😊 ואייי את כותבת סוףףףףףף
איזה מתח חחחחח
תמשיכי כפרה פשוט פפצה יוצא לך!!!
בובה את כותבת סוףףףף
סיפור מהמם!
שימי המשך..
אוהבת*-*אולוש*-*
את........?? 😉
שימי המשךךך נשמה
מוואה ענקיתתת
סיפור מושלם!!!!!
תמשיכי....
אוהבת המונים מיקה😊
איזה כיף להיכנס לפה ולראות את כל התגובות שלכן 😁
ככה בטוח יהיה לי חשק ללמוד לבוחן בלשון :]
הנה ההמשך...
פרק 4.
תקציר הפרק הקודם:
"הגענו לקניון והסתובבנו ונכנסנו לאיזה חנות עם דברים יפים בשביל יום האהבה אז החלטנו להיכנס.
פתאום ראינו את.................................."
הילד המושלם (אייל) אומר למוכר: " אני רוצה מתנה לילדה הכי מושלמת בעולם.
מתנה שתראה כמה אני אוהב אותה למרות ששום דבר לא יכול להגדיר לה את זה".
התעצבנתי ואמרתי לבל: "מה הוא חושב לעצמו?!".
בל אמרה לי "קלטי קטע".
היא נכנסה לחנות הלכה אליו ונתקעה בו והוא כזה לא הבין מאיפה היא יצאה.
אחרי זה בל קראה לי והוא אמר שלום ודיברנו.
אני ובל דאגנו להוציא אותו מהחנות בלי שהוא קנה כלום ופתאום הכונפה שלו הגיעה.
"איילו'ש אהובי נו אתה בא אליי? קניתי לך מתנה מדהימה" והוא בתגובה "סורי קארין פשוטטט.."
אני קטעתי לו ת'משפט ואמרתי "הוא בדיוק בא להיכנס לקנות לך אבל את צצת ודפקת הכול. אולי את לא מכירה את הפירוש אבל הפתעה זה משהו שאסור שידעו מה זה!" בל התאפקה לא לצחוק לה בפנים אז קארין אמרה שהם יפגשו יותר מאוחר.
אחרי שהיא הלכה אייל הודה לי והוא אמר שהוא חייב לי טובה כי היא הייתה הורגת אותו אם היא ידעה שהוא לא קנה לה כלום אז אמרתי לו "מה היא חברה שלך רק בשביל המתנות?! " הוא כזה השתתק לא ידע מה לענות.
הוא נהיה אדום אז אמרתי אני יציל אותו אמרתי לו "בצחוק" ואז הכול נרגע והפנים שלו חזרו להיות בצבע הרגיל.
אחר כך התחיל גשם אז אני ובלו'ש החלטנו לשחק אותה ילדות חשובות ועסוקות ואמרנו לו שאנחנו צריכות ללכת. אמרנו ביי ונטשנו.
למחרת אייל ראה אותנו בבית ספר ודיברנו וזה. מפה לשם הוא אמר לנו שקארין החליטה לעשות לו סצנות קנאה והלכה להסתובב עם בנים אחרים כול היום. אז אייל אמר לי "היא חושבת שהיא יכולה לחנוק אותי. היא לא מבינה שאני אוהב אותה אבל אני רוצה גם לנשום".
התעצבנתי ששמעתי שהוא אוהב אותה אבל ידעתי שזאת המציאות. אבל אני אוכל להשיג אותו (כאילו יש לי קסם אישי 😉 ).
ואזזזזזזז בא הרגע הכי ............................
מקווה שנהנתם -> תשאירו הודעות.
את ההמשך אני יפרסם מחר או שהיום בלילה.
אוהבת'כן, ניבו'ש 😊
הרגע הכי.........??.......???.......?????...??
סיפור יפהההההההה
שימי המשךך
אהה בהצלחה בבוחן בלשוןןן חחחח 😛
מוואה ענקיתתת
הרגע הכי.........??.......???.......?????...??
סיפור יפהההההההה
שימי המשךך
אהה בהצלחה בבוחן בלשוןןן חחחח 😛
מוואה ענקיתתת
הכי?!....
המשךךךךך
סיפור מעלףףף....
אוו מדהים 😁
:]
יש לכונפה שם יפה, קארין רק שאני כותבת בלי א'...
