שאאאאאאאאאאאאאאאאאאאלוםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם!!!
יואווווו..
איך התגעגעתיי =]
רשמתי לכן המשךךךךך ארוךךךךךךךךךךךךךךך!!
ככה שלא תבקשו עוד המשך חחח אחרי האורך הזה :]]
סתםם =]
אזזזז.. תהנוווו!!
אוהבת המונמוןןןןן!!
פרק 89.
תקציר הפרק הקודם:
"ב-5 אני הולך מאמי אז בואי נישן קצת, אני עייף מת" אמר תמיר.
"למה הולך ב-5?" שאלתי.
"כי יש לי שיעור נהיגה מאמי" "אהה טוב כפרה" אמרתי.
"ומאיפה אוספים אותך?" "מפה" "טוב חיים שלי" אמרתי לתמיר ונתתי לו נשיקה גדולה.
ככה נרדמנו לנו צופים בטלוויזיה........................................
התעוררתי בערך ב-3 ו-20 והלכתי למחשב.
דיברתי קצת עם עמית וסיפרתי לה על תמיר.
היא סיפרה לי קצת על ארה"ב ושגם לה היה חבר עד לא מזמן ושהם נפרדו לפני חודש, אפילו יותר כשהיא ידעה שהיא חוזרת לישראל.
סיפרתי לה על עדי, שגם הוא היה גר בחו"ל ועל כל מה שהיה בינינו.
היא הפעילה מצלמה וגם אני הפעלתי ופתאום השמן שלי נכנס ועוד איך הוא נכנס לחדר?!?!
בלי חולצה!
נו יופי!
"שים עלייך משהו, אני לא רוצה שיתאהבו לי בך" "חח תני להם לסבול אני רק שלך" אמר תמיר והתיישב עליי.
פתאום עמית כתבה הודעה וככה הייתה השיחה:
[15:32:13] *+ Amit +*: אז זה תמיר המפורסם :]
[15:32:20] O.o° Nivush : חחח הוא ולא אחר
[15:32:33] *+ Amit+*: ד"ש
[15:33:06] O.o° Nivush : בחזרה מאמי
תמיר שאל אותי מי זו והתחלתי לספר לו.
המשכנו לדבר עוד קצת ולצחוק ולהזכר בדברים שהיו ומה שעשינו והיה ממש כיף.
"בקיצור, הזנחת אותי" אמר תמיר והלך.
"יאא תמירו'שש חכההה!" אמרתי לו.
רשמתי לעמית שאני צריכה ללכת ואני אדבר איתה יותר מאוחר ויצאתי מהמסנג'ר והלכתי לתמיר.
הוא שכב במיטה שלי וראה טלוויזיה. עשיתי לו פרצוף עצוב והוא לא התייחס, עמדתי לו מול הטלוויזיה והוא לא התייחס.
כל מה שעשיתי [?!] לא עזר.
התקרבתי אליו ונתתי לו נשיקה.
"תודה באמת" אמר תמיר. "מה קרה לך?" "לא התייחסת אליי" "אויישש.. תינוק שלי, אתה יודע שאני אוהבת אותך הכי שיש, נכון?! מה אתה נפגע לי?" "סתם רציתי צומי" "חחח מניוק קטן" אמרתי לו.
"עכשיו אני רוצה נשיקה ענקית ענקית!" אמר תמיר.
נתתי לו נשיקה ענקית. ככה התנשקנו לנו ביחד במיטה כשאני שוכבת על הגב והוא מעליי.
"אני אוהב אותך כ"כ" אמר תמיר.
"גם אני אותך מאמי" אמרתי לו והמשכנו להתנשק לנו.
הזמן חלף לו מהר והשעה 5 הגיעה, היה לו שיעור נהיגה.
ליוויתי אותו לבחוץ והוא נתן לי נשיקה וחיבוק וככה נפרדנו לנו.
"אחחח כמה שאני אוהבת את הבן אדם הזה.. ה', תעשה שכל זה לא ייגמר לעולם" – אמרתי לעצמי.
התקשרתי לבלו'ש, דיי התגעגעתי אלייה.
"ניבו'ששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש" בל צעקה לתוך הפלאפון לפני שהספקתי להגיד משהו.
"בהמה" "חח תודה" אמרה בל.
"מה קורה אהובתי?" שאלה בל. "הכל טוב חיים שלי, מה איתך?" "הכל טוב" אמרה בל.
"התגעגעתי אלייך" הוסיפה.
