מתוקות שלייייייייייייייי תודה על כלללללללללללללללללללללללללל התגובות!!!!!!!!!!!!!!!!!
ונשמות שליייי ככה זה הסיפור... חחחחח אז תתגברו!!!!!!
לאבבבבב יווווווו המווווווווווווווווווווווווווווון..............
אורוש
נ.ב: זאת אני.. חחחח פשוט מהחשבון שלי זה לא נתפתח לי ואני גם אצל דניאלה שלי עכשיו....!
אז לא להיבהל!!!! חחח
תודה לכל הבובות!!!
מחר אני אפרסם לכם המשך חדש =]]]
לאב יוווווווו,
אורוש
יופייייייייייי 😁
שיגיע כבר מחר 😛
אז החלטתי לפסם לכן היום כי כבר הגעתי הביתה בובות שלי!!!
מקווה שתהנו =]
~המשך~
"אבל בואי.. למה אנחנו יושבים פה?! ועוד בוכים?!" עידו אמר לי ולקח את ידי.. מוביל אותי לכיוון
היציאה מהבית שלו ששוב היה דומם וריק.. בלי אף אחד.. רק שנינו מדברים על אותה נסיעה מתוכננת
לעוד שבועיים..
"אל תדאגי את שומעת?! אנחנו נעשה את הכי כיף בעולם בשבועיים האלה.. עד שאני אסע מפה.."
עידו עצר אותי רגע לפני היציאה מדלת הבית שלו והחזיק לי את היד כשהעיניים שלי עוד אדומות
מדמעות.. הוא הסתכל לי בעיניים במן מבט מבטיח כזה ואמר את הדברים ישרות מהלב..
נדהמתי..
לא הבנתי למה הוא מתנהג ככה פתאום.. רק הבנתי שאת השבועיים האלה אני צריכה לנצל איתו..
עד הסוף!
"אני אוהבת אותך.. רק שלא תשכח אותי שם.. בקנדה הרחוקה" אמרתי לו.. והוא שם את ידי על הפה,
כאילו אומר לי לא להגיד את זה אפילו בצחוק..
יצאנו שנינו מביתו של עידו אחרי התארגנות קצרה של שנינו..
"אז מה בא לך לעשות???" עידו שאל אותי כשעוד היינו בחוץ.. "את הרי יודע.. חופש.." הוא הוסיף..
'ברור שאני יודעת.. מה הוא מפגר?!' חשבתי בלב וצחקתי בשקט.. כשהחיוך מופיע לי על השפתיים..
"איןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן אני כל כך כל כך אוהבת אותך......." אמרתי לעידו והוא הצמיד את שפתיו אליי
לנשיקה ארוכה..
"וחוץ מזה שנעשה את זה עוד כמה פעמים עד שאני אסע.." הוא אמר לי..
"ומי אמר שאני רוצה..?" לחשתי לו לתוך האוזן..
עידו חייך אליי את החיוך המתוק שלו ונישק אותי שוב.. ושוב לחש לי "אני יודע שאת רוצה....." ואני
לא עניתי יותר..
רק חייכתי אליו בשנית.. שוב ושוב ושוב.. אולי שם בקנדה לפחות את החיוך שלי הוא לא יישכח.. חשבתי..
ישבנו בספסל מול ביתו של עידו.. החיים נראו לי זוהרים.. בדיוק כמו שעידו הבטיח לי שהם יראו
לשבועיים האלה..
לשבועיים האחרונים שלו בארץ..
"אתה לא רוצה לבלות קצת עם החברים שלך..?" שאלתי אותו.. כי מה?! יש לו גם חברים חוץ מחברה..
"ממש לא.. את הבנאדם היחיד בעולם שאני רוצה עכשיו קרוב אליי.. במשך כל התקופה הזאת.. סיפרתי
כבר לכולם.. בשנה הבאה אני לא אהיה בביצפר ולדעתי אמא שלי ידעה גם את היועצת והמנהלת.. אז
ככה שהרוב כבר יודעים.. אפילו נויה יודעת......" הוא סיפר לי..
