זה בדיוק מה שאמרתי להם לפני כמה ימים...
האמת שכל הנושא הזה יתפתח בדיוק בפרק הבא...
לא בוחרים את ההורים מה לעשות...
החיים שלי לא כאלה מעניינים... אפילו די משעממים הייתי אומרת
תאמיני לי לי יש את החיים הכי מענינים... לכל דוד , לכל סבתא לכל צד לכל אח לכל בן דוד יש איזשהו סיפור שכולם ודעים שהוא כל הזמן מתעדכן.. אם אי לא נמצא יום אחד בבית... זה כאילו פיספסתי 50 פרקים בטנלבולה רגילה ..
אבל הקטע עם ההורים מגעיל לאללה ... אפילו לאויב הכי גדול שלי לא הייתי מתנהג ככה !!
ותגיבי לסיפור שלי😊
חחחחחחחח ענבלי קרעת אותי עכשיו!!!!!!
סופסוף הבנתי למה אמרת "סיפור יותר מציאותי"
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
אין תמשיכי לכתוב ודחוף!!!!!!!
SEXYman אני חצי פולניה חצי סורית... נסה לדמיין ארוחות משפחתיות של שני הצדדים חחחחח בחיי אם הייתי שולחת את כל הסיפורים לאיזה ערוץ טלויזיה כבר הייתי מיליונרית מהטלנובלות שהיו עושים על זה
האמת נתת לי רעיון נחמד לסיפור חחח תודה!
ואני אגיב לסיפור שלך.. האמת שאני קוראת פה כמה סיפורים אבל מחכה שהם יגמרו כדי להגיב
חולה על **** אני שמחה שאני עומדת בציפיות חחחחחחח
לא כי מקודם לא הבנתי, אבל אחרי הקטע עם האוטו!
חחחחחחחחח והשיחת טלפון! בכלל!!!
מאמי תמשיכי זה מעולההההההההה!!!!
יום למחרת היה לי שוב שיעור נהיגה. נסעתי לשם במונית וקבעתי עם אמא שתבוא לקחת אותי בחזרה. אחרי שהשיעור נגמר חיכיתי כבר חצי שעה ואמא לא באה. התקשרתי אליה לראות מה קורה.
"שירי עשיתי תאונה אני עוד 10 דק' אבוא"
מה???? מה קרה?"
"אני לא יכולה עכשיו" וניתקה.
אחרי כמה דק' היא באה. נכנסתי לאוטו כמה שיותר מהר כי היא עצרה על הכביש.
"אם לא היה לך כ"כ לחוץ לחסוך את ה-9 שקלים של המונית לא הייתי עושה תאונה שעכשיו הנזק יעלה לנו 2000 שקל"
"מה אני אשמה שעשית תאונה? מה את רוצה ממני?!"
לא הוספנו להתווכח על זה יותר מידי והגענו הביתה.
שמעתי שאמא התקשרה לאבא כמה פעמים ודיברה איתו. כשהוא הגיע הביתה הדבר הראשון שהוא אמר היה: "שירי מהיום אל תתקשרי יותר לאמא שתיקח אותך. אני לא רוצה שהיא תנהג יותר ממה שצריך"
"יופי תאשים אותי למה לא"
"אני לא מאשים אותך אבל אני רק..."
לא היה לי כוח להקשיב לכל ההרצאות המיותרות. עליתי לחדר שי והלכתי לישון.
סוף השבוע הגיע, יום שישי בערב, כולם בלבוש חגיגי ומתכוננים לנסוע לכיוון ביתם של סבא וסבתא שלי לארוחת שישי. לא היה לי כוח להתגנדר יותר מידי אז לבשתי סתם גי'נס וחולצה שהיו על הכיסא.
"אל תשכחי לסגור את התריס ולכבות את המחשב!" הצעקה הרגילה של אמא שלי נשמעה מהמסדרון.
אמרתי לעומר שאני הולכת וסיימתי איתו את השיחה. כיביתי את המסך ואת הרמקולים וגם את התריס, לקחתי את הדיסקמן וירדתי למטה. אמא עוד הייתה למעלה, עצרתי ליד המדרגות וחיכיתי לשמוע את הצעדים שלה. הבנתי שהיא נכנסה לחדר שלי לבדוק עם כיביתי את המחשב. עליתי מהר למעלה ומה שחשבתי התברר כנכון. אני לא מבינה מה הבעיה שהמחשב ישאר פתוח. כבר כמה פעמים אמרתי לה שלא תיגע לי במחשב אז מה כ"כ קשה להבין?!
"תעזבי לי את המחשב!!! כמה פעמים כבר אמרתי לך לא לגעת בו????"