"יאא.. גם אני אלייך אהובתי! מתי את חוזרת?" שאלתי אותה. "ביום שישי.." אמרה בל.
"אני מחכה שהוא יגיעעעעעעע!!" "חחח גם אני" אמרה בל.
"אז מה מאמי, מסתדרת?" "כן, הכל סבבה פה, גררר איזה מפקדים יש לי פה, למוווותתתתת!!" אמרה בל.
"חחח תירגעי! יש לך דניאל וחסר לך ואת פוגעת בו!" "אפרופו דניאל.." אמרה בל.
"מה קרה??" שאלתי אותה כשהרגשתי משהו משונה בקול שלה.
"סתם, רבנו קצת" "למה???" שאלתי. "כי אחד המפקדים היה איתי, עם דניאל ויפית בחדר, סתם לדבר ולהכיר ככה הוא עושה עם כולם ובדיוק אני ודניאל דיברנו והייתי צריכה לנתק אחרת יעשו לי הצנעה" "נו תגיעי לעיקר" אמרתי לבל.
"אז אמרתי לו שאני צריכה לנתק כי המפקד פה ובדיוק דניאל צעקה לי" "מה היא צעקה?" שאלתי.
"היא אמרה לי "בל, הנה המפקד החביב עלייך" והוא התעצבן עליי" "יאאאא נו מה היא חולת נפש?!?!" "כנראה" אמרה בל.
"נו ו..?" "וסתם הוא התעצבן אמרתי לו שלא יתייחס אליה והוא אמר "מזה?" והסברתי לו שסתם כיף לדבר איתו והוא כל הזמן מגן עלינו וכל מיני שטויות ובדיוק הוא קרא לי, המפקד, אז אמרתי לו שאני חייבת לנתק והוא עושה לי: "הוא יותר חשוב לך ממני אה? בגללו את מנתקת!" ואין, עזבי הוא מפגר!" אמרה לי בל.
"עזבי, אני אדבר איתו" "טוב חיים שלי, תודה" "חח אין על מה מאמי" אמרתי.
המשכנו לדבר עוד קצת ואז בל הייתה צריכה ללכת.
"יאללה מאמי אני צריכה ללכת, אני אוהבת אותךךך ואני אתקשר אלייך בערב" "טוב חיים שלי, שמרי על עצמך!!" אמרתי לה.
ניתקתי מבל והתקשרתי לדניאל.
"גיסייייייייייייייייייייי" "בספק" ענה לי.
"שתוק!" אמרתי לו. "טוב המפקדת" "חחח מה קורה מאמי?" "הכל טוב מה איתך?" "הכל מעולההההה!!" אמרתי.
"מה שמעתי אתה עושה בעיות?" "דווקא נראה לי שהחברה שלה" "תקשיב יא חתיכת עילג, שאני לא אכנס בך! יש לך 10 דקות להגיע לפה!" "חח כבר אצלך" אמר.
אחרי משהו כמו 5 דקות החייל היה אצלי.
"עמוד דום!" "התחת שלך עגול!" "חחח שתוק. רוצה לשתות? לאכול?" "בשביל מה? שתרעילי אותי?" "ברור, ככה נתפטר ממך יותר מהר, מה חשבת?" "חחחח זבל" אמר לי.
"בקיצור, יש לנו הרבה על מה לדבר!" "תתחילי" "תודה על האישור" אמרתי.
"אזזזז... בקשר לבלו'שקקי......................."
והתחלתי להסביר לו מה היה שם והטיפש הבין אחרי הרבה זמן אומנם אבל לא משנה, העיקר הבין.
והוא התקשר אלייה, והם דיברו והכל היה טוב ויפה.
"אז גיסתי.. קודם כל, תודה על הכל, דבר שני, מה בקשר לאיזה סיבוב קטן עם גיסך האהוב?" "דבר ראשון, אין על מה. דבר שני, אני אצא אבל רק בגלל שמשעמם לי" "חחח כן, כן, כמו תמיד" "חחח" צחקתי.
לקחתי מפתח של הבית ויצאנו. הלכנו לאכול =]
כן, גם דניאל "שמן" :] חח הוא ותמיר ביחד, שילוב בן זונה =]
הלכנו לקפולסקי. הוא הזמין סלט ענק ו-2 טוסטים.
"בתיאבון" "תודה מאמי גם לך" אמרתי לו.
היה ממש כיף עם דניאל, אני מרגישה איתו ממש בנוח ויכולה לדבר איתו על הכל.
צחקנו לנו והעברנו ת'זמן. שילמנו והוא החזיר אותי הביתה.