'מה??????? היא יודעת ולא סיפרה לי כלום??????? איך?? מתי??' חשבתי והלב שלי פעם בחוזקה..
אין ספק שהסיפור הזה שעידו נוסע לקנדה הוא טרי.. עדיין אפילו לא הספקתי לעכל וכבר כולם יודעים
מזה.. רק אני לא!!
החלטתי לבבר את העניין.. "אז..... איך כולם יודעים ורק אני לא???" שאלתי את עידו..
"רציתי לספר לך באופן אישי.. ביקשתי מכולם שלא יגידו כולם לידך! גם מנויה ביקשתי..
והיא אמרה שאין בעיה!" הוא אמר לי..
"איך אני אוכל לעזוב אותך..?? בטח איך שתגיע לקנדה כבר כל הבנות בביצפר החדש יתנפלו עלייך
ויקחו ממני אותך.." אמרתי לו בטון מתוק ורגיש..
"אל תדאגי.......... אמרתי לך כבר... טליה ועידו זה לנצח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
הוא הזכיר לי את המשפט
הזה שוב והמשיך להרגיע אותי כמו שרק הוא יכול..
"את הכי יפה בעולם!! ואת רק שלי!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני מקווה גם שפה בארץ לא תעשי שטיות..
כמו להיות חברה של מתן.. ליאור.. מאור.. או כל אחד אחר.." הוא אמר לי..
הסתכלתי על עידו במן מבט מאוכזב.. מבוייש משהו..
'הוא חושב שאני יוצאת עם כל אחד שרק קורא לי הא?! סבבה!!!!!' חשבתי..
ואחר כך באו ההתחנפויות.. הנשיקות והמיזמוזים בכל הגוף.. שאני כל כך אהבתי..
עידו עשה הכל כדי להחזיר אתו מהמשפט של אותה שניה.. שכל כך כאב לי..
'מה אני משחק?? רכוש?? מה?!?!?!?!' חשבתי שוב.. מנסה להבין את עידו שלי.. אבל לא הצלחתי..
"עידו, תמיד הייתי שלך.. ותמיד חזרנו.. ואתה יודע את זה!" אמרתי לו.. והוא עשה לי מבט של 'אני יודע..
אני מבין ויש סיבה לזה!'...
בסך הכל הייתי מרוצה שהוא קיבל את שלו פלוס התחנפויות ממנו אליי..
זה מה שאהבתי אצלו..
עד אותה שניה שמתן עבר ליד אותו ספסל באותו בוקר מדהים!!!
😕
אופהההההההה עכשיו יהיה בלאגניםםםםםםם 😢 חחחח
שימי המשךךך מאמי
מוואה ענקיתתת 😛
יאאאא איזה מושלםםםםם
המשךךךך!!!
יאאאאאאאא מה הוא נדחף המתן הזהההההההה
יאאאאאאאא יאאאאאאאאאא אוףףףףףףףף שיעלם... חחחחח
המשך 😊
בובות שלי תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
עוד מעט המשך =]
לאב יו,
אורוש
בובות שלי עוד מעט אני אפרסם לכן המשך..
אבל יותר מאוחר בערב!!
אלפי סליחות, פשוט יש לי ימים עמוסים טיפה..
לאבבבבבבבבבבבבבב יו,
אורוש
~המשך~
עבר אבל לא הסתכל אליי אפילו.. החלטתי שכבר עבר לי איתו לגמרי..
רק עידו החליט להרוס את הכל בשניה שהוא עבר..
"אוו שלום.. מי אנחנו רואים פה.. אה טליה?" דיבר כאילו חצי אליי וחצי אליו..
מתן עצר לשניה והיסס האם להגיב בכלל או לא..
יכולתי לקרוא אותו.. לראות בדיוק מה עובר לו בראש ומה הוא חושב אבל העדפתי לשתוק ורק
התבוננתי בעיניו..
מסתבר שגם הוא, החליט לשתוק.. אולי בעדיף זאת על פני מריבה גדולה עם עידו שאני במרכזה..
הוא צודק, חשבתי.. גם אני הייתי עושה ככה!
