*~* מאהב.. מאהבת.. ואולי שניהם ביחד! *~*

מושלםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם!
ה-מ-ש-ך

וואו וואו...חחחח
את חרמנית על עידו חחחחחחחח
מהמם המשך דחוף!!!!!!!!!!!!

מהמםםםםם
המשךךךךךךך!!!!

אורו'ששששששש סיפור מהמםםםםם
שימי המשךךך נשמתי


מוואה ענקיתתת 😛

קראתי עכשיו הכוווול המשךךךךךךךךךךךך

ואוווווווו סוף סוף המשךךךךךךךךך 😊
איזה מדהיםםםםםםם יאאאאאאאא
עכשיו אני רוצה עוד המשךךךךךךךך

וקיבלת!!! 😁

~המשך~

ואולי לא אותו לילה.. אולי לא אותו אחד כמו שחשבתי..
נסחפתי עם עידו לחדר ושכבנו אחד מעל השני..
"את יודעת שאת מדהימה?" אמר לי עידו והביך אותי מעט..
לא עניתי לו.. שתקתי כמו דג.. או אולי לא ידעתי מה להגיד באותם רגעים של אושר..
עידו שלי ללא ספק.. היה ותמיד יהיה! אמרתי לעצמי.. כל כך אוהבת.. ועוד יש בי מה לתת לו..
הרבה מה לתת..
התנשקנו פעמים רבות ברצף.. כל נשיקה יותר מתוקה מהשניה..
"אני אוהבת אותך" אמרתי לעידו ודמעה קטנה מלאת מים ירדה מפניי..
"למה הנסיכה שלי בוכה?" שאל אותי עידו.. ובאמת גם אני לא הבנתי מה קורה..
או מה קרה לי שאני עכשיו בוכה..
אולי הרגש הזה והפחד לאבד אותו.. לאבד אותו לגמרי בלי שום מטרה וסיבה..
שהוא יהיה של מישהי אחרת..
אבל מצד שני, אם אני אגיד לו את זה.. זה רק יגרום לויכוח שאין לו גבול!
החלטתי לשמור את הכל בבטן.. דבר שאני לא עושה אבל הפעם לא אמרתי מילה..
שוב.. שותקת..
"מה קרה מאמי?" שאל אותי עידו תוך כדי שהוא מנשק אותי יותר ויותר בניקות ארוכותת..
"כלום.. סתם מלאך.. מתרגשת.. מובכת.. אתה מקסים" אמרתי לעידו.. מנסה להפסיק את הדמעות..
חיבקתי את עידו חזק כשהוא שוכב עדיין מעליי.. אוהב כל כך... חם אליי ודואג לי...
הרגשתי הכל.. כל נשיקה... כל נשימה... כל תזוזה שלו עליי...

קמתי בוקר עם אור השמש..
לא הבנתי איפה אני בכלל יושבת ומה קורה לי..
איך נירדמתי ככה? שאלתי את עצמי..
ראיתי את עידו שוכב לידי.. עדיין לא קם.. לא התעורר..
ואולי קרה לו משהו? עברה החשבה בראשי...
"עידו תתעורר.. בוקר כבר!!" אמרתי לעידו תוך כדי שאני מלטפת לו את הפנים..
אבל עידו לא זז.. לא קם עדיין אפילו לא הסתובב אליי..
"עידוווווווו....." צערקתי עליו.. כבר נילחצתי.. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי..
"עידוווווווווווווווו תענה ליייי!!!!!!" צעקתי עליו שווב...
הסתובבתי בחדר לא יודעת מה לעשות.. איך להגיב אפילו.. לא הבנתי מה קרה פתאום..
"היי מה קורה..?" פתאום שמעתי את קולו של עידו...
(מה קורה???????????? אני אגיד לך מה קורה.. טוב שאתה לאאאא מת!!!!!!!!!!!!!!!!)
חשבתי לעצמי..
"עידוווווווו מה קרה לך? למה לא קמת???????" באתי וישבתי לצידו על המיטה שלי..
עידו נראה עייף. כנראה שישן הרבה מידי וטוב מידי.. שינה טובה!
ישר שתקתי.. הבנתי את התשובה שלו.. את הרמז הקטן עם הפיהוקים הגדולים..
"ישנת טוב הא?!" שאלתי אותו.. או שבעצם לא..
עידו רק חייך אליי.. ונתן לי נשיקה בפה.. חטופה וקטנה שמסמלת את האהבה הגדולה כל כך.. אבל שנשמרת בקטן..
ואז שמעתי את צילצול הפלאפון שלי על השולחן..
"הלוו?" אמרתי..
"טליה בואי מהר לבית החולים ליד רחוב הורלד.. סבא אושפז במצב קשה.." שמעתי את אמא אומרת לי..
"מהה???? אני מגיעה............ ביי!!" אמרתי לאמא וניתקתי.. לא הבנתי מה קרה לסבא שלי בדיוק..
אספתי את חפציי ושמתי בתיק סווצר קטן..
"עידו בואא תתארגן מהר קרה משהו לסבא שלי הוא ביית חולים עכשיו.."
אמרתי לעידו כולי מודאגת ורוצה כבר ללכת לתחנת האוטובוס הקרובה לביתי..
עידו לא אמר כלום.. כנראה הבין אותי ואת מה שקרה עכשיו.. הוא אסף את בגדיו מהר והתלבש לידי..
הגנתי אליו חיוך קטן.. או כמה חיוכים קטנים ויצאנו מהבית לכיוון תחנת האוטובוס בדרך לבית החולים...