"דניאלו'ש מאמי תודה על הכל, היה ממש כיף" "גם לי מאמי, אין על מה, צריך לצאת לעיתים קרובות יותר" "אני אשקול זאת" קרצתי לו ונתתי לו נשיקה ונכנסתי הביתה.
הגעתי הביתה, הייתי קצת במחשב ונכנסתי להתקלח.
יצאתי ממקלחת, שמתי עליי גופיה לבנה ומכנס קצר של פומה בצבע שחור והייתי עם שיער פזור.
לפתע קיבלתי שיחת טלפון חסומה. בדר"כ אני לא עונה לחסום אבל החלטתי שהפעם אני אענה- לא יודעת למה..
"הלו?" אמרתי ולא היה קול מאחורי הטלפון. "הלו??" לא ענו אז ניתקתי.
אחרי 5 דקות התקשרו שוב אך הפעם לא עניתי.
כעבור 5 דקות אחר"כ התקשרו שוב. נתתי לאבא שלי את הטלפון, שיענה הוא.
"הלו?" "הלו?" אמר וניתקו. מאז לא התקשרו שוב. הייתי סקרנית אבל מי שירצה אותי יתקשר.
תמירו'ש התחבר לאייסיקיו ושלח לי הודעה. דיברנו והפעלתי מצלמה במסנג'ר והוא ראה אותי ואמר: "אם הייתי לידך מה שהייתי עושה לך......"
שלחתי לו הודעה בחזרה: "חח מה היית עושה?" "את תדעי כשאני אהיה לידך מחר" "סבבה אהובי".
המשכנו לדבר עוד קצת ואז הלכתי לעזור לאמא ובדיוק גם בל התקשרה.
"חכי שנייה מאמי" אמרתי לה ורשמתי לתמיר שאני הולכת ואני אדבר איתו מאוחר יותר ושאני אוהבת אותו הכי שבעולם.
אני ובלו'ש דיברנו משהו כמו 10 דקות והיא שוב הייתה צריכה ללכת – כמה צפוי =]
בשעה 10 וחצי עליתי לישון והדלקתי טלוויזיה. לאט לאט נרדמתי לי.
-בוקר-
"ניבה, קומי מאמי" אמרה לי אמא וסגרה אחריה את הדלת.
קמתי מהמיטה, צחצחתי שיניים ושטפתי פנים ונכנסתי לחדר.
הוצאתי בגדים מהארון. ג'ינס של קרוקר ונתתי לו קיפול למטה שיהיה 7 שמיניות כזה, וחולצת ביה"ס לבנה.
פיזרתי את השיער, שמתי בושם – היפנוטיק, כמו תמיד =] דאודורנט וירדתי למטה.
אמא הכינה לי פרוסה עם שוקולד, הכנתי לי בקבוק מים ושמתי בתיק.
הדלקתי את הטלוויזיה ואחותי באה וראתה איתי.
בשעה 7:40 יצאנו מהבית.
אמא לקחה קודם את ענבר לביה"ס ואז אותי.
"ביי אמא יום טוב" אמרתי לה ונתתי לה נשיקה.
עליתי לכיתה, אמרתי שלום לכולם והיה צלצול.
שיעור אנגלית – כמה עצוב. לא למדנו משהו מיוחד והשיעור עבר לו די מהר וכך גם המשך היום.
אמרתי לאמא שלא תבוא לקחת אותי כי אני באה ברגל עם חברה.
הגענו הביתה, אכלנו והחלטנו שאנחנו הולכות לים. הבאתי לעמית בגד ים שלי בצבע אדום שלי לי קופר וגופיה לבנה ומכנס אדום קצר.
אני שמתי בגד ים שחור של אוניל עם גופיה לבנה וחצאית לבנה גם.
הכנו לנו תיק עם שתייה, קצת אוכל, מגבות, כסף, פלאפון, משקפי שמש, שמן שיזוף, שמנו כפכפים ואמא לקחה אותנו.
"ביי אמא תודה" אמרתי ונתתי לה נשיקה.
אני ועמית התמקמנו לנו על החוף, פרסנו את המגבות, כל אחד עזרה לשנייה למרוח את עצמה ושכבנו על המגבות.
פתאום באו אלינו 2 חתיכים, אבל מה חתיכים.. למות!
אבל לא יותר מתמירו'ש שליייייי =]]
"אפשר לשבת?" שאלו. "בבקשה" אמרה עמית וחייכה אליי.
