*~* מאהב.. מאהבת.. ואולי שניהם ביחד! *~*

אין מצב שהוא בוגד בה...
המשךךךךך!!!!

חחחח תכף תראו!!

עוד כמה דקות המשך..!!

אורוש

~המשך~

הסתובבתי רגע אחורנית וראיתי את עידו עומד על המדרכה וקורא רגע לנערה שהייתה איתו..
לא הבנתי מה הולך.. מה קורה.. מה הוא רוצה להראות לי? שהוא עוד יותר בוגד בי? שיכאב לי יותר?
לא יכולתי עוד להמשיך ללכת.. הדמעות כבר זלגו לי מהעיניים..
אפילו את עידו כבר לא יכולתי לראות.. רציתי להיות לבד.. או אפילו עם נויה.. רק לא בבית.. לא לבד!!
הפסקתי ללכת וישבתי על המדרכה.. על הקצה שלה..
שמתי את ידי על עיניי והדמעות זלגו..
'איך איבדתי אותו שוב?' שאלתי כאילו את עצמי..
אבל אז מישהו נגע לי בראש וליטף את הלחי שלי..
עזבתי את העיניים מידיי.. וראיתי את עידו.. יושב לידי על המדרכה..
"נראה לך שאני אבגוד בך?" הוא שאל אותי והסתכל בעיניי.. והתשובה כבר הייתה לי ברורה מתמיד..
"הנה יש לך אותה עכשיו.." אמרתי לו כשעוד יורדות לי דמעות מהעיניים..
"מאמי שלי.. זאת בת דודה שלי.. תכירי יערה!!" הוא אמר לי..
עידו חיבק אותי חזק.. "אין לך מה לבכות מאמי.. רק נפרדתי ממנה כי היא הולכת לישון אצל
חברה שלה עכשיו.." עידו אמר לי..
"כן.. עידו מאמי ביי!!" שמעתי את קולה של יערה פתאום..
היא התחילה ללכת וכבר אחרי כמה שניות נעלמה שלא הייתה..
"אני לא מאמינה.." אמרתי לעידו.. מסתכלת לו לתוך העיניים הכל כך יפות שלו..
"דיי מאמי אל תבכי.. תכף אני גם בוכה.." שמעתי את עידו אומר לי כל עוד אנחנו מתחבקים..
עידו הרפה ממני קצת ונישק אותי חזק..
בתשוקה.. בעוצמה.. עם כל הרגש..
"את לא מבינה שאני לא מוכן לוותר עלייך בשביל אף אחד בעולםם.. בעולם!!!!!!" עידו אמר לי..
ואני חייכתי לו מעט תוך כדי בכי..
"אני כזאת קנאית.. כזאת דרמה קווין.. כזאת דפוקהה.." אמרתי לו וחיבקתי אותו שוב..
"את לא!! אני אוהב אותךךך.. את מבינה?? אני מוכן לעשות הכל רק אל תבכי ככה.." הוא אמר לי..
"עידו אני כבר לא יכולה בלעדייך.." אמרתי לו בקול חלש..
"גם אני לא.. אוהב אותך עד מוות!!" עידו אמר לי.. הוא נישק אותי שוב חזק.. לא רוצה להרפות לרגע..
"אבל נראה לי שאלך עכשיו.." אמרתי לו וניגבתי את הדמעות מהעיניים..
"לאן...???" שאל אותי עידו..
"הביתה.. במילא אין לי שם אף אחד.. ואפילו החברה הכי טובה שלי כבר שונאת אותי.."
אמרתי לו מה שהלב אמר.. בבהירות כל כך..
"אני בא איתך.." הוא אמר לי..
"מה פתאום?! אמא שלך לא יודעת כלום.. אתה לא יכול ככה לברוח.." אמרתי לו.. וחייכתי שוב!
"בטח שאני יכול אם אני רוצה.. וזה מה שאני רוצה עכשיו.. להיות עם הנסיכה שלי..
רק איתה!!!
לנצח!!!
לעולם!!!" אמר לי עידו.. ואני לא האמנתי..
עידו חיבק אותי ולקח את ידי.. התחיל להוביל אותי לכיוון הבית שלי..
תוך כדי נשיקות קטנות בפה בכל שניה ושניה..

הגענו לרחוב שלי.. רק עוד כמה בניינים ואנחנו בבית החם שלי..
חייכתי לעידו והוא חייך אליי.. הוא חיבק אותי אליו חזק בכל פעם ופעם מחדש..
רק שפתאום נויה יצאה מהבניין.. כאילו היא מחכה למישהו..
"היי טליה.." היא אמרה לי.. ועידו הסתכל עליי לראות אם אני מגיבה מה שאמרה..
המשכתי ללכת.. לא היה לי מה לדבר איתה.. וחוץ מזה שבכלל לא רציתי..
כעסתי עליה.. נורא כעסתי..
"למה לא אמרת לה כלום?" שאל אותי עידו..
"היא בטח מחכה לליאור שלה.. אז שתחכה.. שתהנה!" אמרתי לו כמרוצה מהמצב..
אבל עידו הסתכל עליי ומשך אותי לכיוון שבו נויה ישבה..