"זה המחשב שליייי ואמרתי לך לכבות אותו נכון?!"
"תעזבי לי את המחשבבבבבבבב!!!" הלכתי לכיוון שלה וניסיתי להקים אותה מהכיסא. תפסתי אותה ביד ומשכתי אותה כשהיא מנסה להתנגד. היא יודעת שאני יותר חזקה ממנה ולצערי העובדה הזאת כבר נבדקה בעבר. היא התחילה לתקוע בי ציפורניים ולשרוט אותי ואני רק ניסיתי להחזיק לה את הידיים כדי שהיא לא תרביץ לי. היא לא יכולה לצפות שהיא תרביץ לי ואני פשוט אעמוד שם ואתן לה. לכל דבר יש השלכות.
"שלמהההההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!! היא מרביצה ליייייייייייי" אמא שלי התחילה לצעוק וזה עוד יותר עיצבן אותי.
"מי מרביץ לך מי!?!? תראי מה את עושה לי!!! כל פעם אני צריכה לצאת עם סימנים ממך?! אפשר לחשוב מה קרה! אמרתי לך לא לגעת לי במחשב! תעופי מהחדר שלי כבר!!!" "אהההההההההההההההה" היא כבר התחילה לבכות אני לא הבנתי מה קרה בכלל. לא הרבצתי לה ולא כלום. רק החזקתי לה את הידיים חזק כדי שהיא לא תרביץ לי. היא התיישבה על המיטה שלי ובכתה.
"אם את לא עפה מהחדר שלי אני יעיף אותך מפה!"
"אמרתי לך לכבות את המחשב!!! מי את חושבת שאת בכלל?!?! אנחנו לא צריכים לנסוע 140 קמ"ש עכשיו בגללך!!"
"תעופי מפה כבררררררררררר!!!!" תפסתי אותה ביד ומשכתי אותה לכיוון החדר. היא ניסתה להתנגד ולהרביץ לי, ואני פשוט עזבתי לה את היד והתחלתי להרביץ לה. לא יודעת מה נכנס בי באותו רגע אבל לא היה לי אלוהים. לא הרבצתי לה חזק. אבל היא אישה עדינה כל מכה קטנה כואבת לה. ואני בדיוק ההפך. אני לא מתרגשת יותר מידי ממכות וזה גם לא ממש כואב לי. היא תפסה לי את השערות ושמתי לב שרון פתאום הגיע וניסה להפריד בנינו.
"תעזבי לי את השיעררררר!!!!"
"תעזבי אותה כבר!" רון צעק לעברי ונכנס בנינו.
אני כבר הייתי באטרף לא נורמלי וכבר לא שמתי לב למה שאני עושה וניסיתי לבעוט בה דרך רון.
היא התחילה לצעוק יותר ואבא שלי כבר הגיע והפריד בנינו.
"תגידי לי את נורמלית!?!?!?!" אבא שלי התחיל לצעוק.
"מה אתה רוצה ממני?! היא התחילה להרביץ לי!"
"אמרתי לך לכבות את המחשב אז תכבי אותו! זה הבית שלי והמחשב שלי ואני מחליטה!!!" אמא התערבה.
"זה המחשב הבעיה?! הנה עכשיו המחשב מכובה!" הוא הוציא את התקע מהחשמל.
באתי לחבר אותו בחזרה ואבא שם לב לזה.
"תזהרי ממני אם את מדליקה אותו!! את יודעת מה? אין בעיה תדליקי אבל אינטרנט אין לך!"
הוא הלך לחדר השני וניתק את הכבל שמחבר לי את האינטרנט.
"עכשיו בואי אנחנו כבר מאחרים!"
"לא הולכת לשום מקום!"
"שירי את באה וזהו!"
כבר לא היה לי כוח להתווכח וגם לא חשבתי שיצא משהו מזה. גם ככה הגבולות נשברו היום מספיק. לקחתי את הדיסקמן, יצאתי החוצה ונכנסתי למכונית.
כמו תמיד באוטו היה הויכוח שאחרי.
"שירי אני לא מוכן להתנהגות הזאת!"
"אני לא מבינה מה אתה חושב?? שהיא תרביץ לי ואני פשוט אתן לה?? מה אני לא בנאדם!?"
"אבל היא אמא שלך! ואם היא אומרת לך לעשות משהו את אומרת כן אמא ועושה!"
"ממש לא! תתחיל לקלוט שאתה לא אלוהים ואתה לא יכול לצפות שכל מה שתגיד אני אנשק לך את הרגליים ואעשה!"