הם שאלו בנות כמה אנחנו ועוד כמה שאלות
החתיך שביניהם פנה אליי ושאל: "אז מה.. לא שאלתי את העיקר.." אמר.
"והוא?" שאלתי. "יש לך חבר?" "כן מותק" "ביאסת.." אמר.
"מצטערת.." אמרתי. ותמיר התקשר. "אהובתייי!!" "חיים שלייייי!!" "מה קורה מאמיי?" שאל.
"הכל טוב אהובי, מה איתך?" "וואלה, מאושר יום יום" אמר. "למה?" שאלתי.
"כי אני מאוהב בילדה הכי מושלמת בעולם! צריך יותר מזה?" "חחח לא" אמרתי.
"איפה את אישתי?" "אני בים" "בים?" "כן מאמי, הלכתי עם עמית" אמרתי. "אהה.. ומתחילים עם הכוסית שלי?" "כאילו מזיז לי מהם, אכפת לי רק ממך יפה שלי" "אחחחח כמה שלמות!" אמר תמיר.
"אבל ניסו?" "ניסה.." "חח יפה שלי! מתי את חוזרת?" "לא יודעת עדיין, למה מאמי?" "התגעגעתי" "חח אני אבוא אלייך כשאני אחזור" "סבבה יפה שלי תהיי איתי בקשר" "טוב מאמי" "מת עלייך!" אמר.
"גם אני עלייך מאמי אוהבת בלי סוף!" "ביי נשמה שלי" "ביי חיים שלי" אמרתי וניתקתי.
נראה לי שעמית נדלקה על אחד מהם =]
אחרי שהם הלכו נכנסנו לנו קצת לים.
בשעה 6 וחצי חזרנו הביתה. היינו כבר שחורות!
היה ממש כיף ונהנינו..
עמית התקשרה לאמא שלה והיא באה לקחת אותנו. כשהגענו לבית שלי הלכתי להביא לעמית את התיק והדברים שלה ואמרתי לה שלום.
נכנסתי הביתה וישר התקלחתי – חובה!
אחרי שיצאתי ממקלחת שמתי סתם בגדים והתקשרתי לתמירו'ש שלי.
"מאמי אתה בבית?" "כן חיים שלי, את באה?" "כן מאמי, עוד מעט אני אצלך" "טוב חיי, ביי" אמר וניתק.
ראיתי קצת טלוויזיה ועליתי להתלבש.
שמתי חולצה ירוקה שהיא זוהרת קצת, ג'ינס של לי קופר בהיר, כפכפים, סידרתי את השיער, לקחתי את הפלאפון ואמא הקפיצה אותי.
"מתי תחזרי?" "לא יודעת, אני אתקשר אלייך" "טוב, ביי מתוקה" "ביי אמא" אמרתי וסגרתי את הדלת.
דפקתי בדלת ותמיר פתח את הדלת וחייך אליי את החיוך שרק הוא יודע.
הוא משך אותי אליו ונישק אותי נשיקה סוחפת.
"התגעגעתי.." אמר ואני חייכתי לי.
"מה זה? חח איך השתזפת!" "חח ראית? יותר מידי" "כן, אבל יפה לך" "חח אני בעיקר שרופה אז אל תיגע לי בגב ובכתפיים" "איפה? פה?" אמר ונגע לי בגב.
"אתה מתתתת!!" צעקתי עליו והתחלנו לרוץ בבית. בזמן שהוא מתחבא לו בחדר הפחדן הזה לקחתי בקבוק מים מהמקרר וחיכיתי בשקט שהוא יפתח.
"ניבו'ש? את חיה?" ולא עניתי לו. עד שהוא נלחץ.
שמתי לב שהדלת עומדת להיפתח ועמדתי מאחוריה.
תמיר יצא וכל הבקבוק מים?! כן, כן, התבזבז עליו =]
חח הייתי מרוצה מעצמי =]
"נייייייייבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב" צעק תמיר ואני דפקתי ריצה לחדר שלו.
לא הצלחתי לסגור את הדלת כי הוא חזק הבהמה הזה והוא פתח את הדלת.
עמדתי על המיטה והוא רדף אחריי. כשלא יכלתי יותר נשכבתי על המיטה והוא מעליי.
"זהו, את בידיי" אמר תמיר.
נשכבתי על הגב והוא הרים לי את הידיים למעלה וישב עליי.
לאט לאט הוא התקרב אליי בכדי לנשק אותי ואני סובבתי את הראש.
"ילדה רעה את היום" "כן!" אמרתי וחייכתי. לבסוף תמיר נישק אותי נשיקה כ"כ לוהטת, מלאת תשוקה ואהבה..