וחוץ מזה אני לא כונפה 😁
יאללה המשך דחווווף, התאהבתי בסיפור...
ניבו'שששששששש מלאכיתת שליי
מושלםםם חיחי מתה עלייך כישרון שלי
תמשיכי פליזזז
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
Kariniiii - חחח יש לי גם בת-דודה קטנה בשם קארין. לא מצאתי שם וקארין זה שם יפה וזה רק סיפווווור =]]]
חנו'ש- תודה נשמה :]
מורניייייייייייייייי- מיי לובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב :]]]
שלחתי לך את החלק הזה לא? או שבידיוק בו הפסקתי? חח אני לא זוכרת..
אוהבת'ך מלאאא אחותיייייי!!!! 😊
ליטלו'ש, תודה גם לך מתוקה!!! =]]
חח כפרה עלייך בפרק האחרון ששמת הפסקת כאילו לא נתת לי אותו חח תמשיכי פליז
מלאכית שלי חולה עלייך הכי בעולם
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
המשךךךךךך
אני נואשת להמשך!!
סיפור מדהיםםםםםם
בתאלוששששש
שלום לכולןןןן!! =]]
היינו אצל הוטרינר והכלב של החווה שלנו עומד למות 😢 אם לא היינו לוקחים אותו עכשיו עד מחר הוא לא היה שורד.
הוא לא אכל איזה 3 ימים והוא הקיא וזה..
לקחנו אותו עכשיו ואישפזו אותו לפחות ל-5 ימים.. אני מקווה שהוא יהיה בסדר 😕
והנה ההמשך ואל תגידו שאני מזניחה 😊
פרק 5.
תקציר הפרק הקודם:
"שקארין החליטה לעשות לו סצנות קנאה והלכה להסתובב עם בנים אחרים כול היום. אז אייל אמר לי "היא חושבת שהיא יכולה לחנוק אותי. היא לא מבינה שאני אוהב אותה אבל אני רוצה גם לנשום".
התעצבנתי ששמעתי שהוא אוהב אותה אבל ידעתי שזאת המציאות. אבל אני אוכל להשיג אותו (כאילו יש לי קסם אישי 😉 ).
ואזזזזזזז בא הרגע הכי ............................"
הכי לא צפוי קארין באה ואמרה לאייל: "אני מצטערת חיים שלי. התעצבנתי. אני אוהבת אותך" ונתנה לו נשיקה.
הוא? לא התנגד והמשיך וגם הגיב לה: "אני גם אוהב אותך יפה שלי".
לקחתי את הרגליים שלי והלכתי משם. משכתי גם את בל.
"מה?! רגע אחד הוא לא אוהב שהיא חונקת אותו ורגע שאחר הוא אוהב אותה?!" התעצבנתי ואמרתי לבל.
"עזבי אותו, הוא יישלם על זה".
נכנסנו לכיתה היה שיעור אנגלית אמרתי לבל "בואי אחר"כ" היא אמרה "בסדר" והלכנו כל אחת לכיתה.
נכנסתי לכיתה ישבתי, המורה התחילה לקרוא שמות ואז בדקנו את השיעורי בית.
הזמן לא זז לי, הרגשתי שאני יושבת בכיתה ועוד 100 שנה השיעור הזה לא יסתיים.
קמתי מהכיסא וניגשתי למורה "כואב לי הראש, אני יכולה ללכת לשתות?" שאלתי "כן, לכי" ענתה המורה.
הלכתי לשתות ואז היועצת באה ואמרה לי: "מה נשמע ניב?" עניתי: "בסדר, ואיתך?" "הכל טוב חמודה. מה את עושה בחוץ?" "סתם כאב לי הראש אז הלכתי לשתות" עניתי "אהה, בסדר. להתראות חמודה" והמשכתי ללכת.
ראיתי את אייל קארין בחוץ ביחד (כרגיל!) מרוחים אחד על השני וחזרתי לכיתה.
צלצוללללללללללל!
"אוי, חשבתי שהשיעור הזה לא ייגמר לעולם" אמרתי לעצמי והלכתי לכיוונה של בל.
"מה קרה?" שאלה בל "סתם, כואב לי הראש" "אהה, באה לקיוסק?" "סבבה".
הלכנו לקיוסק קנינו סוכרייה על מקל עם סוכריות קופצות כאלה ופתאום ראינו את דניאל "מה הוא בביה"ס?!" שאלתי את בל "כנראה" "איך זה שלא ראינו אותו כל הזמן הזה?!" "וואלה אין לי מושג" ענתה בל.