😊

מהמםםםםםםם
את כותבת ממש ממש יפה!!!!
שימי המשך מאמיייייייי

יאאאאא איזה מושלםםםם
העידו הזה מזה חמודדדדדדד
המשךךךךך!!!!!

וואו אורוש מאמוש זה מהמםםם

את כותבת מדהיםםםם...

המשךךך... 😊

המשךך מהר פפצתי

ידעתי!! אמרתי שזה בת דודה שלו!! 😊
חחחחחחחח איזה מדהים
אני רוצה המשךךךךךךךךך
ונויה הנדחפת הזאת..!

יש לו מזל שהוא לו בגד בה אחרת... חחחחח
מושלם
תמשיכייי בובה

וווואאייי המשך...

מושלםםםםםםםםםםם
שימי המשךךך יפתי


מוואה ענקיתתת 😛

וואלה תודה רבה רבה רבה לכל הבובות המתוקות שלי!!
אני חולהה עליכןן... באמת תודה ענקית!!

עוד מעט המשך =]]

מבטיחה!!!!!

לאבב יווווווווווווו,

אורוש

יאאאא אנלא יכולה יותר איזה מתח.. יאלה אורוש אל תשאירי אותנו במתח.. אני רוצה המשך ארוך ארוך ומהר1!!! חחח לוב יו






גלושק'ה 😊

בובות שלי!!!

תקבלו המשך ארוךךך מחר בערב אני מבטיחה!!!

פשוט אין לי זמן כבר היום.. ורק מחר בערב אני אפרסם חדש!!!

אוהבת אתכן המממממממווווווניםם,
אורוש

~המשך~

מצטערת שזה קצת קצר.. פשוט זה הפרק!! חיחי..

תהנו נשמות שלי!!



"תגיד לי מה אתה חושב שאתה עושה?"
שאלתי את עידו בלחישה בזמן שהוא גורר אותי בידו אל כיוונה של נויה..
"עכשיו שתיכן מדברות ומ-ש-ל-י-מ-ו-ת שמעתן??" עידו עמד וצעק עליי ועל נויה..
כשתתינו מפנות אליו מבט זועם..
כאילו מי הוא שיחליט לנו אם להיות חברות שוב או לא..
עמדתי על המדרכה שותקת.. לא אמרתי כלום..
עידו הלך והתרחק כבר מאיתנו.. כאילו שלא היה שם בכלל עד לפני 2 דקות..
חיכתי שנויה תגיד משהו.. אפילו סתם.. לא יודעת למה..
ישבתי לידה על הספסל ופתאום הרגשתי אותה מחבקת אותי ומתחילה לבכות..
"כבר נפרדנו מאמי.. אני לא איתו יותר.. אני עכשיו עם שלומי" שמעתי את נויה אומרת לי..
לא אמרתי לה מילה.. רק הסתכלתי עליה וחייכתי..
"אני כל כך שמחה שנפרדת ממנו.. את לא יודעת כמה היית יכולה להיפגע..!!"
שמעתי את עצמי אומרת לה אחרי 3 דקות..
3 דקות של שתיקה וחיבוק ע-נ-ק..
"אני יודעת מאמי.. אבל דיי זה עבר.." נויה אמרה לי.. ואני חיבקתי אותה שוב..
"אני חולהה עליךךך כל כך.. את לא יודעת כמה.. אני לא יכולה בלעדייך!!! החברה הכי הכי הכי בעולם!!!"
אמרתי לה..
ושתינו חייכנו.. אז ראיתי את עידו עומד מולי..
מחייך לשתינו על החיבוק הכל כך יפה שהיפגנו עד לפני דקה וצוחק עם עצמו..
לא הבנתי מה הבדיחה הגדולה אבל בכל זאת.. קמתי מהספסל ואמרתי לעידו תודה..
הוא נישק אותי שוב ובכל פעם אהבתי אותו יותר ויותר ויותר ויותר..
נפרדתי מנויה שכבר הייתה צריכה לזוז והבטחתי שעוד "נדבר"..
"בוא מאמי.." אמרתי לעידו..
עידו בא אחריי ונכנס לביתי..
הוא נראה לי אחרת.. פתאום ככה..
היה לי חשק להתפרע איתו מעט אבל לא תיכננתי את מה שבדיוק קרה באותו הלילה..
זה היה לילה שונה..
בלי הורים כמובן,
והכל היה נראה לי פתאום ורוד לחלוטין..

😊