הורדתי לו את החולצה כדי להתענג מהגוף המדהים שלו והמשכנו להתנשק.
תמיר שאל אם אני רוצה לאכול ואמרתי לו שלא.
הוא הכין לעצמו. השעה הייתה כבר 10 וחצי ואמא שלי התקשרה.
"ניבי? מתי את חוזרת?" "אמא.. אני יכולה לישון אצל תמיר? פשוט ההורים שלו לא בבית ואני לא רוצה להשאיר אותו לבד" "טוב מתוקה, אני רק אביא לך את התיק למחר" "טוב, יש לי את כל הדברים שאני צריכה רק תביאי לי חולצת ביה"ס למחר ותכניסי לי מכנס לספורט לתיק" אמרתי לה.
"טוב מאמי אני עוד מעט אבוא" אמרה.
אחרי רבע שעה אמא שלי הגיעה. "תודה אמא! אוהבת אותך!" "ביי מאמי" אמרה ונכנסתי לבית של תמיר והוא עשה שלום לאמא שלי מהחלון.
"אהובתי?" "אה מאמי?" "את לא עייפה?" "עייפה מאוד" עניתי.
"רוצה שנלך לישון?" "כן מאמי, אבל לא לפני זה.." אמרתי לו ונישקתי אותו.
תמיר הביא לי מכנס קצר שלו וגופיה.
"חחח איזה כוסיתתת!" אמר תמיר.
ככה נרדמנו לנו.
בשעה 3 וחצי בערך התעוררתי. הלכתי לשירותים.
פתאום נעצרתי במטבח ולא יכלתי לדבר ממה שראיתי..
הרגשתי כאילו השתתקתי. פשוט.. קפאתי במקום.....................................................................
תגיבווו =]
-ניבו'ש- 😊
יאייייייי ניבושששששש המשךךךךךך בנזונהההההה
אעאעאעא היה שווה לחכותת..
אאאזז יאלהה מושלמתת תקתקי אותה בעוד אחדד
גלושק'ההההה 😉
אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
איזהנ פרק יפההההההההההההההההההההההההההההההההההה
חחח בקשה בקשה תגידי לי שההורם שלו התחרמנו במטבח טחח בעע ולא הוא עם עוד מישהי
או אפילו איזה אח או אחות דלו
מחכה להמשךךך
אוהבתתת
טלוש
וואיייייייייייייייי
וואייייייייייייייייייייייייייייי
וואייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
כמה התגעגעתיייייייייי
איזה שלמותתתתתתתתתתתתתתת
פרק ארוךך כמו שאני אוהבת=))
שימי עודד אחתת יפתיי
אני במתחחחח
מוואה ענקיתתתתתתתתתתת
המשךךךךךךךךךךךךךךך דחווווווווווווווווווווף
וואי אני לא מאמינהה למה שאני רואה!!!!!!!!!
המממשךך דחוף!!
זה מדהים
^
אז תתחילי להאמין.. חחח=]
חח בדוק היא ראתה גנבב
המשךךך
אאאאאאאאאאאאאאאאאאאא המשך נו?
ניבייי תמשיכיייי בוביתת 😢
שאאאאאלום..
מה קורה איתכן?? מקווה שהכל טוב יפות שלי =]
ניצלתי את הזמן שיש לי לפני הבגרות הראשונה ולפני תחילת כל המבחנים ועשיתי המשך =]
אז תהנו..
פרק 90:
תקציר הפרק הקודם:
"אהובתי?" "אה מאמי?" "את לא עייפה?" "עייפה מאוד" עניתי.
"רוצה שנלך לישון?" "כן מאמי, אבל לא לפני זה.." אמרתי לו ונישקתי אותו.
תמיר הביא לי מכנס קצר שלו וגופיה.
"חחח איזה כוסיתתת!" אמר תמיר.
ככה נרדמנו לנו.
בשעה 3 וחצי בערך התעוררתי. הלכתי לשירותים.
פתאום נעצרתי במטבח ולא יכלתי לדבר ממה שראיתי..
הרגשתי כאילו השתתקתי. פשוט.. קפאתי במקום.....................................................................
הכל היה חשוך אבל הצלחתי לראות 2 אנשים שהיו במטבח.
אני עומדת מול הפחד הכי גדול שלי והפחד היותר גדול שאני לא יכולה לדבר, להוציא מילה..
לא יכלתי ללכת, ממש כלום.