"בסה"כ אמרה לך לכבות את המחשב! מה כ"כ קשה בזה??"
"לא רוצה לכבות אותו! אז מה קרה?!"
"את לא מבינה שאם את לא מכבה אותו בזמן שאנחנו לא בבית יכולה להיות שריפה?!"
"איזה שריפה בראש שלך!? אמרתי לך כבר מזמן שאני מדליקה את המחשב כשאני חוזרת מבצפר ומכבה אותו כשאני הולכת לישון! אם כבר שריפה יכולה להיות גם כשאני על המחשב, אז מה אני לא אדליק אותו אף פעם?! אתה יודע כמה אבסורד זה נשמע?! שלא נדבר על הסיכויים הקלושים שזה ממש יקרה!"
"את לא מבינה שזה יכול לגרום לשריפה בכל הבית? את יודעת כמה דברים כאלה קרו כבר?! למה לעשות דווקא?!"
"מה דווקא מה!? זה כמו שעכשיו אתה יכול להתנגש במכונית שנוסעת לפניך, אז מה לא תעלה על הכביש יותר בחיים!? נו באמת!!! זה כמו עם הפלאפון, אז גנבו! אז לא קונים חדש? זאת גישה פשוט מטומטמת!"
"תפסיקי לחשוב שאת יודעת הכול כי את לא! אנחנו עם קצת יותר ניסיון בחיים ולא יזיק לך להקשיב לנו מידי פעם!"
"איך אפשר להקשיב לכם בכלל?! אתם על היום רק יורדים לי לחיים! מה בסה"כ ביקשתי?! שתעזבו אותי ותתנו לי לחיות בשקט?! זה כ"כ קשה???"
"מסכנה באמת אפשר לחשוב..."
"היא כל יום, כל יוםםםם נכנסת לחדר לשי ומתחילה לשאול אותי שאלות! אז בסדר, שאלה אחת שתיים שלוש אבל חלאס כמה אפשר! אני כבר אומרת לה ללכת והיא לא הולכת! אמרתי לה תלכי את מפריעה לי והיא דווקא מציקה יותר!"
"היא אמא שלך היא רוצה לדעת מה קורה איתך"
"אז בסדר עניתי לה על כמה שאלות אבל דיייי בשלב מסוים זה כבר ממש מציק!"
"שירי דוגרי אי אפשר לדבר איתך כבר. גם כשאני בא לדבר איתך את עושה פרצופים"
"אפשר לדבר איתי רק לא להיות עלוקות"
"את לא יכולה לצפות שניתן לך תמיד כל מה שאת רוצה ואח"כ לתת יחס כזה מזלזל"
"יחס מזלזל?! תראו איך אתם מתייחסים! אני אפילו לא יכולה להביא בנאדם הביתה תראו איזה בושות אתם עושים!"
"בושות? אנחנו ההורים שלך! אם את מביאה חבר הביתה מן הראוי שנכיר אותו"
"למה? הוא בכלל לא היה אמור לבוא אלי כשאתם בבית!"
"אז מה תיכננת להביא אותו כשאנחנו לא בבית?!"
"כן מה חשבת, מה אני צריכה אתכם זנב?"
"שירי.. אם אני מגלה שאת מביאה בנים הביתה ללא ידעתי..."
"למה מה אתה כבר חושב שאנחנו עושים?"
"אני לא יודע! אני רק יודע שיש דברים שצריך ללכת לרופא...."
"אבא תאמין לי שכל מה שצריך לדעת על הנושא אני יודעת ואני לא צריכה אף אחד שיגיד לי את זה ובטח שלא אותך"
"אז את יודעת הכל אה?"
"אני יודעת מה שצריך"
את יודעת אני זוכר כשעוד היית קטנה כיביתי לך את הטלויזיה ואת הלכת, הסתכלת עליי, חייכת ושלחת אצבע להדליק את הטלויזיה. את תמיד היית מרדנית. תמיד הכל היה קשור בכסף"
"מה קשור כסף עכשיו?! כבר אמרתי לך שאין קשר לכסף!"
"הכל היה בכסף!! תמיד רצית רק בילויים של כסף! מה את עכשיו מקטרת?! תמיד קיבלת כל מה שרצית!"
אוי מה אתה עכשיו מתחיל..."
"כן עכשיו תגידי לי שהקשר הרוס ושאי אפשר לתקן..." הוא התחיל לחכות אותי.
"כן זה בדיוק המצב! אתה רואה שאי אפשר לדבר איתכם? אתם ישר צוחקים עליי! אני לא מבינה מה אתה חושב שתגיד לי כל מה שבא לך וזה פשוט יעבור כאילו כלום?!"
