~הלך נסיך, יבוא מלך~

יאא מאמי ממש אהבתי
המשךךךך


שלי..

תגיבו עודדדד פלייייז

אהבתי תמשיכי!

אבל כבר היה סיפור עם השם הזה ניראה לי!

עברו עוד 3 דקות וכבר התחלתי ממש להתייאש ולהתעצבן והחלטתי להתקפל
"מה כבר את הולכת.. אין לך סבלנות?" זה היה אותו קול כמו של ההוא בפלאפון!! הסתובבתי ולא האמנתי למראה עיניי!!!!!
זה היה הילד הכי חתיך שראיתי בחיים!! הוא פשוט מוושלםםם
"ה..הי.." "חח מה את המומה? בואי בואי סיבוב" קמתי כולי המומה עם פה פעור והלכתי אחריו, היה שקט.. פתחתי בשיחה:
"אז מה.. איך הגעת אליי אתה לא רוצה להגיד?" "מזה משנה העיקר שאני מוצא חן בעיניך" "חחחח.. מאיפה אתה יודע שזה ככה בכלל..? מה אתה חש?" "חח אני כבר רגיל לזה תאמיני לי..וגם לפי המבט שלך" פה כבר ידעתי שיש לי עסק עם סנוב שחצןן שמסובב את כולן על האצבע הקטנה שלו!! "קיצר אנלא מבינה מה אתה רוצה מכל זה.. לאן זה אמור להוביל?" "לא יודע, מה את חושבת?" "חח מאיפה לי רק היום הכרנו ואתה כזה מסתורי אני לא אוהבת בנים כמוך" "אה.. טוב חבל" נשק לי בלחי והלך. ואני נישארתי שם עומדת המומה בלי לדעת מה קורה, מה זה הנטישה הזאת?! בעצבים חזרתי הביתה וטרקתי את הדלת! "מה קרה יעלו'ש?" "אויש אמא תעשי לי טובה אין לי כוח לזה עכשיו עזבי אותי אני עולה לחדר" "מהה רגע את לא רוצה לאכול?" "מה לאכול את לא מבינה מזה עזבי אותי?!?!?" לא היה לי כוח בשבילה.. כמו זבוב היא מנג'סת לי כל הזמן, עליתי לחדר ונעלתי על עצמי שאחותי המעצבנת לא תיכנס בטעות.. ישבתי על הפוף ומחשבות עלו לי לראש: ממ מעניין מי הביא לו את הפלא שלי.. וזאת ממש חוצפה שהוא הלך ככה בלי סיבה!! מה הוא חש בכלל? טוב נו, לא שאין לו ממה 😢 אז מה יש לי לעשות מחר..:
*לברר מי זה ומי הביא לו את הפלא שלי!!
*לנסות ליצור איתו קשר הוא חייב לי המון הסברים!
*ללכת לקניון לקנות בגדיםם לקראת פסח
*ללכת לעשות טיפול פנים
סגרתי את היומן הורוד הפרוותי שלי, נכנסתי להתקלח וישבתי קצת במחשב..
פתאום הבחנתי בהודעת מערכת ממספר לא מוכר:
פליפה: חחח את פה?? זה אני...
כשבאתי לענות לוו פתאום המחשב נכבה "אוףף למה זה קורה לי?!? דווקא עכשיו הפסקת חשמל?!? אין לי מזל בחיים האלו.. יופי זה באמת לא הכל בחיים!"
הלכתי לראות מה הסיבה שהחשמל נותק..ירדתי לקומה של הסלון, הכל היה חשוך ומפחיד "אמא, אמא את בבית??" אין קול ואין עונה.. שיט אני לבד אני פוחדתת!!!!
פתאום דפיקות בדלת.. הצצתי מהעינית ולא ראיתי כלוםם.." ממ..מי..ז..זה?" כולי מפוחדת
"זאת אני פתחי לי" זה היה הקול של אמא
פתחתי את הדלת ולתדהמתי לא היה אף אחד, כל כך נבהלתי וסגרתי מיד את הדלת
פתאום הבחנתי באיזשהו צל עובר במהירות מהצד, הרגשתי שאני עומדת להתעלף מרוב פחד
לקחתי את הפסל שהיה על השידה שליד הדלת והסתובבתי במהירות אחורה..מיותר לציין שהיה חושך ורק אור קטן מתאורת החירום
המשכתי ללכת בצעדים קטנים ושקטים ופתאום הרגשתי יד נוגעת בי בכתף!! קפאתי במקום, הסתובבתי בעדינות וברעד
ו......