במקום לצעוק לתמיר, שיבוא, רק נעמדתי ובהיתי בהם.
בהתחלה הם לא שמו לב ואז הנשימות שלי התחזקו, הרגשתי כאילו אין לי אוויר ואז ראיתי אותם מסתכלים עליי, מפילים מלא דברים מרוב הלחץ ורצים.
פתאום שמעתי את הקול של תמיר קורא לי: "ניב?" כ"כ רציתי לצעוק לו שיבוא, שיחבק אותי אבל לא יכולתי.
"ניב??" צעק תמיר שוב.
"ניב את בסדר?!" צעק יותר חזק וקם מן המיטה ורץ אליי.
"ניב?? ניב?? תעני לי!" ורק עמדתי והייתי בהלם.
"ניב?! את מפחידה אותיי!! נו תעני לי ניבבבב!!!" אמר תמיר וראיתי את הדאגה שלו בעיניים ובקול המפוחד והתעלפתי.
תמיר כנראה הרים אותי ושם אותי על המיטה שלו ושטף לי קצת את הפנים עם מים.
"ניב???" אמר לי תמיר כשפקחתי את העיניים.
"ניב? את שומעת אותי?? ניב??" "כן.." עניתי לו חלש.
"מה קרה לך?? את בסדר??" "ג.." התחלתי לגמגמם.
"מה ניב? מה? דברי איתי!" "ג...ג..." "ניב בבקשה, אני לא מבין אותך!" ויכלתי לראות את העיניים שלו מבריקות.
"גנ..גנ..גנבי.." "מה?!" "גנ..גנבים.." הצלחתי להגיד את זה.
"מה גנבים ניב?" "היו פה.. היו גנבים.." אמרתי. "באמת?!" "כן.." השבתי. "יואוו חיים שליי.. הכל אני אשם!! אוףףף!! אני יודע שזה הפחד הכי גדול שלך.. למה ביקשתי ממך לישון אצלי? למה?" אמר תמיר.
"תמיר.. אתה לא אשם.." אמרתי לו. "אני כן!" אמר תמיר.
"הם עשו לך משהו? הם פגעו בך?" "לא מאמי.. פשוט.. רציתי לקרוא לך.. לצעוק.. לרוץ.. אבל לא יכלתי.. קפאתי במקום.." אמרתי.
"אני מצטער מאמי, אני מצטער.." אמר לי תמיר וחיבק אותי חזק.
"זה בסדר חיים שלי.." אמרתי.
כל המשך הלילה לא ישנתי. תמיר מידי פעם היה נרדם וישר פוקח את העיניים..
"תישן מאמי.." אמרתי לתמיר.
"לא.. אני לא עוזב אותך.." אמר.
מידי פעם הייתי נרדמת לכמה דקות וקמה בבהלה עד שהגיע הבוקר.
תמיר כמובן שנרדם, ואני קצת ישנתי לי..
בבוקר קמתי שוב מהטלפון של אמא.
"ניבה מאמי קומי, 7" אמרה אמא. "אמא.. אני.. אני לא יכולה ללכת לביה"ס" אמרתי.
"למה?? מה קרה???" שאלה בלחץ. "כלום.. היו פה גנבים בלילה.. ראיתי אותם כשהלכתי לשירותים והתעלפתי ולא ישנתי כל הלילה" אמרתי.
"מה?!?!?! אני באה!!" "לא אמא, לא צריך, תמיר איתי, הכל בסדר!" אמרתי.
"אני לוקחת את ענבר לביה"ס ובאה, ביי" אמרה.
ליטפתי את השיער של תמיר שהיה מבולגן מתמיד.
קמתי לצחצח שיניים ועצרתי במטבח והמשכתי ללכת.
פתאום שמעתי את תמיר צועק לי: "ניבבבבבב??" "אני בשירותים תמירו'ש" אמרתי והוא בא אליי.
"הכל בסדר נסיכה שלי?" שאל. ואני עם הקצף של המשחת שיניים בפה עונה לו: "כן.." והוא צחק עליי.
"חחחחח יפה שלי!" אמר.
שטפתי את הפה ואת הפנים ותמיר נתן לי נשיקה קצרה בפה.
אני ותמיר היינו בחדר שלו במיטה, ראינו טלוויזיה והוא הלך להכין לו לשתות וישר בא אליי.
בשעה 7:40 הייתה דפיקה בדלת. זו הייתה אמא שלי.
היא ישר חיבקה אותי. "את בסדר? מה היה??" שאלה והתחלתי לספר לה.
