נהנים לקרוא!
יאאאא איזה מתחחח
המשך ומהררררררר!!!!
מי ? מי ? 😮
תמשיכי כפרה ..... ! 😂
סיפור מושלם !! 😁
נדיושששששששש ....... !!
נסטיוש כוסית שליייי
איזה סיפור מושלם!!
תמשיכייי דחוףףףף
אוהבת אותך יפיופה מואההההה
זה...?? יואווו דיי יפתי רגע.. אל תגידי שזה הזה שאהבת והוא קם לתחיה????
חחח ווואיי ניכנסתי חזק לסיפוררר.. חחחח מושלםםם כפרעעע
תמשיכיייי דחוףףףףףףףף
אמאאאא קראתי עכשיו את הסיפור..!!!!!
הוא מדהיםםםםםםםם
תמשיכי מאמי..
ליאור?!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
דיייייייייייי
תמשיכייייייייייייייייייייייייייייייייי
מי זה היה??.
מהמםםם תמשייכיי דחוףף!
הרגע כתבתי את הפרק של הסוף.
לא יצא בכלל משו אל תצפו ליותר מדי!
אבל עוד לא ראיתי מספיק תגובות..
אני יפרסם אותו מחר
קריאה מהנה.. 😊
למה את לא ממשיכה ???? 😢
לב נדיוששששששששש......!! 😊
"ליאור?!ליאור?מה אתה עושה פה?" הייתי על סף התעלפות איך הוא פה?זה לא הגיוני.הוא מת.זאת בטח אשליה.זה לא קורה...זה לא..
אני: אני מדמיינת.....
ליאור:את לא.
אני:זה לא אתה.
ליאור: זה כן.
אני:איך!?!?!?
ליאור:סיפור ארוך.
אני:יש לי זמן.
לא האמנתי שאני מדברת איתו.חשבתי שאני בחלום,או סיוט,אבל לא במציאות.
שחר בכלל לא היה מופתע הוא התנהג כאילו הכל כרגיל. ומיכל נרדמה אצלי במיטה או התעלפה,זה לא מה שהיה חשוב באותו רגע.
שחר: זהו שיחררו אותך?אתה בריא?
הוא התחיל לדבר איתו כאילו כלום לא קרה.
אני:מה בריא?הוא מת!!!איך מבריאים מי זה?
ליאור:לא סיפרת לה?
שחר:חיכיתי שאתה תספר לה.
אני:הלו הלו מה קורה כאן?
ליאור: זוכרת ששחר רצה להיפגש איתי לבד ולא נתת לי ללכת כי חשבת שהוא יפגע בי בגלל כל הסיפור הזה שלו איתך...
אני:כן..
ליאור: ואז הלכתי....ואמרתי לך שאנחנו תמיד נהיה ביחד עד הסוף ונתתי לך...
אני: את זה.....
הוצאתי את התליון והראתי לו.
ליאור:כן...ואת פחדת ואני זוכר שגם אני פחדתי כי סיפרת על שחר כל כך הרבה סיפורים.. טוב בקיצור נפגשנו.בהתחלה...
שחר:איימתי עליו שלא יתקרב אלייך אחרת משו ממש רע יכול לקרות לו...
ליאור: כן,ואז סיפרתי לו שגם ככה משו רע הולך לקרות לי ושלא יעז לספר לך אממ...איך אני יגיד לך את זה...
שחר: הוא היה חולה בסרטן והרופאים נתנו לו שבוע ככל היותר.הוא היה צריך להתאשפז והיה סיכוי קטן מאד שאחרי שנתיים של טיפולים הוא יבריא.
ליאור:כן..
אני:מהההההההההה????? איך לא סיפרת לי???אני לא מאמינה!!!!!!!!!!!!!היית חולה ועברת את כל זה לבד?זה מסביר את כל היציאות שלך לבית חולים לבקר "קרובת משפחה" ואפ'עם לא נתת לי ללכת איתך!למה?היינו עוברים את זה ביחד.
ליאור: לא רציתי לגרום לך לסבול בטח שלא בגללי.כל כך אהבתי אותך,ואני עדיין אוהב את היית הכוח שלי במהלך כל הזמן הזה.
שחר:טוב אח"כ תסגרו ת'עניין הזה.אז איפה היינו?אה הוא סיפר לי שהוא חולה..
אני:ו...
פחדתי והסתקרנתי באותה מידה.
שחר: והוא אמר לי שהוא לא רוצה שתראי איך הוא סובל את כל הטיפולים ובסופו של דבר מת הוא אמר שאת לא תעמדי בזה.
ליאור: אז שחר אמר לי ללכת ולא לחזור יותר עד שאני יבריא התאשפזתי והוא הבטיח למצוא סיפור שיכסה את זה,במילא עמדתי למות לא האמנתי שאני ישורד.
שחר: אז אמרתי לך באותו יום שהרגתי אותו.....
אני: מהההההההה?איך כל זה קרה?
אבל אתה פה!אתה חי!
ליאור:רק בזכותך.
התנפלתי עליו והתחלתי לחבק ולנשק אותו פתאום מתחת לצווארון של החולצה שלו הוא הוציא את התליון החצי שלו,מיהרתי לחבר עם החצי שלי.
הוא חיבק אותי חזק כמו שרק הוא יודע ונישק וחיבק וכל כך התגעגעתי אליו!!הוא חזר!!אהובי חזר!והוא חי!והוא פה..והוא איתי.
שחר הסתכל עלינו.
הסתובבתי אליו
"סליחה...ו..."
ליאור השלים אותי:
"תודה"
שחר ענה:
"באמת שאין על מה" הייתי כל כך מאושרת.
מיכל התעוררה הסתכלה על כולם והייתה נדהמת
"מה קרה פה?"
אני: מה לא קרה פה..
שחר:חחח יפה שלי נספר לך הכל על פיצה"
ליאור:על חשובוני.
התלבשתי התאפרתי מיכל התארגנה ויצאנו ברבעייה.
ישבנו בדומינו וסיפרנו למיכל הכל באמצע הסיפור היא נחנקה איזה 8 פעמים....
אני: טוב וזהו...עכשיו ליאור חזר והוא שלי ואנחנו ביחד.
ליאור:תמיד היינו...
אני: נכון.
התנשקנו...
ואז שחר הוסיף
שחר:בלי שטויות.
וכולנו צחקנו.כבר לא שנאתי את המשפט הזה.כבר לא שנאתי אותו.
הייתי מאושרת עם מיכלי עם שחר ועם ליאורי שלי!
תמיד יצאנו ארבעתינו היינו בלתי מופרדים.עד עצם היום הזה.
מקווה שנהנתם!
ותגיבו....ואל תתבישו להגיד שזה מזעזע ולא הגיוני ולא קשור
חחח חפיף...
אתר האהבה הישראלי