נמשיך? 😊

אין תגובות....? 😢

תמשיכיייייייייייייייייייייי

ו....?
סיפור מהמםםםם
תמשיכיי בובה

אוהבת*-*אולוש*-*

יפהההה המשך!!

חחחחחחחח אהבתייייייי!!!!!!!
המשךךךךךךךךך מהרר

המשךךךךךךךך דחוף..!!!! 😊

מהמםםםםםםםםםם
אהבתי בטירוףףףףףףףף המשךךךךךךך

סיפםור מהממממממממממממממממם =]
המשיכינה =]

סיפור נורא יפה תמשיכי.......

המשכתי ללכת בצעדים קטנים ושקטים ופתאום הרגשתי יד נוגעת בי בכתף!! קפאתי במקום, הסתובבתי בעדינות וברעד
ו......
"קאריןןןןןןןןןןןןןןןן מה את עושה פה מה השתגעת הבהלת אותי כמעט התעלפתי בגללך!!!!!!" "חחחח מסכנה שלי נבהלת?" "נו בטח שנבהלתי זאת היתה הכוונה שלך" "חח סורי זה לא יקרה יותר" "חח טוב... מה את עושה פה?" "באתי אליך ובדיוק אמא שלך יצאה היא אמרה לי שאת למעלה במחשב אז החלטתי להבהיל אותך" "חח טוב את זה כבר הבנתי אבל למה באמת בכלל?" "אהה שכחתי.. רגע.. תני לי להיזכר.. אה כן!! שמעת על הילד החדש שהגיע לשכונה??? הוא פשוט מוושלםםםםם בא לך לצאת קצת??" חשבתי לעצמי אולי זה רעיון טוב ככה אני ישכח מכל מה שהיה היום עם פליפה הזה "סבבה בואי נצא אבל נחזור ב-1 ככה כי אמא שלי תדאג.." "טוב אל תדאגי יאללה תתלבשי" לא היה לי כוח להתלבש כבר, זאת הפעם השלישית!! בכל זאת, עליתי למעלה והתחלתי להתייפות, שמתי חצאית מיני לבנה שמבליטה תטוסיק, חולצה ורודה עם קשירה מאחורה,סידרתי תשיער ועיצבתי את התלתלים, שמתי מסקרה, שחור בעין, צללית ורודה נוצצת, סומק ורוד בובתי, שפתון, שמתי בושם ויצאנו
"חח את מתרגשת יעלוש?" "פחחח מתרגשת.. כאילו זאת הפעם הראשונה שאני רואה מישהו חתיך" המשכנו ללכת.. כל הדרך היתי שקועה במחשבות על פליפה הזה.. אויש פליפה איזה שם דפקו לו, חייכתי לעצמי.. קארין קלטה את החיוך "חחח מה את מחייכת לעצמך יא פוסטמה?" "אהה קארין איך שכחתי לספר לךך!! היום נפגשתי עם איזה אחד..." עוד לפני שהספקתי לסיים את המשפט קלטתי את קארין מתחילה לרוץ לכיוון הספסל בו היו כל החבר'ה כרגיל.. "יעל יעל בואיי כמה זמן לא ראיתי אותך" "יעלושש מה קורה מאמי איפה נעלמת" "היי יעל מה קורה בואי בואי שבי" עוד לא הספקתי לנוח וכבר מצאתי את עצמי בין כל החמולה מנסה למצוא מקום נורמלי לשבת בלי חופרים. "יעל יעלל!!" קארין מתקרבת אליי עם מישהו שפניו לא ברורים בגלל החושך. "תכירי זה פליפה, הילד החדש שסיפרתי לך עליו" הייתי בשוק!! אז זה פליפה המפורסם..? סופסוףף יש לי הזדמנות לשאול אותו למה הוא נעלם לי ככה. קמתי אמרתי לו שלום וישבנו.. היה שקט, לא אמרתי לה שאנחנו מכירים כבר וגם הוא לא אמר כלום.. "קארין בואי דקה מאמי" הדס קראה לקארין וקארין הלכה אליה.. נשארנו שנינו לבד אני, ופליפה
"אז מה... אתה מוכן להסביר לי למה הלכת ככה?" "חח מה את רוצה אני לא רגיל ליחס כזה" "איזה יחס?? בגלל שאמרתי לך שאתה טועה ואתה לא מוצא חן בעיניי כמו שחשבת?" "יש מצב.." אויש הוא פשוט מושלםםם העיניים היפות שלו ממיסות את ליבי!! "אז בוא נפתח דף חדש סבבה?" "סבבה" אוף הוא כזה מתוק!! חשבתי בלב אך כנראה שיותר מדי חזק.. "מה?" "לא סתםם אני שרה משו.." "ח טווובב..." אוי שיט כבר 1 מה אני עושה עכשיו? לא רוצה ללכת לא רוצההה "קיצור כבר 1 אני הולך" "מההה?" יוו אולי גם את זה אמרתי יותר מדיי חזק? פאדיחהה..!! "מה מה? אני צריך לחזור ב-1 מחר אני צריך לקום מוקדם לסדר תדברים בבית" "אהה הבנתייי סבבה מאמי" פשיווו הוא לא שמע אותי.. "אז נראה אותך מחר?" לא רציתי להראות מתלהבת: "אממ כן.. סבבה איפה?" "רוצה לבוא אליי?" "טוב יאללה בייושש" "ביי" באנו לתת נשיקת שלום ואופסס זה פגע בשפתיים! זה היה נראה כל כך בכוונה!! "חחח" "חח" שתינו חייכנו.. הסמקתי :-[
חזרתי הביתה ועליתי לישון.. בבוקר כשקמתי ישר הדלקתי תמחשב בתקווה שיש לי הודעה מפליפה המושלם שלי!! טוב נו, עדיין לא שלי..
"או-או" נשמע הצליל של האיסיקיו, פתחתי תהודעה:
שלומי אהוב נכזב שלי: יעל??
קיצר רציתי להגיד לך שאני מזה מצטער על מה שהיה..
מא!ה2ת 2[ס*ך: טוב טוב שלומי מה שהיה כבר היה ועכשיו אני כבר אוהבת מישהו אחר אז בעיייייי
שלומי אהוב נכזב שלי: סבבה אבל רק שתדעי.. מה שראית זה לא נכוןן היא נישקה אותי מה יכולתי לעשות?
מא!ה2ת 2[ס*ך: פסדררר לא משנה כפרה תמיד אפשר להיות ידידים 😘