הוא קלט אותנו והתקדם לעברנו. נתן נשיקה לבל ולי ושאלתי: "אתה לומד פה?" "לא, יש לי יום חופש אז באתי לבקר" "אהה" עניתי והוא פנה לבל ואמר: "שומעת מאמי.. לא נראה לי שאני יוכל לבוא אלייך מחר" "למה?" שאלה בל באכזבה "כי יש מחר מסיבה של יום האהבה וחברים שלי הולכים ואני הולך איתם" "אהה, בסדר, לא נורא, פעם אחרת" ענתה בל "זה שאני הולך למסיבה זה לא אומר שאני לא יראה אותך. רוצה לבוא איתי?" שאל דניאל ואני שמחתי בשביל בלו'ש! "סבבה, למה לא" עניתי במקומה ובל הסתכלה עליי "איפה זה?" שאלתי "בת"א" ענה "ומאיפה יש הסעות?" "ליד דידו-סנטר. תבואו נכון?" "כן, בטח!!" עניתי "סבבה, ב-9 וחצי תהיו בדידו אני כבר יראה אותכם. ובמיוחד אותך בלו'ש" וקרץ. "נתן לבל נשיקה והלכנו.
"למה אמרת לו כן?!" שאלה בל "אז מה רצית? שאני יגיד לו לא?!" "אבל..." "בלי אבל! אנחנו הולכות ודיי!" אמרתי לבל "ומה איתך?" "מה איתי?" שאלתי. "מה איתך? עם מי תלכי?" "את זה תשאירי לי. העיקר יש לך בן זוג. תדאגי לתחת שלי ואני לתחת שלי" חייכתי לבל "חח תודה מאמי" "על מה?" "על מה שעשית בשבילי" "אההה עם דניאל? זה כלום.. חכי למחר" עניתי "למחר? למה מה את מתכננת יא נחש?" "הפתעה לא מגלים....... מוכר לך?" "חחחחח זבלונה!" "חחחח" "חחח" צחקנו שנינו והלכנו לכיוון השיכבה שלנו.
"את תישארי פה" אמרה בל "אם את מתעקשת...." והלכה לכיוון אייל "בעצם לא! אל תתעקשי" צעקתי לה "יואוו אני יהרוג אותההההה" אמרתי לעצמי.
"ניבו'שששששש" שמע מישהו קורא לי והסתובבתי "בת-חניייי" קפצתי עלייה "כמה שנים לא ראיתי אותך!" "כןן גם אני" "איך את מרגישה?" שאלתי "יותר טוב מאמי" "סבבה כפרה".
בת-חן הייתה חולה ולא באה יומיים. למרות שהתקשרתי והכל אבל תמיד כיף לראות אותה!!
"את באה לכיתה?" "אני מחכה לבל לראות מה הנחש הזאתי עושה הפעם" "חחח.. יוצאת מחר?" שאלה בת-חן "כן, רוצה לבוא איתנו?" "לאיפה אתן הולכות?" "לת"א" עניתי "אהה לא מאמי... פעם אחרת" –עשיתי פרצוף עצוב- "למה לא?" "עם מי אני יהיה? בדד?" "למה בדד?! איתי תהיי!!" "אבל את עם בל.." "חחח אני הולכת איתה אבל אני לא איתה חח יש לה מישהו" קרצתי "אז אם היא לא תהיה איתך, עם מי תכננת ליהיות?" "אמ.. אני עם עצמי והבנים שיהיו שם למרות שכבר יש לי תכנונים בלכידה" "חחחח" צחקה בת-חן "חח נו, אז באה?" "לא... עזבי" "אוייש איזה יבשה את!!! כמו הנגב!" "חחח" "נו תבואי יא טנק!" "אני יהיה איתך כבר בקשר" אמרה בת-חן "טוב מאמי, לוב יו" "גם אני אותך כפרה, ביי" "ביי" נתנה לי נשיקה והלכה להקבצה שלה.
בינתיים בל אבדה לי.. לא ראיתי אותה.
החלטתי ללכת לכיתה אבל אז מישהו עצם לי את העיניים..................................
מחכה לתגובות והרבה :]
אוהבת'כן, ניבו'ש 😊