אולי סתמו כולכן??ודי לריב כמו ילדותתתתתת קטנותתתת??????
תודהההה ויום טובבבבב!!!!!!!
אהה ואם בערך היית מקללת אותי לפני חודש... לא הייתי שותקת..
אבל אני יודעת שאת לא שווה רבע מהעצבים שלי מותק
QUOTE גל הזאתתת למה את חושבת שהסיפור שלך הכי טוב?!!
תחבאיייייייייייייייייייייייייייי אבל מזה תחבאאאי ימזעזעעעעעתת
אההה והקנאה אוכלת אותך יפה שלי.. את אמרת את זה לא אני 😉 ..
ב-ת-א-ב-ו-ן
בנותת הגזמתןן באמת שכןן
דיי כבר לריבבבב...!!!!
מה נסגר איתכם ??? תגידו מזה פה שדה קרב או סיפור שילדה חמודה מספרת??
תפסיקו עם הריב הזה כי זה סתם שטויות תכלס על מה אתם רבות בכלל?? תפסיקו כבר לריבב
טוב חמודות, תקשיבו לי !
פה זה לא מקום לריבים,
דבר ראשון אתן נמצאות פה בתוך אשכול עם סיפור, זה בטח לא המקום המתאים לקללות ומריבות!
אני מבקשת משלושתיכן לא להוציא אף לא מילה אחת שהיא מופנת לשנייה.
מקווה שזה מספיק מובן.
אתן יודעות טוב מאוד כמה אני מעריכה ואוהבת את שלושתכן אז חבל לי שזה יגרר להרחקות .
וד"א ,
ההודעות שלכן הוסרו מפה.
שלום ויום טוב!
יאאאא מעלףףףףף
המשךךך דחוףף
יאא שתיהיה עם ליאביי
התגעגעתייייי לסיפורררררררר 😉
שבוע טוב
בננננוווותת
לפני שאני מפרסמת עוד המשך אני רק רוצה להגיד שהסיפור של נושית משתתף בתחרות..
אז מי שרוצה שתצביע
קריאה מהנה!!
ליאב היה המום,נורא הופתע..
היה שקט של כמה דקות..והבעת פניי המאושרת הפכה לעצב..
"אתה לא רוצה..אוקיי..חפיף שכח מזה.." באתי ללכת
הוא עצר בעדי..
"רצינייי?!" שאל "חברות שכולם ידעו עליה?!"
"כן מתוק שלייי"
"אוחחח מיטללל כמה חיכיתי לשמוע את זהה ממך ילדה שליייייי" אמר ונישק אותי
"ליאב אני מאוהבת בךךך"
"ואני בך אהובה שליי..אניי יהפוך אותך לילדה הכי מאושרת שיש!!"
אמא שלי הייתה הראשונה לדעת שאני וליאב יחד,אחריה לאה ששמחה מאוד שסוף סוף אנחנו יחד
ואז חברות שלי וחברים שלוו..
היה לנו קשה להפרד אחד מהשני באותו היום..לכן הוא ישן אצלי...
"אני מתחיל מחר ב7 וחצי" אמר לי
"ואני ב 9 וחצי" עניתי
"אז אני יקום לפניך"
"טוב אהובי לילה טוב נסיך שלי"
"לילה טווב לולהה נסיכתי"
חחחח כן כן..אם אני ומתן קראנו לעצמנו דובי -&- דובה
אז אני וליאב קראנו לעצמנו לולי -&- לולה
כשקמתי ליאב כבר לא היה,הוא הלך לביצפר..
התארגנתי אני,חולצת ביצפר כתומה,מכנס שחור אלגנט ונעלי נייק..
האיפור הקבוע שליי ותלתול בשיער..בושם דאודורנט אמרתי לאמא יומטוב ועפתי לביצפר..
באותו יום הרגשתי שהחיים שלי ישתנו,יהיו מאושרים יותר..
הגעתי לביצפר בשעה 9 עשרים וחמש,עליתי לכיתה ובאתי לשולחן שלי..
היה כתוב שם כזה דבר:
"מאז שנפגשנו היה לי ברור
שזאת התחלה מתוקה של סיפור
מרגע לרגע הבנתי יותר
שכאן זה התחיל ו-ל-א ייגמר
אני רוצה שתדעי זה מכאן עד הסוף
בטוב וברע אמשיך לאהוב
אמריא לשמיים אחצה את הים
אלך אחריך עד סוף העולם.."
ואפילו יותר..מיטל אני מאוהב בך אשתיייי!!
ליאב בעלךך
L&M
לולי LOVE לולה
וליד זה היה מצוייר לב גדוול
הסתכלתי על הצמיד,הייתי גאה בו,ידעתי שעשיתי את הבחירה הנכונה..
כל השיעור חשבתי רק על המלאך שלי..
באמצע השיעור הופייע תומר
"את מיטל אברהם בקשה"
"מי מבקש?!" שאלה המורה
"מיריאל המורה לאזרחות"
"מיטל זריז!" ביקשה המורה
יצאתי
"תומרו'ששש" חיבקתי אותו
"הכל טווב מכוערת?!"
"חחח כן"
"אז מה את והכונף חברים?!"
"כן" חייכתי באושר
"יופי מאמי רק בהצלחה שמרו אחד על השני!"
"ברור!!"
"בואי רוצה נלך לקרוא לו?!"
"כן כן כן!!"
הלכנו לשכבה של ליאב
נכנסתי אני
"המורה,אני צכה את התלמיד ליאב מלכה"
"מי מבקש?"
"אבנר אב הבית"
"ליאב זריז!"
הוא יצא בחיוך אחריי..
שיצאנו תומר לא היה שם כבר..כפרעליו חולה עליוו..
"רק רציתי לומר לך שאני אווהבת אותך חיימשליי!!"
"גם אני אותךך אשתיי!"
"יאללה לולי יפה שליי תלמד" נשקתי לו "אוהבת אותך"
"אוהב אותך אהבת חיי" ונכנס לכיתה
באתי ללכת לכיתה שלי אך משו עצר בעדי,עמד בדרכי..
איייי ייאלחלללה סוףף סוףף הפסיקו תתריביםם
איזהה המשךך ואוואייי
ישמימיי המשךך מאממיייייייי
אוהבתתתתתתתתתתת