וואי חבל שניגמר פה כל העסק אהבתי תסיפור הזה
שירבו עוד סיפורים כאלה באתר
לא יהיה המשך צאו מהפאקינג סרט הזה
אממ..אני מצטרפת חדשה של הסיפורר..
ורציתי להגיד לך שזה סיפור ממש יפה וקצת עצוב,בגלל החברה שלך[אני מרחמת עלייה]
יש לך כישרוןן בכתיבה..(:
אני רק בפרקים הראשוניים של הסיפור יש לי עוד מלא להמשיך
אבל אני ימשיך כי אני מכורה לסיפור (:
הבנתי שיש לך עוד סיפור של "חברות" והבנתי שזה סיפור ממש יפפה.. ואני רוצה ליקרוא תו'
אז אם בא לך אני אשמח לקבל ת'סיפווררר (:
אווהבתת
-ליאתי-
ואיי הבנתי שהילדה שרושמת ת'סיפןר היא עזבהה..
אוני מחפשת סיפור שלה שהיא כתה משו' על "חברות בוגדות" משו' כזה..
מישהו יכול לעזור לי לחפש ת'סיפור הזה!?
אני מאודד ישמחח (:
ליאתי..
סיפור מ ד ה י ם
מ ו ש ל ם :]]
קראתי הוככככלכוכוללללללללללללללל נהנתיי(:
אני מאוד שמחה שנהניתן - אבל המשך אתן לא תקבלו!!!
הורג אותי שאתן ע-ד-י-י-ן בסרטים.
בנות , אני יודעת שחיכיתן מלא , וזה אולי לא בסדר מצידי לפרסם רק עכשיו המשך , אבל הייתי מוכרחה לסיים את הסיפור הזה , הסיפור הסתים כבר לפני 5 חודשים , ורק עכשיו אני מסיימת אותו ..
אני מאוד מאוד מקווה שתהנו מהסיום , למרות שהוא עצוב .
ההמשך האחרון של הסיפור נמצא בעמוד 133 למי שמעוניינת (:
היה כתוב על המצעים שלי בעלי כותרת אדומים "סליחה , אני אוהב אותך !"
התרגשתי נורא.."גמאני אוהבת אותךך אהובי..אבל קשה לי לסלוח"
"בבקשה תסלחי" שמעתי קול מהארון
"אווףף ליאבבביי..ייקח לי זמן,אבל אני יסלח ואתה יודע למה ?! כי אני אוהבת אותךךך..ואין גבול לאהבה הזאתתתתת !!"
"גמאני אותךך יפה שליי"
התחבקנו והתנשקנו,ואז היה צלצול בדלת,זה היה תומר..
"יאאו אתם לא מאמיניםם מה היה אתמול !"
"מה היה???"
"הייתי אצל מתן ועדן באה כולה עצבנית,היא סיפרה למתן על משו שהיה איתכם בג"ס,אמרה שהיא רוצה להרוג אותך או משו,והופתעתי מהתגובה של מתן.."
"איך הוא הגיב?!?"
"הוא אמרר ככה: 'עזבבבבבי את הילדה הזאתתת תניחי לה כברררר !! את יודעת מהה נמאס לי ממך שאת כל הזמן נטפלת אליה כבר אמרתי לך 1000 פעם לעזוב אותה ולמרות זאת המשכת,עכשיו אני עוזב אותך ! יאללה עופיי..' עדן בכתה והצטערה אבל למתן יש לב אבן הוא לא הסכים,היא הלכה הביתה עם בכי וכאב עצומים.."
הייתי גאה בו,הייתי גאה באהובי שככה מגן ושומר עליי,מגן ואוהב אותי
עם כל האהבה לליאב והאהבה הזאת הייתה רבה,היא אפילו לא הייתה חצי מהאהבה שלי למתן..
לצד ליאב הייתי שמחה
לצד מתן הייתי מאושרת...
אבל לא רציתי לחזור למתן,רציתי רק נקמה מתוקה שתהרוס לו את הלב שתהרוס לו את החיים שתתן לו לבכות את הלילות שבכיתי.