"ועכשיו את בסדר??" "כן אמא" "בטוח?" שאלה. "כן, כן, הכל טוב" "את לא רוצה ללכת לקופת חולים? משהו?" "לא אמא זה בסדר, אל תהיי לחוצה" אמרתי.
אמא דיברה עם תמיר בצד ואז באה: "אני הולכת מאמי שלי, אם את צריכה משהו אני בפלאפון, טוב?" "כן אמא" אמרתי. "הכל בסדר?" "חחח כן יא לחוצה" "ביי יפה שלי" אמרה ונתנה לי נשיקה.
תמיר בא וחיבק אותי ואמר: "הייתי מת אם היה קורה לך משהו!!" "אל תמות" אמרתי ונתתי לו נשיקה ענקית.
"אני אוהבת אותך נסיך שלי.. אוהבת המון" אמרתי. "גם אני אותך יפה שלי.."
ככה כל אותו יום עבר לי עם תמיר, הייתי אצלו ואחר"כ הוא בא אליי והתווכח על זה שהוא נשאר לישון אצלי ולשמור עליי.
"נו זה בסדר מאמייי, ההורים שלך חוזרים היום תהיה איתם" "לא מאמי, אני איתך! הבנת? זהו! אני הולך להתקלח, להתראווותתת" אמר.
"חחח איזה תמיר זה.." אמרתי לעצמי.
פתאום הוא נכנס לחדר. "שכחת משהו?" שאלתי. "כן, את זה" אמר תמיר ונתן לי נשיקה קטנה.
הייתי קצת במחשב ואז ירדתי להכין לי ולתמיר לאכול ארוחת ערב.
הכנתי לנו סלט עם חסה, עגבניות, טונה, הכלללללל וטוסטים וערכתי את השולחן יפה.
"רק לך את מכינה?" שאל אותי אבא. "חחח" צחקתי ונתתי לו נשיקה. "רוצה גם?" "כן" אמר ולקח את הטוסטים שהכנתי ומהסלט.
אני ואבא שלי מאוד קשורים, כל הזמן שאנחנו ביחד אנחנו צוחקים ותמיד הוא מגן עליי מהכל ושומר עליי המון וכשהוא לא בבית או משהו אני מרגישה שאני לא בטוחה.
גם אני ואמא שלי קשורות אבל אני יותר קשורה לאבא שלי.
הכנתי מחדש לי ולתמיר וראיתי אותו בדיוק יורד במדרגות. "פשששש טבחית!" "חחח אל תזלזל תראה איזה ארוחה היא הכינה" אמר אבא. "חח חס וחלילה לא מזלזל" אמר תמיר וישב עם אבא שלי בסלון, הם ראו טלוויזיה.
שניהם שקועים בטלוויזיה – משחק כדורגל. חחח אלא מה?
הבנתי שתמיר לא עוזב את הטלוויזיה אז הבאתי לו את האוכל לסלון והבאתי לאבא שלי ולתמיר כוסות וקולה.
אני ואמא שלי ואחותי ישבנו ואכלנו לנו.
"חח התלהבו! הכנתי לי כולם רוצים" חשבתי לעצמי.
כשסיימנו לאכול ניקיתי את השולחן וכל הכלים למדיח ותמיר עדיין היה בטלוויזיה.
"אבא, תמיר, רוצים עוד משהו?" "לא, תודה" אמר אבא. "לא חיים שלי" אמר תמיר.
השעה הייתה כבר 10 וחצי והייתי עייפה.
"אני עפה לישון, לילה טוב" אמרתי ונתתי לאבא נשיקה בלחי "לילה טוב מאמא" ולתמיר? חחח הוא לא צריך הלילה שלנו עוד ארוך.
"מה אני עז?" "יותר בכיוון של תיש" אמרתי לתמיר ועליתי למעלה לחדר שלי.
סידרתי את המיטה ונכנסתי בתוך השמיכה.
לא זוכרת מה הייתה השעה אבל תמיר העיר אותי – כנראה נגמר המשחק.
"נסיכה שלי, לילה טוב" אמר ונתן לי נשיקה בלחי.
הסתובבתי אליו ואמרתי לו: "לילה טוב אהובי" ונתתי לו נשיקה בפה והסתובבתי בחזרה ותמיר נצמד אליי והחזקנו ידיים.
בלילה לא כ"כ יכלתי לישון אבל הצלחתי מידי פעם.
-בוקר-
אמא העירה אותי ואת תמיר.
תמיר כמובן עוד ישן והתכסה עם כל השמיכה השמן הזה.
