ווווווווווווווווווווווווווואייייייייייייייייי איזה סיפור מושלם!!!!!!!!!!!!!!!!
אני ביום אחד פשוט קראתי את כולו!!!!!!!!!
כמה כישרון יש בילדה אחת?!
תמשיכי מהר,אוהבת המון המון חן!!!!!
חגגגג שמחחח =]]
פרק מקסים מאמי ... !!
ויאלה היום הבטחת פרק ארוך ...חיחי....
אוהפת ===>
נדיושששששששששששש...!!
ליטללללללללללללללללי =]
מהמהמהמהמהמם!!!
שימי המשך 😛
ליטלושששששששששש המשךךךךךך 😊😊
סיפור ש=ו=ל=ט...................... 😊
וואייייייייייי מדהיםםםםםםםםםםםםםם מחכה להמשך דחוףףף
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך 😛
זה יפהה..
תמשיכי..
שרופה לכם על התחת..
+^+^ח-נ-ו-ש-ה+^+^
אופההה.. חשבתי שאני ימצא פרק כשאני יכנס.. בעסהה....
יאללה בובית.. פליז שימי לנו המשך במהרה..
אני מיתחרפנת!!
ליטלוש סיפור מהממםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני לא יכולה לחיות בלעדיו שימי ה=מ=ש=ך!!!
ווואיייי חולה עלייכם... איזה מתוקייים... כמה תגובות... תודה... מואהההה.... מצטערת שלא כתבתי קודם המשך..
פשוט לא הייתי בבית... אז תהנווווווו....
אני-סתובב אני יעשה לך מסג'.. כפיצוי
ניר-וואלה מתאים לי.. אבל פיצוי על מה?
אני-על העצבים של אתמול בלילה...
ניר-חחח טוב...
ניר הסתובב והתישבתי לו על הגב.. והתחלתי במסג'... והוא כולו מרוצה ומאושר.. עוצם לו עיינים.. נהנה מכל רגע...
ואז החלטתי לעשות משהו... להחזיר לו...
התקופפתי מעט ונשקתי לו בצוואר... והרחתי את הריח הנעים שלו... הריח שנהנתי להריח בזמן האחרון..
בזמן האחרון?! לא לא... מאז שלא פגשתי את איתי... פשוט ככה..
נשקתי לו נשיקה קטנה,מתוקה וחושנית... וחזרתי להמשיך במסג'..
ניר-לכבוד מה זה היה?
אני-אממ לא לכבוד.. בוא נגיד שהחזרתי לך על אתמול בלילה..
ניר-אהה... חשבתי שלא הרגשת את זה..
אני-הרגשתי הרגשתי...
ניר-אז למה לא הגבת?
אני-כי הייתי עצבנית...
ניר-אהה... [והסתובב על הגב... ואני עדיין יושבת עליו..]
אני-אז עכשיו הגבתי.. יותר נכון החזרתי לך..
ניר-וואלה...[הוא התרומם מעט...התיישב.. והיינו ממש קרובים...]
אני-וו..אלה..[אמרתי מהססת.. חושקת בו בטרוף.. מתאפקת...]
ניר-אני יכול גם להגיב?
אני-אמ כן..[ת'אמת לא הבנתי אותו... למה כבר יש לו להגיב? אנחנו תקו...]
הוא הצמיד אותי אליו... וידיו היו סביב מותני.. עוטפות.. לא רוצות שאני יעזוב...
הוא הביט בי.. ואני בו... הרגשתי טובעת בעיינו... אז הורדתי את ראשי..
היה שקט לכמה שניות... ואז הוא אמר..
ניר-את מפחדת להסתכל לי בעיינים? [והרים את ראשי בעודו אוחז בסנטרי...]
אני-מפחדת? ממה?
ניר-לא יודע.. תגידי לי את..
אני-כן אני מפחדת..[אמרתי בלי לשים לב]
ניר-ממה?
אני-לטבוע בעיינים שלך... לשקוע בהם.. ולעשות שטויות..
ניר-איזה מין שטויות? [ושוב הביט לעומק בעייני... מנסה לגרום לי לאבד שליטה.. ושוב לטבוע בהן]
אני-כ..כאלה...[קירבתי את ראשי לראשו לאט לאט... כאילו הנצח מפריד בין השפתיים שלנו...
והוא.. הוא רק מחכה שאני יזום את זה.. יזום את הנשיקה.. וככה זה היה.. לא התאפקתי.. ונישקתי אותו..]
התנשקנו בלהט... ידיי עטפו את ראשו משחקו בשערו השטני... הדורש ליטוף כל פעם מחדש...
וידיו מלטפות את גבי.. מתחת לחולצה... היה לו מגע כל כך נעים.. והשפתיים.. אחח איזה שפתיים..
איזה טעם... טעם גן עדן... ולא יכולתי להפרד משפתיו לשניה.. להפרד מהרגע הזה... ממגע ידיו..
או שפשוט לא רציתי... ואז קרה הדבר הכי לא צפוי שיכול להיות... הדבר הכי מבייש בעולם...