הזמן עבר , הנקמה לא הגיעה , שכחתי מלנקום , כנראה שהתבגרתי , והבנתי שנקמה לא תוביל אותי לשום מקום .
הייתי שמחה עם ליאב , אומנם האובססיה המטורפת למתן לא פסקה ולו לרגע , אבל אהבתי את ליאב , הוא היה הרבה עבורי .
עברנו כל כך הרבה דברים ביחד , כל כך הרבה רגעי אושר ורגעי עצב , הוא היה הכתף התומכת שלי כשבכיתי , והוא היה החיוך על הפנים שלי כשהייתי מאושרת , הוא נתן לי להרגיש הכי מיוחדת , היחידה בעולם , הוא נתן לי להרגיש מה שאף אחד אף פעם לא נתן לי להרגיש , אפילו לא מתן ..
על כל זה הייתי אסירת תודה לו , ובאיזה שהוא שלב , מרוב כל האסירות תודה , הרגשתי שהוא מפסיק להיות החבר שלי , והופך להיות הידיד הכי טוב שלי כמו שהיה לפני שנהיינו יחד , כמו אחי , וזה מה שהוביל אותי לעשות את המעשה שאני שאני כל כך מתחרטת עליו ...
אני זוכרת , שיום אחרי שחגגנו את השנה וחצי , קרה דבר נורא , הדבר האחרון שרציתי שיקרה ..
הייתי לבד בבית , ונשמעה דפיקה בדלת , הלכתי לפתוח , זה היה מתן , מתן שכל כך הרבה זמן לא דיברתי איתו , שכל כך הרבה זמן לא ראיתי אותו , אותו מתן !
היו לי בראש כל כך הרבה גירסאות שתכננתי לומר לו אבל כל כך התבלבלתי , והמשפט היחיד שיצא לי מהפה היה " מה אתה עושה פה ? "
"התגעגעתי אליך מיטל"
"איחרת את הרכבת" סובבתי את הפנים
"אני יכול להכנס ?"
"אין לך למה,אני לא רוצה לשמוע או לראות אותך"
"תני לי 5 דקות ואני אלך"
"מהר"
הוא נכנס , שובל של ריח בושם מתוק וכל כך ממכר השתרך אחריו .. השתכרתי מהריח.
"משהו לשתות?" שאלתי
"קולה יהיה נחמד"
הבאתי לו כוס קולה עם קרח והתיישבתי במרחק ממנו
"אז מה מביא אותך לפה" שאלתי "מה בעצם אתה רוצה ממני?"
"מיטל , הזמן הזה שלא היינו יחד הקשה עליי , עשיתי טעות כמו כל בן אדם , ורע לי , אני רוצה לחזור בי"
"תגיד לי אין לך בושה ?! אתה חושב שישבתי וחיכיתי שתחזור אליי ?! מתן המשכתי הלאה אני עם ליאב יותר מדי זמן בשביל להפרד ממנו בשביל אחד כמוך !"
"אבל אני אוהב אותךךךך כל כךךך" הוא קם אליי והחזיק לי את הפנים
"תעזוב אותייי מתן פשוט תעזוב" התחלתי לבכות "אתה לא מבין מה אתה עושה עכשיו אתה לא מבין!!"
"הדבר היחיד שאני מבין זה שאני אוהב אותך ואני לא מסוגל לחיות בלעדיךך יותר לא מסוגל אני נהייתי אובססיבי אליך מיטל אני לא יכול בלעדיך" הוא נישק אותי
לא עמדתי בזה יותר , ידעתי שאני טועה , האם סערת רגשות אחת מטופשת שווה את הקשר שלי עם ליאב ?!
אבל זה כל כך לא עניין אותי באותו הרגע , מה שרציתי לעשות זה רק לחיות את עכשיו , לחיות את מתן .
הרגשתי כמו ילדה קטנה שמתרגשת מכל דבר , שלא אכפת לה מה יהיו ההשלכות .
כל כך אהבתי אותו כל כך אהבתי את מתן , הרגשתי שאני סוף סוף משיגה את מה שכל כך רציתי, את הדבר שייחלתי לו זמן רב כל כך ..
