*~* מאהב.. מאהבת.. ואולי שניהם ביחד! *~*

יאא נו מה עוד מעט 😢
עכשיו עכשיו עכשיווווו!!
חחחחח המשך!!

אוררררררררררר אל תעשי לי את זההההה שימי המשךך עכשיו פליזזזזזזזזז
סיפור מהמםםםםם


מוואה ענקיתתת 😛

אורוששש..
איזה סיפורר שולטטט שיווו...


זאת אליה מהאתר של אגם..

יאללה המשךךךךךךךךךךךךךךךךךך

אורוששששש

שימי המשךך בובה

איזה חמודותתת!!!! תודהההה רבההה על כל התגובות!!!

אני כבר שמה לכם המשךך....

ו.. אליה מאמי שלי תודה חמודה =]]
אני כבר אדבר איתך!!!

וכל מי שרוצה -> האייסיקיו שלי : 311588339

אורושששש
נוו המשך

בובות שלי!

הנה ההמשך...

'נראה לי כאילו הוא לא יעזוב אותי בחיים..' מילמלתי לעצמי בדרך לביתו של עידו..
הייתי נסערת.. נסערת מתמיד.. גם קצת הייתי מפוחדת.. והיו לי רעידות קטנות כאלה בכל הגוף!
הגעתי לביתו של עידו בריצה קלה.. פחדתי שמאור ישיג אותו שווב ויכריח אותי להיות איתו... לדבר איתו על כל מה שהיה...
דפקתי על דלת הבית ושמעתי מישהו קרב לדלת...
היו לי כמה דמעות בעיניים אבל אז הבנתי שעידו לבד בבית... סתם רואה טליוזיה והוריו לא שם... למזלי!
"טליהההההה!!!! מה קרה לך??" עידו ישר קפץ עליי בבהלה והכניס אותי לביתו...
"מ...א..ו....ר" ניסיתי להגיד לו קצת מגמגמת...
אבל עידו הבין הכל... הבין שמשהו באמת קרה לי הפעם...
"דיי מאמי דיי.. אל תבכי הכל עבר... אני פה לידך!" אמר לי מאוד ואני רק חיבקתי אותו חזק...
הרגשתי באותם הרגעים שהוא באמת שלי... שאני איתו עכשיו ושהכל בסדר... או לפחות יהיה כך...
עידו הוביל אותי לחדרו.. הושיב אותי על המיטה והרגיע אותי..
הוא מיד הוציא קנקן של מים קרים מהמקרר ודאג שאני אשתה...
הוא הביא לי ממחטות נייר רכות עם ציור של ארנב עליהן...
הייתי מאושרת שהוא איתו עכשיו... שאני לא ברחוב יותר רצה כדי לחפש מישהו שיגן עליי מפני מאור...
"את בסדר?" שאל אותי עידו... ואני הנהנתי בחיוב..
"אז מה קרה? את מכונה לספר לי?!" הוא שאל אותי שווב...
"הכתי לרחוב.. ישבתי מול ביתו של מאור על אחד הספסלים... סתם היה לי מאוד משעמם בבית ונויה לא יכלה להגיע אליי..."
אמרתי לו.. והמשכתי..
"ואז פתאום הרגשתי שמאור מחבק אותי חזק... והוא אמר שהוא רוצה אותי שוב.." התחלתי לבכות שוב...
הדמעות האלה חזקות ממני.. הן כבר יורדות מעצמן כשאני מדברת על מאור..
כל כך רציתי לשכוח אותו.. נמאסס לי ממנוו כבר.. רציתי עכשיו שהכל יהיה שקט.. רציתי את עידו!!
נשכבתי אחורנית על המיטה של עידו בחדרו הגדול... ועידו נשכב ישר אחריי לידי...
הוא ניגב לי את הדמעות ושוב אמר לי שאין לי מה לדאוג כי הוא ישמור עליי.. ישמור שלא יקרה לי כלום...
חייכתי אליו כמה חיוכים קטנים ונישקתי אותו שוב...
"אני אוהב אותך את יודעת?!" עידו אמר לי... ואני שוב חייכתי..
"אני אוהבת יותר.. אבל מפחדת.. מפחדת לאבד אותך מלאך שלי..." אמרתי לו..
"את לא תאבדי אותי כי אני לא אאבד אותך.. אני אוהב אותך.. אוהב כל כך!!"
עידו נישק אותי בשנית וכרך את ידיו סביב מותני...
הרגשתי את ידיו הקרות ואת החולצה שלי שלאט לאט עולה...
אהבתי את הרגע..
את המצב..
אני.. עצובה מעט ומפוחדת..
והוא.. אוהב אותי כל כך ורק מנשק ומחבק ואומר שהוא תמיד ישמור עליי...
"אני רוצה אותך שוב... כמו יום שישי" שמעתי את עידו אומר לי... ומקרב את פיו לאוזני הימנית..
"גם אני רוצה אותך שוב..." אמרתי לו...
עידו לא אמר כלום.. הוא הרים לי מעט יותר את החולצה והחל לנשק לי את הבטן...
אהבתי את זה.. ללא ספק!
הייתי מוכנה כבר להתמסר אליו בפעם השניה... הרגשתי אז באמת מוכנה!!!


