וואיי איזה סיפור מהמממממם!!
באמת מי זה ליאור?! חחח
יאללה נחכה להמשך גרררר...
מתוקות שלי תודה על כל התגובות הנהדרות...
לאב יו המוון!!!
~המשך~
"ליאורררררר" קראתי אליו כשאני ועידו התנתקנו לכמה שניות...
עידו רץ ישר אחריי בודק למה אני ככה נסערת...
את האמת, שגם לי היה קטע אחד עם ליאור עוד בכיתה ז'...
הוא כזה מנוול... ובאותו הרגע הייתי חייבת לספר על כך לנויה...
למרות שהיא כבר יודעת על כל הסיפור נראה לי שמישהו פה צריך להזכיר לה אותו שווב!!
"נויה?!?!" אמרתי והסתכלתי עליה...
"מה??" היא אמרה.. מופתעת..
"תגידי מה חשבת לעצמך ברגע שנישקת את הבנאדםםםםםם הזה???? את לא מבינה שהוא מגעילללל... הוא דוחההה..
הוא זורק את כולן אחר כך... את לא מבינה????" אמרתי לה...
או יותר נכון פשוט צעקתי עליה כדי שאולי משו יכנס לה לתוך המוח..
אומנם הוא היה קטן אבל שתקלוט שהוא ילד מגעיל שזורק אחר כך כל אחת כשהיא כבר נתנה לו הכל...
הוא מנצל אותן... את כולן!!!!!!!!!" המשכתי לצעוק עליה...
"מה את מתערבת בכלל?! למה מי את שתדברי עליי ככה...??" שמעתי פתאום את קולו של ליאור מדבר אליי...
"ומי אתה שבכלל תעשה לה משהו הא?? תשתוק ותעוףף מפהה!!!" שמעתי את עידו מגן עליי... ואיי איזה חמוד הוא..
חשבתי לעצמי.. ומייד הבנתי שנויה כבר אבודה איתו...
"תעשי מה שאת רוצה... ואתה תעוף לי מהעיניים..." אמרתי לנויה ואחר כך פניתי לליאור..
הסתובבתי אחורה ולקחתי את ידו של עידו והתחלנו ללכת לכיוון בית הספר שנמצא עוד כמה רחובות מכאן...
כל הדרך שתקנו שנינו... טוב נוו, את מה שהיה לי להגיד על הליאור הזה כבר אמרתי...
אבל גם עידו שתק.. כנראה הבין שזה הרגע האמיתי לשתוק... פשוט לא לומר כלווםםם...
הגעתי לבית הספר מעוצבנת... הרגשתי שאני לא שומרת מספיק על נויה כבר מקרוב... שהיא מתרחקת...
ישבתי על הכיסא שלי בחוסר מעש ובעצבנות קלה... הייתי שקועה רק במחשבות על נויה ועל מצבה...
עידו ישב בשולחן מעליי ונישק אותי כמה נשיקות בצוואר מה שמאוד עזר למצב הרוח שלי להשתפר... אפילו במעט!!
"אז מה נסיכה... צרות?" הוא שאל... ואני חייכתי אליו ונשקתי לו שוב בפה..
"לא הייתי קוראת לזה צרות... אלא רק הסתבכות עם חברה טובה זה הכל!" אמרתי לעידו... והוא נראה מרוצה וחיבק אותי אליו...
נויה נכנסה לכיתה באיחור.. ועוד איזה איחור... של אולי 40 דקות אם לא יותר..
המורה כבר הייתה באמצע הסברת התרגיל בגאומטריה אחרי עבודתם של שאר הלמידים בכיתה..
אבל נויה.. כאילו כלוום..
רק תירצה את זה שהיא איחרה היום בזה שהיא "פיספסה" את ההסעה בבוקר...
כעסתי עליה כל כך.. פשוט הייתי מתה שכולם כבר ידעו מה קרה לה בבוקר ועם מי היא מסתובבת...
"באמתתתתת נויההההה???????" צעקתי אליה וקמתי ממקומי... מפנה את מבטי אליה ואל שאר התלמידים...
"המורה, אני יוצאת ליועצת אני חייבת שהיא תדע איזה סוד קטןןן.. ממש קטנטן..." אמרתי למורה למתמטיקה...
יצאתי מהשיעור אפילו בלי לבקש רשות.. והגעתי לחדרה של היועצת...
😂
רוצה המשךךך...