הוא תפס לי את היד , ועלינו למעלה , לחדר שלי .
התנשקנו כמו מטורפים , והתחלנו לאט לאט להתפשט , לאט לאט ..
פתאום נעצרתי , הרגשתי עיניים שננעצות בי , ולא טעיתי , זה היה ליאב , בפתח של החדר שלי , עומד ומסתכל על כל צעד שלי , עם דמעות בעיניים .
"כמה זמן אתה כבר פה ? " שאלתי בחשש
"זה משנה ? "
"ליאב....."
"אל תגידי יותר שום דבר , אני איתך גמרתי מיטל , ג-מ-ר-ת-י " הוא טרק את דלת חדרי , ולאחר כמה שניות שמעתי גם את דלת הבית נטרקת.
"שיט" אמרתי
"עכשיו זה אנחנו מאמי , בלי הפרעות , רק אני ואת " אמר לי מתן
"אתה באמת לא מבין הא ?!"
"מבין מה ??"
"הבן אדם הזה נתן לי את החיים שלו שהייתי הכי למטה , הוא הרים אותי , הוא נתן לי יד בשביל שאני לא אפול , בזמן שאף אחד לא הסתכל עליי הוא היה היחיד שפתח עליי עיניים , הוא לא נתן לי ליפול , הוא שמר עליי , הוא עשה הכל בשבילי , וזאת הייתה טעות איתך מתן , כי אתה היית איתי וזרקת אותי , לא הסכמת לשמוע ממני אחר כך וחיפשת רק איפה להכאיב לי , אני לא מאמינה מה עשיתי .."
קמתי מהמיטה , התלבשתי ויצאתי מהבית לכיוון הבית של ליאב , רצתי , לא הפסקתי לרוץ ..קיוותי רק שהוא בבית .
הגעתי לבית שלו ולאה פתחה לי את הדלת .
"מיטל"
"לאה .. אני .. ליאב ..טעות .." גמגמתי
"בואי תכנסי"
ראיתי את כל הבית ארוז
"אבל למה ??"
"תיכנסי , ליאב יסביר לך"
נכנסתי לחדר של ליאב ..
"ליאב ... למה הבית ארוז ?? למה אתה אורז ?? "
"אנחנו טסים לצרפת , באתי אליך בשביל לספר לך את זה ולומר שבחרתי בך , בחרתי להשאר פה בשביל להיות קרוב אליך בשביל שלא נפרד ושהמרחק לא יפריד בינינו ..אבל את כל כך לא שווה את זה , את בגדת בי , את עשית דבר שבחיים לא עושים .."
"ליאב אתה לא מבין...."
"פשוט תלכי"
"גם אתה בגדת בי עם הילה"
"את משווה את הבגידה לי עם הילה לבגידה שלך ?! עם הילה זאת הייתה נשיקה בלי משמעות , היא זאת שנישקה אותי , אני ראיתי אותך ואת מתן עוד שניה שוכבים , ואת לא בדיוק הראת התנגדות "
"אני לא יכולה לדעת מה קרה שם בינך לבין הילה , אני לא יכולה לדעת אם מה שהלך שם הלך שם מרצון או מאי רצון ."
"אז עכשיו את גם לא מאמינה למה שאמרתי לך ?! לא האמנת לי ?! כל הזמן חיית בחשש שאולי עשיתי את זה בכוונה ? "
"לא ליאב .. אתה לא מבין למה אני מתכוונת"
"תלכי מפה"
"ליאב...."
"תעופי מפה ! " הוא צעק
רצתי מהבית שלו , כאב לי כל כך ..
כשחזרתי , מתן לא היה כבר בבית שלי , הוא השאיר לי פתק עם מספר הפלאפון החדש שלו וביקש שאתקשר כשארגע , קרעתי את הפתק , ישבתי בחדר בדממה , ולא ידעתי מה לעשות .
לאחר שעתיים נשמע צלצול בדלת .
"מיטל" קראה לי אמא "יש לך אורח"
ירדתי למטה
"ליאבבבב" קראתי ודמעות עלו לי בעיניים
"לא יכולתי לטוס מבלי להפרד ממך , אהבת חיי"
חיבקתי אותו
"אתה כבר לא כועס עליי ?!"