הוא מקליד.. בנתיים שינתי את השם שלו

שלומי: סבבה ימתוקה שלי😘 מואהה אני זזתי לאכול ביי כפרה
מא!ה2ת 2[ס*ך: בייוש מואהההה

"יעללל בואי לאכול את תאחרי לבצפר!!!" "אוףף אמא אין לי כוח ללכת" "מה זהה? מה אמרת??" "כלום כלום עזבי.. אני תכף באה" ירדתי למטה לאכול
הלכתי להתלבש שמתי ג'ינס של קרוקר נמוך רצחח, חולצת בצפר ורודה, נעל בובה ורודה, סידרתי תשיער שמתי קצת סומק ויצאתי..
כשהגעתי ראיתי את שלומי ומיכל נותנים ידיים
"אההה זה לא מה שאת חושבת נכון?!?" עשיתי לו פרצוף חמוץ והלכתי
"יעל חכי יעלל את אמרת לי שאת רוצה שנהיה ידידים מה את רוצה שאני יעשה.?"
"כלום כלום עזוב בועייייי" אוףף זה עיצבן אותי כל כך. בכל זאת הוא היה האהבה והנשיקה הראשונה שלי.. המשכתי ללכת לכיוון הכיתה, היה יום רגיל ביותר.. חזרתי הביתה אכלתי ופתחתי את היומן לראות מה יש לי לעשות היום:
*לברר מי זה ומי הביא לו את הפלא שלי!!
*לנסות ליצור איתו קשר הוא חייב לי המון הסברים!
*ללכת לקניון לקנות בגדיםם לקראת פסח
*ללכת לעשות טיפול פנים
סימנתי את מה שכבר עשיתי וויתרתי על ההליכה לקניון.. הזמנתי מונית והלכתי לחכות לה בחוץ.. פתאום אני רואה את פליפה מתקרב, ישר התחלתי להסמיק וסידרתי תשיער "הייי ממצב פליפיטו חח" "וואלה סבבה.. מה איתך?" "הכל טוב מה אתה עושה פה?" "אהה אני? סתם שמעתי ממישהו שאת גרה פה בסביבה אז קפצתי לבקר" "אה יפה יפה אבל אני בדיוק הולכת" שיט מה עשיתי? איך אמרתי לו את זה? החלטתי לוותר על הטיפול פנים! הכל למענו!
"יודע מה בעצם... אנלא ילך אני ישאר איתך חיחי" "סבבה רצחח כפרה מואה" נתן לי נשיקה, חייכתי. פתאום נעצרנו משום מה והוא פתח בדיבור: "יעל שמעי אני...............

רוצים המשך? 😊