😊

המשךךךךךךךךךךךךךךךך

יאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!
שלא תהיה דפוקה ותבכה סתם אני אביא לה מכות! חחחחחחחח
ומסכן סבא שלה בעע 😢
המשך...

שלסבא לא יקרה כלום!!!!!!!!!
אללה המשך!!!!

איזה מעלףףף
המשךךך!!!!!

בובות שליייייייייייייי תודה על כל התגובות המהממות =]]

חולה עליכןןן,
אורוש

מהמם!
המשך

אורוושש קראתיי עכישוו את כל הסיפורר
והוא מהמםם!!
את כותבת ממש יפםהה..
תמשיכיי [[=
אוווהבתתתתתתתתתתתתת אותךך המוןןןןןןןן
חן.

חנושש מאמי תודה!!!!!!!!!!!!!! חולה עליך!!!!!!!!!!!!!

ותודה לכולכםםם על התגובות המדהימות!!! אוהבת אתכםם!!!! 😁

~המשך~

עלינו לקו האוטובוס לדרך לבית החולים.. האוטובוס היה ריק מאדם..
אף אחד לא היה עליו חוץ ממני ומעידו..
אני כל כך אוהבת את הרגעים האלה שאין אף אחד באוטובוסים שאני עלה עליהם.. לא יודעת למה..
אולי בגלל שאני מרגישה פתאום יותר עצמי.. יותר אני.. אני נהנת הרבה יותר פתאום!
ירדנו אני ועידו בחנה לבית בית החולים.. עלינו לקומה השלישית..
חשבתי ששם סבא מאושפז ואכן צדקתי..
פגשת את אמא במסדרון.. יושבת על הכורסאות בחוץ ומחכה.. אבל לא הבנתי למה?
מחכה למה? לתוצאות.. לבדיקות.. חשבתי לעצמי..
החלטתי להתקרב אליה.. לבדוק מה קורה למרות שבהתחלה רק היצצתי..
רק היבטתי בה ועידו עצר ישר מאוחריי..
גם הוא עמד והסתכל.. התבונן.. לא מבין מה קורה..
"אמא מה קורה?" שאלתי אותה בטון מודאג..
"ס..ב.א.... מ..א.וש.....פ..ז פ.ה.... הוא עומד ל.....מ..ו....ת טליה.."
אמא לי אמרה בטון מגמגם...
הבנתי שקשה לה עכשיו.. אבל לא ידעתי מה לעשות..
התחלתי לבכות יחד איתה.. הדמעות יורדות לי יחד איתה..
לא הבנתי איפה אבא.. אבל סברתי שהוא בטח בעבודה כמו תמיד..
אחי בבית הספר ורק אני ואמא צריכות להתמודד עם המצב..
אולי היא פחדה לספר לי? אולי לא הרגישה נוח עם זה? עלו השאלות בראשי.. ואני..
לא ידעתי מה בכלל עושים..
"מה הם אומרים הרופאים?" שמעתי את עידו שואל וקרה אליי ואל אמא..
"הם לא יודעים כלום.. אני לא יודעת מה קורה.. אבל זה המצב חמודים.."
אמרה לנו אמא כל עוד היא בוכה..
והדמעות מטפטפות וזולגות לה מהפנים..
"אבל לכו.. רק רציתי שתדעי מה קורה.. אני אשאר פה הלילה.. אני חייבת! אבל אתם.. לכו הביתה.."
אמרה לנו אמא..
"אבלללל אמא בשוווווווום אופן.. אני נשארת כאן איתך!!!!!!!!!!!!!!" אמרתי לה..
מנסה לא להגביר את קולי..
"לא לא לא לא לא.. לכו מפה.. את לא צריכה לעבור את זה טליה מאמי שלי.." אמרה לי אמא..
וכבר ריחקה אותנו בעזרת היד שלה בתנועות מעופפות..
"טוב טוב.. אנחנו הולכים.." החזקתי בידו של עידו והתחלתי ללכת..
"אני לא עוזבת אותה פההה.. אין מצב! אני הולכת לקפיטריה אבל אתה יכול ללכת הביתה.."
אמרתי לעידו כשיצאנו מהמחלקה..
עידו נישק אותי ארוכות בנשיקה ארוכהה ובלתי צפויה..
"אני נשאר איתך עד הסוף.. גם אם נצטרך לישון פה לילות יפה שלי!!" אמר לי עידו..
חייכתי אליו בחיוך כובש כמו תמיד..
"אני אוהבת אותך כל כך.." אמרתי לעידו.. והוא חייך אליי ונשק לי שוב..
נכנסנו לקפיטריה וכוס שוקו גדוווווווווווווווווווווווולה נחתה ישר על החולצה שלי..


😁