"אני מאוכזב , מאוכזב מאוד , אבל זה לא אומר שהפסקתי לאהוב אותך ."
"ליאב אולי לא תטוס ?! תשאר , נשב נדבר ונפתור הכל אני מבטיחה לך ! "
"אני לא יכול מיטל אני פשוט לא מסוגל"
"אנחנו נשאר בקשר ? "
"אני לא יודע , בכל אופן , בחודש הראשון שלי שם אני רוצה שלא תנסי ליצור איתי קשר , אני רוצה לשכוח ממך ."
אני בכיתי , הוא בכה.
"ליאב" קראה לאה מהמכונית
"אני בא" הוא אמר "להתראות מיטל , היה נחמד להכיר אותך" הוא חיבק אותי חיבוק קצר והלך.
המכונית החלה לסוע , כאשר ראיתי אותה מתרחקת רצתי אחריה , תפסתי מונית .
"סע אחרי המכונית האדומה – לשדה תעופה בן גוריון " ביקשתי מהנהג .
הגעתי לשדה התעופה , חיפשתי אותו בכל פינה , עד ששמעתי קריאה :
"הנוסעים בטיסה 657 לפריז מתבקשים להגיע לטרמינל 3 "
קיוויתי שהוא יהיה שם , הלכתי לטרמינל 3 , ולא טעיתי.
"ליאבבבב" צעקתי
הוא הסתובב , הוא היה כל כך מופתע
"מיטל , מה את עושה פה ? "
"אני לא יכולה להפרד ממך " בכיתי "בוא ניתן לנו עוד הזדמנות"
"מאמי , תשלימי עם זה אני נוסע , אני לא רוצה להשאר עכשיו, אני מבולבל"
"אבל אתה אוהב אותי"
"זה לא קשור , תנסי להבין , אולי כשאני ארגע טיפה אני אוכל לחשוב על לחזור לארץ ולחפש אותך , אל תחכי לי מיטל , תמשיכי בחיים שלך , ואם תצא ההזדמנות , עוד נפגש "
"תגיד לי שתחזור לחפש אותי"
"אני לא יודע , אל תנסי להשפיע עליי עכשיו את רק מכאיבה לי יותר ."
התחבקנו , ואז הוא נישק אותי , נשיקה אחת ארוכה שסיכמה את כל זמן ההיכרות בינינו , את כל האהבה שזרמה בינינו , היא נקטעה בבת אחת , בדיוק כמו הקשר שלנו.
"אני מוכרח לזוז , אל תשכחי שאני אוהב אותך" הוא אמר ועלה על המטוס .
צפיתי במטוס ממריא , העפתי מבט לאחור , לעבר שלי וחשבתי , אם הייתי אומרת מההתחלה לא והייתי עומדת על שלי אז הקשר הכי יפה בחיים שלי היה נמנע ממני , כל הידע והחוכמה וניסיון החיים שרכשתי בזמן הזה היו נמנעים ממני , אומנם גם כל הצער והכאב של עכשיו ומה שהולך לבוא היה נמנע , אבל זה השתלם , ואני יודעת שזה השתלם .
חייכתי לעצמי , אולי בכל זאת השתלם לומר כן , אחרי הכל , לא תמיד משתלם פשוט לומר לא .
ה==ס==ו==ף
אגב , לכל מי שמעוניינת לדעת מיטל לא עמדה בזה ולפני חודש וחצי היא טסה לצרפת לליאב , כרגע הם מחפשים דירה להשכיר , ואני מאמינה שבסופו של דבר הם יתחתנו ((:
מקווה שנהנתן 😊
דפדפתי כמה דפים אחורה
ונזכרתי קצת בסיפור
סוווף מדהייייים !
אומיגאד
הרבה אני לא זוכרת
אבלללל.. גאד איזה סוף .
אוקי אני זוכרת לגמרי במעורפל אבל סוף מדהים;]
לא קטע של הקפצה זה פשוט ישב לי מלא בראש שצריך לספר כבר את הסוף (:
אתר האהבה הישראלי