מקווה שאהבתם =]

אורוש 😊

מדהייייים!!
מושלםם!!!
המשך!~!~!

ליטלוש תודה נשמתי =]

באמת יצא פרק יפה.. חיחי!!

מהמםםםםםםם
שימי המשךך נשמה


מוואה ענקיתתת 😛

סיפור מוווששלםםם!!!!!
המשך דחוווףף

אוהבת המונים שלי!

יאאאאאאאוווו מדהים!!
הממממשך!!

יאא תודה מתוקות!!

אני כבר שמה המשך.. תודה רבה!!

~ המשך ~

עידו הוריד לאט לאט את בגדיי...
הוא פתח לי את כפתורי המכנס והשאיר אותי ככה... רק בחזיה שחורה ובתחתונים...
הוא חיבק אותי ללא הפסקה...
נישק ותמך כל הזמן...
הוא לא עזב אותי לרגע...
הרגשתי מוגנת ובטוחה והלכתי על הכל.. כל מה שהיה לי נתתי לו.. הכל!!
ואחרי מה שהיה...
ואחרי מה שקרה...
קמתי ממיטתו של עידו.. לוקחת את בגדיי והלכתי להתלבש בשירותים...
הבית היה עדיין ריק ושומם...
נכנסתי לחדר ועידו לקח את ידי ומשך אותי אליו למיטה...
כרגע הייתי מעליו והוא מתחתיי.. מתחיל לשק אותי ולחבק ללא הרף..
"אז איך הייתי הפעם השניה?" עידו שאל אותי.. כאילו חוקר..
"אין עלייך נסיך שלי.. היה מדהים!!" אמרתי לו.. אמרתי לו הכל.. מה שבאמת הרגשתי באותו הרגע..
עידו חייך אליי חיוך קטן ואמר לי שוב "אני אוהב אותך" במילים כל כך מתוקות.. כל כך חמות ומרגשות..
"אבל מאמי אני חייבת לעוף הביתה.. לא יהיה כל כך טוב אם אני אשאר אחרי חצות כאן.." אמרתי לו..
מצד אחד פחדתי מהתגובה של אמא.. אבל בכל זאת, אני לא ילדה קטנה שמחשקת משחקים..
אני עם חבר שלי וזכותי..
לא ידעתי מה להחליט..
להישאר..
ללכת..
הרי אני כל כך אוהבת אותו... כל כך רוצה אותו...
אפילו שוב..
"לא אהובתי!!!! תישארייייייייייייי" שמעתי את עידו אומר לי..
"אני ממש לא יכולה.. אני חייבת לזוז.." אמרתי לו בקול עצובב..
"ואם תגידי לה שאת אצל נויה.. בבקשה תיארי לישון איתי היום.. ההורים שלי הלכו ויחזרו רק מחר בצהריים.."
עידו אמר לי...
"דווקא חשבתי שאתה לבד פה עד הבוקר..." אמרתי לו מה שחשבתי...
"אין סיכויי.. נוו בבקשה תישארי איתי.. אני אוהב אותך!!!" שמעתי את עידו מתחנן אליי וממשיך..
"מה אני צריך לעשות כדיע שתישארי..?" הוא שאל אותי..
"אממ... לא יודעת..." אמרתי לו בקול מפתה כזה..
התחלתי להוריד את חולצתו של עידו מעליו... למרות שהוא כבר התלבש לגמרי...
הורדתי לו גם את המכנס שהיה עליו והוא נשאר בבוקסר בלבד!
"אהה עכשיו אני משחקת ואתה יושב בשקט.. ולא נוגע!" אמרתי לעידו כאשר הוא ניסה להוריד לי את החולצה שוב..
לאחר כמה דקות כבר לא התאפקתי.. רציתי אותו שוב באותו הלילה..
הרגע..
הרגש..
פשוט השתלטו עליי..


😊

חחחחח שובבים...
המשךךךךךךך!~!~!