עידו קוראים לאהבת חיי 😁 😍 😍
יאאאאאאא נויה השרמוטה הזאת!! גררר
חחחחחחחח אני צ'ה המשכי.. 😊
וואי אורו'ששששש פשוט סיפור מ=ד=ה=י=םםםם
שימי המשךך בובה
מוואה ענקיתתת 😛
תודה לכולכם נשמות!!
לאבב יו המוניםם..
מחר אני אכתוב לכם המשך יפהה וארוך מבטיחה...
יש לי יום עמוס היום.. =[
סוריי!!
תחכו למחר,
לאבב יווווווווווווווווווווווו!!!!
אורוש
~המשך~
הגעתי לחדרה של היועצת אך משהו עצר בעדי...
לא יכולתי לפתוח את הדלת או אפילו לדפוק עליה...
הרגשתי פתאום מוזר...
הרגשתי, שאם אני מדברת איתה הכל עם נויה נהרס...
החברות.. הצחוקים.. הכל!! הרי היא החברה הכי טובה שלי...
הייתי מבואסת...
התרחקתי מחדרה של היועצת ויצאתי החוצה לחצר... ישבתי על הספסל המרכזי ליד המזנון...
'עוד מעט יש הפסקה ובטח ניוה תבוא לפה ואני אדבר איתה...' חשבתי לעצמי בלב...
'מה יש לה לילדה הזאת מסתבכת לי כל הזמן?? מה?!' המשכתי ושאלתי את עצמי...
כאילו לא מבינה.. לא יודעת..
'אבל אני כבר אברר את זה..' אמרתי לעצמי.. מחכה שעוד כמה דקות נויה תגיע..
מרחוק ראיתי פתאום את ליאור קרב אליי..
"אז מה גם אותך הוציאו מהשיעור?" הוא שאל אותי ואני הסתובבתי ושמתי את רגליי על הספסל..
"מה אכפת לך בכלל?? תסתובב מאיפה שבאת ועוף מפה..." אמרתי לו...
אבל ליאור לא קלט את המסר...
הוא רק התקרב אליי עוד ועוד אד שקמתי אני מהספסל והלכתי אחורה לכיוון בניין בית הספר...
"חכייי לאן את הולכת?" ליאור שאל אותי אבל אני לא הסתובבתי אליו...
הוא אחז בי ביד שלי וסובב אותי חזק אליו.. מצמיד אותי אליו כאילו שאני לא אברח.. שלא אלך.. לא עכשיו!!
"מה אתה עושה? עזובב אותי..!!" צעקתי עליו... אבל הוא המשיך לאחוז בידי ולא שיחרר אותי ממנו!!!
הוא קירב את שפתיו אליי ולאט לאט התחלתי להרגיש את שפתיו...
"מה אתההה עושהההההההההה??????????" המשכתי לצעוק עליו...
"מנסה לנשק אותך... אני אוהב אותך כבר כמה שנים טליה.. עוד מכיתה ז'..."
שמעתי אותו אומר לי ולא הבנתי...
"אני רוצה שנהיה ביחד... ביחד לנצח...
אני מבטיח לך שאני אפסיק לפרפר ככה בין בחורות רק אם תהיה שלי כבר... תהיה באמת שלי..."
הוא המשיך...
את הדמעות לא יכולתי יותר לעצור.. הן פשוט התחילו לרדת...
"מה אתה רוצה שאני אעשה?!?! אני לא אוהבת אותךךך!!!!!!!!" אמרתי לו.. והוא נראה כאילו נפגע..
כאילו שקודם הוא ממש תיכנן עליי..
"וחוץ מזה שיש לי חבר עכשיוווו.. מבין???? יש לי חבר.. שקוראים לו עידו והוא הכי מקסים בעולם..
ולפני שבועיים חגגנו שנתיים קולט??"
שאלתי אותו..
לא היה לי אכפת לפגוע בו עכשיו..
שיפגע.. במילא אין לי רגשות לבנאדם שכל שבוע מחליף לפחות 12 או 15 בנות..
יש לו יופי משגע.. הוא חתיך ומושך אך לא בשבילי... אמרתי כאילו לעצמי..
לקחתי את עצמי והתחלתי ללכת לכיוון בית הספר...
את ליאור כבר לא עיניינתי... ובטח שלא היה לי בא לשבת איתו שם על הספסל ולדבר כל ההפסקה..
היו לי גם מלא עיסוקים אחרים בראש!!
ופתאום, נתקלתי בנויה...
😊 🙄
ווואייי מהמממם!!
המממשך!!
איזה סיפור יפה אורוש תמשיכי!
איזה חמודוווווווות!!
תודהה.. =]]
חולה עליכןן,
אורוש
אתר האהבה הישראלי