ויי כמה זמן לא הייתי פהה ....
איזה מהממםם... יווווו איזה אהבה חזקה יש להםם...כול כך קשה לסלוח על בגידהה...
תמישייכייי =]]
מאמימימי אולי תמשיכי ההההההההיום סוף סוף ? =[
יפפהההההההההההה המשך דחוףףףףףףףףףףףף ובלי לייבששששש פליזושש
המשךשךךשךשךךךךךך דחוףףף!!
אני בשיאאא המתחחחחחחחחחח!!
יאווו אני רוצההה שליאבבבב ת-מ-י-ד יהיה כזההה מאמייייייי
חיחי
אהבתיייי בייבי מושלםם כמו תמידידידדדדדדדד
יפיתי=]]
המשך דחוףףףףףףףףף מאמיייי! 😁
די נו תמשיכיייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!=[
התקדמנו אליה מאוחדים יותר מתמיד..
"מיטלל טווווב שבאת !! ליאב הזה זה שאת כל כך אוהבת בגד בך אתמול עם הילה ! החברה שלי ! חח תראי איזה חבר מצאת לךך.."
"אתה בגדת בי?" שאלתי וקרצתי לו
"לא.."
"מה לא ?! אתמול נישקת את הילההה"
היא צעקה את זה וכולם באו בשביל לראות מה קורה
"הנה" אמרתי "כל ילדי השכונה יכולים להעיד לך שהאהבה שלי ושל ליאב כל כך חזקה עד שהוא לא יחשוב על לבגוד בי"
"אבל הוא בגדדדד אני נשבעת"
"די עדן בחייאט.."
"מיטל נו הפעם אני לא צוחקתתת ~~"
"אני לא מאמינה לך..."
"מיטל נשבעת לךך ביקר לי שהוא והילה התנשקו אתמול"
"לא התנשקנו מיטל"
"ליאב אתה כזה שקרן !!"
"תודה תודה"
"אז אתה מודה ?!"
"לא"
"יאאאאאווו.."
"נשמה אני במקומך הייתי עפה מפוו כי את עושה מעצמך צחוק.." אמרתי
מרוב בושה היא לקחה את עצמה והלכה..
ברגע שהיא הלכה כולם פרצו בצחוק ענקקק...
אבל אף אחד לא ידע את האמת..והאמת הייתה שליאב כן בגד בי,והבגידה,הפצע הזה,ההשפלה הזאת עדיין כאבו לי...האם הילה יותר טובה ממניי??
לא יכול להיות,הרי הוא אמר שזה היה חד פעמי,וזה ברור שהיא מנסה לסכסך,אבל אולי משו אחר מסתתר מאחורי זה..??
לא לא הגיוני,אני סתם פרנואידית,מה פתאום שיעשה משו שיפגע בי? הרי הוא אוהב אותיי..או שלא?? אולי הוא מנצל אותיי?? לא בעצם לא יכול להיות הוא הרי מכיר את המשפחה שלי כל כך טוב ומכבד אותם ופשוט לא נראה לי !
אוף כמה פראנויוות..
"אני חותכת הביתה" אמרתי לו
"למה??"
"רוצה להיות קצת לבד.."
"אני לא רוצה שתהיי לבד..אני בא איתך !"
"בוא.." לא התנגדתי..תאמת זאת הייתה התשובה שציפיתי לה
הלכנו לביתי,וכל הדרך הביתה לא דיברנו..
"אתה חושב שהיחסים בינינו יגמרו פה?" שאלתי כמעט דומעת ולא האמנתי שהמילים האלה יוצאות לי מהפה..
"זאת החלטה שלך מאמי..אבל אני לא רוצה ! מיטל אני אוהב אותך כמו שלא אהבתי בחיים"
"אז למה הבגידה הזאת לעזאזל ?!??!!" כבר לא הצלחתי להחזיק את הדמעות
"זאת הילה אשמה נשמה שלי זאת היאאאא.."
"ליאבבב כואב לי לסלוח.."
"קחי את הזמן שלך מאמי.."
"תגיד" שאלתי
"כן נסיכה?"
"יפריע לך אם ניקח פסק זמן?"
הייתה לי הרגשה שהוא יגיד לא,הכרתי אותו טוב,והרגשתי שהיחסים שלנוו נתקעו,ידעתי שאם התשובה תהיה שלילית אנחנו נפרד,ותכננתי לחתוך כבר,הכאב היה יותר מדי גדול..
אך להפתעתי הרבה הוא ענה בחיוב !
"תגידי לי את שומעת את עצמך ?~?~?~ בטח שיפריע ליייי !! קשה לי שעה בלעדיך אז את מדברת על ימים??? די מיטלל מספיק !!"
הגענו הביתה,אמא שלי הייתה..
ישבנו איתה אני וליאב וסיפרנו לה את כל הסיפור,היא כמובן נזפה בליאב..
"אבל לדעתי אתם לא צריכים להפרד מיטל,כמה שזאת בגידה וזה לא מצדיק הנה הוא נשבע לך שזאת לא אשמתו,היא נשקה אותו..אני חושבת שמגיע לו עוד צ'אנס.."
ליאב חייך
"אבל רק צ'אנס אחד !!" אמא הסתכלה עליו "אחד ואחרון"
"אני לא יאכזב הפעם.." הסתכל עליי במבט החצי מבקש חצי מתחנף שלו..
החלטתי לתת לו עוד צ'אנס..
כבר נהיה מאוחר והוא חזר לביתו..
למחרת הלכתי לביצפר,בקושי הייתי מרוכזת..ליאב לא בא..
"לול איפפוו אתה?!?" סימסתי לו
"אני חולה חיים שלי"
"אני יבוא לבקר אותך אחרי ביצפר"
"לא צריך זה בסדר..אני ידבר איתך אחרי צהריים"
תאמת שדי התבאסתי עליו..סיפרתי למעיין את כל מה שקרה כולל הבגידה,היא הייתה בדעה של אמא שלי..
"מוזר לי שהוא לא רוצה שאני יבוא.."
"עזבי אותו מאמי דברי איתו שתהיי בבית.."
היום נגמר,התחלתי ללכת לכיוון הבית..
פתחתי את הדלת,וראיתי שביל של פרחים מדלת הבית עד לחדר שלי
"חולה הא.." חשבתי לעצמי
פתחתי את דלת החדר ומה שראיתייי שםם................
חחחחחח מתן או ליאבייייי@?~
יפההההההההה
המשךךךךך דחוףף