תוך דקה או שתיים מתן נעלם כלא היה.. ויותר.. לא ראיתי אותו..
"אתה יודע שיש מחנה קיץ עוד חודש?! המחנה של הצופים!" שאלתי את עידו.. ואולי מודיעה לו..
"עכשיו אני יודע.. את מתכננת ללכת?" הוא שאל ואני הינהנתי בראשי..
מחנה הקיץ של הצופים בחופשת הקיץ הגדולה היה ה-דבר!!
היה בו הכל: פרסים.. חרויות.. חברים.. חברות.. ימי כיף ומים והמון טיולים..!!
וזה מה שאהבתי בו.. רק חבל שהשנה עידו שלי לא יהיה כאן.. אלא בקנדה..
"אבל אתה לא תהיה איתי... לא יהיה לי השנה כל כך כיף כמו בשנה שעברה.."
אמרתי לעידו והחלטתי לשתף אותו במחשבותיי..
"יכול להיות שאם אני אשכנע את ההורים לי אני אבוא לארץ רק למחנה של הקיץ בצופים ואז אני אחזור לקנדה.."
הוא אמר לי.. ופניי הפכו מחויכים ושמחים בין רגע..
"אני לא אפסיד את החוויה להיות איתך באותו מחנה במשך 10 ימים.. ממש לא! ועוד על כל החברים..
והשבטים האחרים.. יהיה ממש פיצוץ נראה לי.." הוא הוסיף..
"כן, אומרים שהשנה יהיה יום שלם של יום מים שבו כל שבט יצור את המתקנים שלו ונוכל להסתובב..
זה מה שליאת אמרה לי.. המדריכה בצופים.. מכיר אותה?" החלטתי לברר..
"אממ כן.. היטא מדריכה אתכם ופעם היא הדריכה את השכבה הצעירה אני חושב.. היא נחמדה!!"
הוא אמר..
"אבל את הכי בעולםםםםםםם" עידו אמר ליכדי שלא אתאכזב..
"אני ממש אשמח אם תגיע לפה לחופשה ולמחנה........החלטתי להגיד לעידו.. כדי שבאמת יבוא..
"אני מבטיח לנסות להגיע.." הוא אמר ובזה סיכמנו את השיחה על מחנה הקיץ של הצופים..
עוד פחות משבוע עידו נוסע לקנדה והגעגועים יהיו גדולים..
אין לי מושג מה לעשות אבל המתח הזה באוויר לא עושה לי טוב..
"אל תדאגי.. את תראי שהוא יבוא לפה הרבה.. גם הוא יתגעגע אלייך המון!!" נויה אמרה לי כשאנחנו בכיתה
יושבות על אחד השולחנות הקיצוניים והפנימיים של הכיתה..
"יכול להיות.. רק שלא יצא עם אחת אחרת.. הוא כובש, אל תראי אותו ככה...."
אמרתי לה.. ושוב הרגשתי את הלחץ הזה והמתח מסביב..
נויה ליטפה אותי בכתפיים ואמרה לי שוב לא לדאוג כי הכל הרי יהיה בסדר..
וגם אני מאמינה בזה.. צריך להירגע ולחשוב שזה עדיין לא סוף העולם!!!!
יש דברים יותר גרועים מזה.. מה עוד שהמחנה קרב.. מה שמגביר אצל כולם את המתח לקראתו..
והנה הגיעוט הימים הקודרים והרעים האלו..
מחר בבוקר עידו נוסע לקנדה..
הכל כבר ארוז ומוכן..
"קבעתי איתו היום ב-4.." אמרתי לנויה שכל דקה שאלה מתי הוא בא ולאן הוא הולך היום..
"אוקיי.. תהנו!" היא איחלה לנו ואני הרגשתי את הכיף שהולך להיות לי יחד איתו..
עם אהובי האחד והיחיד..
מתרגשת כל כך.. ולא רוצה שהוא יסע.. אבל אין לי הרבה ברירות ולא אני זאתי שמחליטה את ההחלטות!
והנה הדפיקה בדלת..
מקווה שאהבתם =]
ולמה אין כבר תגובות?!
לאב יו המוון,
אורוש