חייכתי לעצמי ונכנסתי לשירותים.
צחצחתי שיניים וחזרתי לחדר וסגרתי ת'חדר.
הוצאתי מהארון ג'ינס בהיר וחולצת ביה"ס לבנה. שמתי את הגרביים שהם רק על העקב כזה ונעלתי נעלי פומה לבנות.
סידרתי את השיער, שמתי קצת ליפסטיק, בושם והערתי את תמיר.
השעה הייתה 7:20.
"תמירו'ש, קום" "עוד מעט.." אמר והסתובב לצד השני".
"נו קום!" אמרתי לו והורדתי מעליו את השמיכה.
"קמתייייייייייי!!" צעק.
"חייל שלי אתה" אמרתי וצחקתי. "למי אמרת חייל?" שאל תמיר.
"לך" עניתי בחיוך תמים כזה. "חייל אה?!" אמר תמיר והפיל אותי עליו. "אחחחחחחח הריח הזה משגע אותיי!" אמר תמיר.
"כן, כן" אמרתי לו. "חח אני ינשך אותך!" אמר תמיר ונשך אותי בכתף.
"אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא.. אני צריכה לעשות טטנוס!" צעקתי לה.
"להביא לך את הפנקס חיסונים לביה"ס?" היא חשבה עושים לנו זריקה בביה"ס.
"לא אמא, כלב נשך אותי" "חחחחח" צחקה.
"חחח רעההה" אמר תמיר. "וואי ניב.. השמנת!! איזה כבדה" אמר תמיר. "אמרתי לך!!" והסתכלתי במראה, בוחנת את הגוף.
ותמיר פתאום צחק וקם מהמיטה וחיבק אותי מאחורה.
"מה זה? אני לא מצליח אפילו לעקוף אותך כבר. נהיית כמו דוב!" אמר תמיר וצחק.
"נכון?!" אמרתי לו. "כןןן!! וואי.. את צריכה דיאטה" "דווקא לא, מי שאוהב אותי יאהב אותי בכל מצב" אמרתי.
"חחחחח לרגע לקחת אותי רציני אה?" "חחחח ישר אתה צוחק!" "חחח כי לא יכלתי.. עוד שנייה בכית לי" צחק תמיר.
"חחחחח זבל! יאללה לך תתארגן!" אמרתי, לקחתי את התיק והפלאפון וירדתי למטה.
אחרי 10 דקות תמיר ירד גם הוא מבושם עם הבושם של אבא שלי =]
לקחתי כסף והבאתי לתמיר למרות שהמפגר התווכח איתי אבל ניצחתי =]
עלינו לאוטו. אמא לקחה קודם את אחותי ואחר"כ אותי.
"ביי מאמי יום טוב" אמרה אמא ונתתי לה נשיקה "ביי אמא".
"ביי נסיכה שלי, אוהב אותך" אמר תמיר. "ביי מאמי גם אני" אמרתי לו ונתתי לו נשיקה קטנה בפה.
אמא לקחה את תמיר לביה"ס ואני נכנסתי לבניין של הכיתות.
ראיתי את כולם והיום הייתי צריכה לסיים ב-3 וחצי. ס-י-ו-ט-ט-ט-ט-ט-!
היום עבר דווקא מהר מכפי שציפיתי.
ב-3 וחצי התקשרתי לאמא שלי והיא באה לקחת אותי.
הגענו הביתה וראיתי מה יש לאכול -> שניצל וצ'יפס, כמו שאני אוהבת =)
סיימתי לאכול והלכתי למחשב, שם דיברתי עם תמירו'ש שלי.
פתאום קיבלתי הודעת מערכת. הסתכלתי בפרטים אבל לא היה כלום והכינוי היה כמו המספר אייסיקיו.
פתחתי את ההודעה ושם ראיתי משהו שלא ציפיתי אליו בכלל: "ניב.. את לא מכירה אותי, אבל אני חושבת שאת צריכה לפקוח את העיניים שלך ולראות מה קורה עם תמיר שלך..
גם כשהכול טוב ויפה איתכם, זה לא אומר שהוא לא.........................................................."
תגיבו :]
אוהבת המונמון,
-ניבו'ש- 😊
אמאאאאאאאאאאאאאא
איזה מדהיםםםםםםםםםםםםםםם
מי הדפוק/ה שהורס/ת בדיוקק
כשהכל כל כך מושלם!?!?
תתתמשיכיי ניביי
ובהצלחה בבגרות ובמבחניםם
מממממואהה