לאחר ישיבה ממושכת של שעה בערך ברחוב קמתי והלכתי הביתה.
הגעתי הביתה,הוא היה ריק,כרגיל אמא והפתקים שלה..
"טולי יצאתי,
יש לי עניינים חשובים בקשר לעבודה.
אני אחזור מאוחר.
ארוחת הצהריים שלך במיקרו,תחממי ותאכלי,
אוהבת,אמא."
"אף פעם היא לא בבית" חשבתי לעצמי "אף פעם אין עם מי לדבר"
"רגע! אולי שי בבית!"
שי היה אחי הגדול,הוא היה בן 17 וחצי ובדרך כלל היה מסתובב ברחובות רוב היום,אף פעם לא הייתי יודעת בדיוק מה הוא עושה..
ואבא שלי היה טייס,כך שגם הוא לא היה הרבה בבית...ואיתו בכלל אי אפשר לדבר!
"שייייייייייייי" קראתי בקול ועליתי לחדרו לבדוק היכן הוא.
פתחתי את הדלת,החדר היה מבולגן כרגיל,בגדים זרוקים בכל מקום,פשוט חורבה.
המחשב היה דלוק וחלון השיחה עם חברו הטוב בן היה פתוח.
ההודעה האחרונה שלו נשלחה בשעה שלוש וחצי והיא הייתה "טוב אחי אני כבר יוצא אליך"
כרגיל אין אף אחד בבית,אף אחד שיכול להקשיב לי ולייעץ לי 😢
השעה כבר הייתה 9 וחצי,חיממתי לי אוכל וישבתי מול הטלויזיה.
לפתע,נשמעה דפיקה בדלת.
הלכתי לפתוח.
"ברבית יפה שלי! איך היה עם לירן?"
"בואי בואי לפה יא גנובה את משחקת באש"
"מה? מה את רוצה?"
"אני רוצה שתפסיקי מיד אבל מיד את הקשר שלך עם ליאב!"
"נו עוד אחת...." הרמתי עיניים
"תפסיקי מיטל,את לא יודעת מה קרה.."
"מה קרה?"
"ישבנו אני ולירן,מתחת לבניין של ליאב,צחקנו דיברנו והכל,ובטעות נפלט לו שיש לליאב קטע עם עוד ילדה,ולא רק זה,הוא גם אמר שהוא בטוח שליאב מזיין אותך עכשיו..מיטל בבקשה"
הבנתי את הצד של בר,מה גם שלא רציתי להוריד עוד מהכבוד שלי.
"בר,תודה מאמי,אני מחר אלך אליו ויסיים איתו את הקשר."
"ידעתי שאפשר לדבר איתך בובה" אמרה ונתנה לי חיבוק גדול
"עכשיו ספרי לי מהרררררררר מה קרה איתך ועם לירן!"
"טוב אז ככה........"
אחרי שעתיים בערך היא הלכה,ואני סיכמתי עם עצמי שמחר אני אלך אליו ויסיים איתו את הקטע שלנו,מה הוא חושב לעצמו?
שקעתי במחשבות עמוקות ונרדמתי..
***
"וואי כבר 7 וחצי! אני יאחר לביצפר! אמא למה לא הערת אותי?? אמא? אמא?"
ירדתי למטה לחפש אותה..היא כבר לא הייתה...
"שוב פעם פתק...מה התירוץ עכשיו?"
"טולי!
הלכתי עם שי לבית החולים,בדרך הביתה מצאתי איתו שיכור שוכב על הכביש.
אנחנו נחזור אחר צהריים
שיהיה לך יום טוב,
אוהבת,אמא."
"גם כן אמא" אמרתי לעצמי והתחלתי להתארגן..
התקלחתי,שמתי ג'ינס חדש,חולצת ביצפר שחורה ונעלי ספורט שחורות.
אחר כך התאפרתי..
קצת מייק-אפ,סומק,פס שחור שהבליט את העיניים הכחולות שלי,מסקרה,מבריק וקצת בושם.
את השיער תלתלתי לקחתי את התיק והלכתי לביצפר.
לפעמים אני מודה להורים שלי שבחרו לגור ממש מול בית הספר.
הגעתי בדיוק בצלצול.
העברתי 4 שעות רגילות ובהפסקה של 12:05 נשארתי בכיתה.
פתאוםםםםם...כרוח סערה נכנסה לכיתה ליטל
"טולייייי רדי למטה מהרררר מישו מחפש אותך הוא אומר שזה דחוףףףף"
"מה מי??"
"לא יודעת זה מה שאמרו לי"
לקחתי את עצמי וירדת למטה יחד עם בר וליטל.
"מה אתה עושה פה?!" שאלתי
"באתי לבקר אותך יפה שלי" אמר ליאב
הייתי בהלםםםם
"מה לבקר נדפקת??? אנחנו בביצפר שלי אל תעשה שטויות ליאב"
הוא בא לתת לי נשיקה בפה ואני סובבתי את הראש..
"שתתבגר,דבר איתי" אמרתי והלכתי.
"למה עשית את זה?" שאלה אותי ליטל
"כי כשילד בכיתה ז' בא לנשק אותי מול כל הביצפר שלי אני יכולה לשכוח מהכל..."
"למה לא נפרדת ממנו עכשיו?" שאלה בר
"כי אם היו מגלים שיש בינינו משו זה היה אסון."
***
בשעה 5 אחה"צ הפלאפון שלי צלצל
ליאבי בעלי-->מחייג אליך
"יופי רק הוא חסר לי עכשיו"
"מה אתה רוצה?" שאלתי בקרירות
"טולי אני מצטער"
"על מה? תראה מה אתה עושה אתה מתנהג כמו ילד קטן"
"טולי סליחה יפתי,בואי אליי היום אני צריך לדבר איתך"
"טוב אני יהיה אצלך ב7 וחצי"
"ביי חיים שלי"
"בועי"
תכננתי להפרד ממנו,כל הסרט רץ לי בראש איך בדיוק אני יפרד ממנו,הייתי בטוחה בעצמי.
"יפה שלי" אמר לי וחיבק אותי
"בוא אני צכה לדבר איתך"
"גמאני"
"תתחיל"
"טולי אני חושב ש.........."
====המשך יבוא====