"דברים שאמרתי לא במקום כבר אמרתי סליחה על זה"
"וזה נראה לך פותר את הבעיה?! אתה חושב שתגיד לי שאני זונה ואז תגיד סליחה אני ישכח מזה?! דברים כאלה אני בחיים לא ישכח!"
שירי נו בחייך...."
"להזכיר לך עוד משפטים שאמרתם? אני מקווה שאת מתכוונת לקנות בגד ים שלם כי איפה תכניסי את השומנים שלך בבקיני. מהיום אל תבקשי מאמא שתיקח אותך מהשיעורי נהיגה, תסעי בתחבורה ציבורית. ומשום מה במקרה זה היה באותו יום שהיא עשתה תאונה נכון?? אני אשמה שהיא עשתה תאונה??? אשמתי שהיא לא יודעת לנהוג??? בחייך תפסיק לדבר שטויות!"
"אז שירי תסלחי לי את פשוט רגישה"
"אוי סליחה באמת! כן אני רגישה! מה לעשות? ככה אני! לא מרגישה נוח לדבר איתכם על דברים כאלה!"
"כי את מתביישת וזה טבעי אבל אנחנו ההורים שלך את צריכה להרגיש נוח לדבר איתנו"
"מה לעשות?!"
"אז תוכיחי לי שאת לא ביישנית"
"למה אני צריכה להוכיח לך משהו שאני לא?!"
עם המשפט הזה הגענו לסבתא וסבא. אני כבר הייתי עם חצי דמעות בעיניים ופרצוף 9 באב. לא היה לי חשק לכל המשפחה עכשיו. נכנסנו, אמרתי שלום מאולץ לכולם והתיישבו ליד השולחן. בדיוק כשחשבתי ששום דבר לא יכול להיות גרוע יותר....
ארררר אפילו לי ההורים שלך עלו על העצבים חחח
סיפור מושלםםם
תמשיכייי
אוהבת*-*אולוש*-*
יוווווווווו עם הורים כאלה הייתי מתאבדת...
נחמד שאת שורדת...
המשךךךך!!!!
ססססס ההורים האלה נדחפים לכל חורר
אבל הסוף עם המחשב היה מוגזםםם !!
הנשךך דחופפפפפפפ
מ=ד=ה=י=םםםםםםםם
שימי המשךך נשמה
מוואה ענקיתתת 😛
QUOTE (_NoAnGeL_ @ 26/03/2005) זה מצחיק שאני כל הזמן חושבת שאני לא ידחף ככה לילדים שלי... ואיכשהו נראה לי שבסופו של דבר כולם עושים את זה
אני אפרסם כבר מחר בתקווה שיהיה לי זמן... מי שבתיכון יודע שמעכשיו מתחיל לחץ עצום של מבחנים... בשבועיים מסכנים עד פסח יש לי 3 מגנים 2 מתכונות ו2 בגרויות
וקוראים לי ענבל 😊
נראה לי כולם עושים את זה אבל ברמות מסויימות..
לא ככה..
אצלי לפני פסח אין הרבה דברים אבל אחרי פסח.. לחץ מטורף!!! =\
את מקצינה את הסיפור או מספרת אותו כמו שהוא?
כי אם זה כמו שהוא.. =\
אה.. ולי קוראים לודה 😊
מניאקיםםםםםםםםםםםם
יווווו הייתי בורחת מהבית עם הורים כאלה!!!!!!!
המצ'ךךךךךךךךך
ש לי שאלה:
זה סיפור אמיתי? כאילו רציני ככה הם מתייחסים אליך וכל זה?
ובת כמה את ד"א?
סיפור ממש יפהה (:
שימי המשךךך
יאווו איזה סיפור מושלםםםם
עצוווובב... 😢 נשבעת לך שבכיתי...
תמשיכי דחוףףףף
אוהבת המונים שלי!!
מאמי הסיפור מהמם!
אין עליך עם הכישרון שלך!
אבל באמת את מקצינה או כמו שיש?
כאילו גם ההורים שלי טפילים שנכנסים לי לחיים,
אבל אפילו הם לא ברמות כאילה!
אמא שלי דווקא רוצה שאני ישמין,
כי אני מטר 70 ואני שוקלת 38,
אז היא גם כשאני לא רעבה מנסה לדחוף לי עוד מנה לצלחת!
בעעעעעע ועם בנים בכלל!
כאילו אני יכולה לישון אצל ידידים שלי חופשי!
אבל שבן יבוא אלי הביתה כשאני לבד-בשביל זה צריך חקירה של שעתיים עם הבן אדם המסכן!
אתר האהבה הישראלי