ליגל... ליגל פתחה את דלת החדר ובכלל לא שמנו לב.. עד שהיא אמרה בקול שלה..
ליגל-אממ.. [רק שמענו את האממ הזה והתנתקנו ישר.. עדיין באותה פוזה.. מביטים על ליגל.. אז הייתי חייבת להסביר לה...]
אני-ליגל...
ליגל-לא לא... אני למטה ביי...
אני-לא ליגל... בואי לפה...[וירדתי מניר והתישבתי לידו על המיטה..]
ליגל-מה אתם רוצים?
אני-בואי שניה..[היא נכנסה..] תסגרי את הדלת [וסגרה אחריה את הדלת]
ניר-ליגל תקשיבי.. לא ראית כלום.. את מבינה? כלום..
ליגל-מה את הנשיקה?
ניר-לא הייתה שום נשיקה... שמעת?
אני-תעזוב אותה.. ליגלוש.. תקשיבי.. זה טעות... זה לא היה צריך להיות...
ואני מבקשת ממך.. בבקשה אל תספרי לאף אחד בסדר?
ליגל-אבל למה?
אני-כי יש לי חבר.. איתי זוכרת?
ליגל-נכון אז תעזבי אותו
אני-אני לא רוצה.. אני אוהבת אותו..
ליגל-אז למה התנשקת עם ניר?
ניר-מספיק עם השאלות האלה עכשיו... אז פשוט צריכה להבטיח לנו שלא תספרי כלום..
ליגל-בסדר..
ניר-בסדר מה?!
ליגל-אני לא יספר כלום..
ניר-לאף אחד..
ליגל-לאף אחד...
ניר-תשבעי..
ליגל-אני לא יספר כלום לאף אחד...נישבעת...
ניר-יופי..[ונשם עמוק... כאילו נרגע]
אני-ליגל ממש תודה.. פשוט תביני אסור שידעו..
ליגל-זה בסדר הבנתי.. אומנם אני קטנה אבל אני מבינה המון..
אני-אני יודעת... תאמיני לי שאני יודעת..
ליגל-טוב אז רק שתדעו שמור ושירז הלכו... ומור אמר שהוא ידבר איתך יותר מאוחר.. וככה שירז גם אמרה להגיד לך..[פנתה אליי]..
אני-אוקיי..
ניר-איפה אמא?
ליגל-היא למטה.. מחכה שתרדו לאכול צהריים...
אני-טוב אנחנו יו..
ניר-תגידי לה שעוד מעט אנחנו יורדים..[קטע את דבריי]
ליגל-טוב.. אבל מהר... בייי [יצאה מן החדר וסגרה את הדלת]
אני-שיט שיט שיטטטטטטטט....[קמתי מהמיטה והתחלתי ללכת בחדר כולי בלחץ הסטרי]
ניר-תרגעי טוב?!
אני-מה להרגע? אתה מבין מה עשינו? מה עשיתי?
ניר-נו זו לא פעם ראשונה...
אני-חבל באמת... וליגל... יו ליגל.. ניר אני מתההה...
ניר-טוב תרגעי היא לא תספר כלום..
אני-מאיפה לך?
ניר-כי ככה... אני פשוט יודע שהיא לא תספר כלום.. היא בסדר בקטעים האלה..
אני-יו יו יו בא לי למות... [ונעצרתי ליידי המיטה.. לייד ניר...מחפשת תשובה... ניחום... הסבר]
ניר-פאר לי... [ואחז ביידי] אל תדאגי בסדר? אל תדאגי...[הוא היה כל כך בטוח..]
אני-אני לא יודעת..[הבטתי בו.. אומללה... חסרת אונים.. כאילו עוד שנהי חרב עליי עולמי... והוא... הוא רגוע...
שלב... מלא ביטחון..]
ניר-פאר לי.. סתכלי עלי... [והבטתי בו..] אני מבטיח לך שלא יתגלה כלום.. לאף אחד.. בעיקר לא לאיתי..
אני-אבל ניר...[אמרתי כבר חצי בוכה... על הפשלה הזאת]
ניר-שום ניר... תגידי לי שאת בוטחת בי... ואת בוטחת בליגל וום דבר לא יתגלה... תסמכי עליי..
אני לא יתן שזה יתגלה אם את לא רוצה.. ואני לא יתן שתפגעי... שמעת?
אני-...כן...
ניר-יופי.. עכשיו תפסיקי לבכות..[קם נעמד מולי ביד אחד אוחז בידיי ובשניה מנגב את דמעותיי]
אני-טוב...[נשמי עמוק בכדי להרגע.. שסמדר לא תבחין שבכיתי]
ניר-אחלה מאמי... ונתן לי נשיקה רכה וארוכה על המצח...[נשיקה מלאת ביטחון ודאגה בו זמנית]
ואז נישמעה צעקה.............................
זהו לבנתיים בובות יפות שלי.... מקווה שאהבתם... אז יאללה תגיבו... תפציצווו...
אוהבת אותכם הרבה הרבה... מואהההה... לילושששש=]]]
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך 🙄
וואי שווה המשךךך דחוף!!
שנינושש