סיפור חדשששש-----תיכנסו

חולה עליכן!!!!
מחר המשך. תודה רבהרבהרבה..............

בעעע למה מחר?!
תעני במסנג'ר.

אני מקווה לעדכן היום!

שימי המשך וכמה שיותר מהר אני כבר מתה... 😯

תמשיכי

תקציר:
[][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][]

רן ויואב נראים עכשיו כמו שני זאבים שעומדים להתנפל על הטרף שלהם!
אני פוחדת...אני יודעת שרן מסוכן...מאוד מסוכן. כמו שהוא משוגע כך הוא מסוכן.
אני, הוא, הוא בים לגמרי לבד . חושך. שקט איימים.
אף אחד לא ישמע את הצעקות... לעולם לא.

דם ניתז על החול הלח...זה מה שאני זוכרת.
ואז............. ואז הוא צ-------------------ר----------------ח!!!!!!
אוי לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אוי לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
סכין, דם, צעקות.
זה מה שראיתי. זה מה ששמעתי.
[][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][][]

המשך:
אמא'להההה אני כל כך מפחדת! עמדתי שם חסרת אונים.
הוא ישב על הרצפה, אם כי לא שכב עלייה... אבל הוא נראה נורא!
רן! אתה שומע אותי? אתה בסדר??? "מטומטם! מה עשית לו". הטחתי לעברו של יואב.
יואב:" מה? אני לא מבין...זה מה שרצית, לא?!".
נגבתי את הדמעות. אבל זה לא עזר, הן ממילא לא פסקו.
התקופפתי לעבר רן. הוא נשם בקושי.
"מה אתה עומד בו כמו מטומטם, תביא מים!". אני לא יודעת איך היה לי כוח לדבר בכלל, לאור העובדה שרן היה ספק מת ספק מעולף...
רן ניסה להגיד משהו. אבל עצר... נראה שהיה קשה לו לדבר.
העיקר שהוא בהכרה. אסור לאבד אותו. אסור.
אני לא רוצה להסתבך!!!! לא רוצה!!!! נמאס לי!!! אני חייבת לעשות משהו. לאן אתקשר? למשטרה? למגן דוד? אבל...אם אני עושה את זה אני אסתבך עוד יותר...אבל, בכה וכה אני מסובכת.
אני חייבת לשלוט במצב! אני אתקשר לאבא של טל! הוא רופא...הוא יבור לעזור. יש לו קליניקה פה בת"א.
אבל...קודם צריך להתקשר לטל, אוי לא! רק לא היא. הלוואי שאמא שלה תענה לי.
לקחתי את הפלאפון. ביינתים ראיתי את יואב שופך על רן מים. ואז, הוא פשוט הסתלק משם.
השאיר אותי בצרות! חתיכת מניאק. קשה לי להאמין שרק לפני דקה, דברנו כמו חברים. והוא בכלל לא נראה טיפוס שיכה...
"הלו, טל"
"דניאלה?? קרה משהו?"
"אני צריכה את אבא שלך! דחוף".
"אבא שלי?? למה יש לך משהו איתו?"
"אין לי זמן לצחוק איתך".
"הוא בעבודה".
"תני מספר".
היא נתנה לי. נותקה השיחה.
התקשרתי לאבא של טל. הסברתי לו היכן אנחנו ומה קרה. הוא בדרך".
הסתכלתי על רן. מסכן... שנינו מסובכים עכשיו. הוא הביט בי במבט ריקני, וסיננתי בשקט "הכל יהייה בסדר". אבל לא האמנתי אפילו לעצמי.
חיכיתי הרבה זמן, לפחות זה נראה לי כך, לבד על החוף. פחדתי לזוז אפילו טיפה שמא הוא יתעלף לגמרי. הוא חייב להישאר בהכרה.
ראיתי את סימני הסכין על בטנו, את הדם שניתז על החול. את הפצע...


אבא שלה! הוא סוף סוף הגיע! ראיתי שהוא מחפש אותנו.
צעקתי לעברו.
הוא בא! לא ידעתי אם לשמוח או לבכות.
הד"ר: אויאויאוי, זה לא נראה טוב". "למה לא התקשרת למד"א?"
אני:" זה משנה?". לא היה לי מה להגיד...ידעתי שטעיתי.
הד"ר:" את יודעת שגרמת לנזק חמור...דניאלה, לא נעים לי להגיד אבל... את אשמה ואת תשלמי על זה".
איך הוא מעיז ככה להאשים אותי?! הוא יודע מה קרה בכלל

איזה עצוב!!
המשך 😉!
אוהבת! מואהה

יואו איזה מרגש המשך דחוףףףףףףףף
יש לך כישרון פצצה
סיפור יפה ברמותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
לאה 😁

סיפר מהמם,אבל יותר מידי טלנובלה.

סיפור 100מם כמו תמיד תמשיכי ומהר איזה בן זונה אבא שלי טל וגם טל!

QUOTE (MAMIT @ 09/05/2005) סיפור 100מם כמו תמיד תמשיכי ומהר איזה בן זונה אבא שלי טל וגם טל!
😁

QUOTE (-peach- @ 09/05/2005) סיפר מהמם,אבל יותר מידי טלנובלה.
אז אל תקראי 😯

זאת האמת מה אני אעשה,אבל חוצמזה אחלה סיפור..

QUOTE (-מJגו- @ 09/05/2005) QUOTE (-peach- @ 09/05/2005) סיפר מהמם,אבל יותר מידי טלנובלה.
אז אל תקראי 😯
חח צודקת..
נו יאללה, מתי יש המשך?!
אוהבת! מואאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאה 😁

אוייייי המשךךךךךך