רעות מאמי תודה רבה רבה!!!
בעזארת השם נמשיךך........
אין לי היום זמן לפרסם לכם.. אולי מחר!!!
סוריייי בובות שלי!!!
לאב יו תמיד,
אורוש
אורוווש..
תמישכי מאמייי..
יש לך אחלה סיפוררר..
אוהבת,חן!!
בובות שלי סליחה שלא פירסמתי לכן המשך פשוט לא היה לי מתי בכלל...
גם הלכתי היום להלוויה של עזר ויצמן שהוא מהמשפחה שלי.. ככה שסליחה ענקית!!!
הנה..
~המשך~
פקחתי את עיניי בבוקר כשאור חזק נכנס לחדר..
ראיתי את עידו שוכב לידי ועדיין כמו נרדמנו אתמול באותו לילה מחבק אותי אליו..
נשקתי לו קלות על השפתיים...
"מלאך שלי כבר בוקר.. קום.." אמרתי לו בשקט.. לוחשת לו לתוך האוזן..
עידו התהפך מעט.. ופקח את עיניו..
"מה אתה מסתכל עליי ככה? מה קרה?" אמרתי לעידו שהסתכל עליי המן מבט מוזר..
לא הבנתי מה עובר עליו.. רק יכולתי לנחש..
אולי הוא לא מרגיש טוב?
אולי הוא עדיין מתלבט בקשר אלינו? לחזרה שלנו?
לא ידעתי.. לא הבנתי..
"אני מסתכל על הדבר היחידי שאני רוצה לראות בבוקר.. נסיכה יפה שלי!" הוא אמר לי בקול מתוק
וממיס במיוחד..
"אני אוהבת אותך.." אמרתי לו.. והבעתו השתנתה רק אחרי הנשיקה הסוחפת הראשונה של הבוקר הזה..
"אבל......... אני צריך לספר לך משהו.." הוא אמר לי בטון מדאיג.. לא הבנתי מה כוונתו..
אבל חיכיתי לראות ולשמוע בעיקר על מה הוא מדבר בכלל..
עידו הסתכל לי לתוך העיניים..
"אבל תבטיחי לי שאת לא משתוללת.. שאת לא כועסת.. שאת מבינה אותי!" הוא אמר..
"עידו נוו אני לא יכולה יותר ככה? מה קרה? התנשקת עם מישהי אחרת אתמול?" אמרתי לו וחייכתי אליו..
"אמרתי לך שאני רק איתך!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני אוהב אותךך ורק אותךך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
הוא אמר לי שוב..
והמשיך.. "אני נוסע עם ההורים שלי לחו"ל.. לקנדה.. לשנה שלמה.." הוא אמר לי.. עדיין ממשיך
להתסכל בעיניי..
לא הגבתי.. הסתכלתי עליו המומה...
"מה????????? אתה עובד עליי עכשיו..............." הוצאתי מילה.. וזהו.. לא יכולתי יותר..
הגרון נחנק לי.. וידעתי שעוד רגע יתחילו הדמעות...
'איך אני אעזוב אותו ככה??? מה אני עושה עכשיו???' חשבתי..
"ממש לא!!! זה רציני ביותר... זה סופי ומוחלט.. אני לא יכול לשנות את המצב.. אחותי הגדולה לוחצת
על ההורים שלי שגם הם בדעה אחת - נוסעים לשם לשנה.. אולי שנתיים.." עידו אמר לי..
שוב אני.. לא מאמינה.. לא מעקלת בכלל את הבשורות..
"אבל למה???????????????????????? עידו אני מאבדת אותך.." אמרתי לו בשקט..
שוב עם הדמעות הכואבות שרק יורדות יותר מהר כאשר הוא מתחיל לדבר על כל העניין..
"אני יודע שזה יהיה קשה מאוד לשנינו.. ואת האהבה אי אפשר לשים בשלט רחוק.. אני התנגדתי מההתחלה..
יש לי פה בארץ הכל.. חברים.. חברה שאני כל כך כל כך אוהב ומוכן למות בשבילה.. ידידות..
בית ספר בשפה שאני מבין ויודע... הכל!!!!!!!!!!!!!" הוא המשיך..
"אבל אין לי ממש ברירה.. תביני אותי.. בבקשה טליה.. אל תבכי.." הוא אמר לי לבסוף..
הדמעות כבר ירדו וגם המצב רוח שלי מתחילת הבוקר.. כבר לא היה אכפת לי כלום..
רק רציתי את עידו לידי.. מולי.. שיחבק אותי.. שלא יסע!!! שלא ילך עכשיו!!!
"את יודעת שאת ואני זה לנצח.. וברגע שאני חוזר לארץ אחרי השנה הזאת נהיה שוב ביחד..
את לא מבינה.. זה ממש לא זה שאני רוצה להיפרד.. להפך!! את לא יודעת.. עשיתי להורים שלי את
המוות עם הנסיעה הזאת.." הוא אמר לי..
"אני יודעת.. אני מבינה.. ואין הרבה ברירות.." אמרתי לו כשהצלחתי להוציא מילה או שתיים...
"את יודעת כמה ההורים שלי אוהבים אותך.. ובכלל, אני אבוא לכל החגים לארץ.. ובחופשים.. אל תדאגי!!!!!!!!!!"
הוא אמר לי.. מנסה לנחם אותי בזה.. מה שלא כל כך הלך לו..
"אני אוהבת אותך.." אמרתי לעידו.. "אני לא רוצה להיפרד.. אני לא רוצה שתלך.. אתה הכל בשבילי.." המשכתי את
רצף המילים..
"אני יודע... גם אני זקוק לך כדי להתחיל את הבוקר.. להתחיל את היום.. לחיות!!!!!" הוא אמר לי ונישק
אותי ארוכות כששנינו בוכים..
אורושש..
איזה מדהים!!!!
את כותבת מהמם!!
מתה על הסיפור שלך!
גלושש..
יאאאאאאאאאאאאא לא נכוןןןןןןןןןןןןןןןן!!
יאאאאאאאאאא יש י דמעות בעיניים
אוףףףףףףףףףף שלא יסעעעעעעעעעעעעעע
גלוש נשמה שלי תודהההה ענקית!!!! לאב יו מאמי!!!
טניוש מאמי שלי זה בסדר.. אל תבכיייייייייי ותודה!!!!!!!!!!!!!!
לאב יו אוווווול אנשושים,
אורוש
יאאאאאאאא למה כולם עוזבים?!
זה לא טוווווב... זה עצווווב =[[[
המשךךךךךךך
וואי ייפפפההה..
עצוובב...
תמשיכיי..
אווווווווווווווווף!!
למה בכל הסיפורים כל הבנים נוסעים!?!?!?!
איזה רעות אתן!! 😢
וכולם לקנדה 😉 חיחי.. אולי בסוף הם יפגשו שם 😮 חח סתם
אורוווווווווווווווש 😢 פליס!! תעשי שהוא לא יסעעע 😢
אוווף.. הסיפור כלכךכךכלכךכך יפהה
שלא יסע 😢
תמשיכי................................ 😢
יאאא
איזה עצובבבבב
מסכנים!!!!
אוףף!!
למה קיים דבר כזה חו"ל?!?!
גררררררר
המשךך
+בתאלוש+
אופההההההה למה הוא עוזב??????? 😢
שימי המשךךך נשמתי
מוואה ענקיתתת 😛
המשךךך...
למה שכל כך טוב צריך להיפרד זה הורג אותי...