ת' על התגובות מתוקות שלי,
המשך...
תום ואני קמנו מהספה והלכנו לחדר שלי,
נעלתי ת'דלת בשביל שלא יפריעו לנו,
תום התיישב על המיטה שלי,
ואני הלכתי מצד לצד כמו סביבון,
"מה לעזאזל עושים עכשיו?!"
"את צריכה ללכת לפסיכולג או מישהו שיעזרו לך להיתגבר על זה,
וגם להתלונן אליו במשטרה,
ואני אעזור לך,
ואלך איתך לכול מקום שרק תצתרכי ללכת עליו,
וגם אקרע לבן-**** הזה ת'צורה שילמד מזה להתעסק איתך"
"אז מתיי נלך?!"
השיחה נמשכה כמה שעות....
----------------------------------------------------------------
אחריי חצי שנה...
אני התחלתי ללכת לפסיכולוגים בקשר לאונס הזה,
הם עוזרים לי קצת...
אני פחות או יותר חזרתי לעצמי,
אבל הטראומה הזאת,
בגלל האונס אף פעם לא תעבור לי לגמריי...
אני ותום התלוננו על עומר במשטרה,
עומר עכשיו יושב במוסד לקטינים,
ולקרוע לו ת'צורה הוא גם הספיק...,
אני וסמדר חזרנו להיות החברות הכי טובות,
כי הבנו...
דבר אחד...
שעל החברות הכי טובות אסור לוותר....
לא משנה מה קרה ובאיזה תנאים...
החברות הכי טובות תמיד ישארו בייחד,
כי הן מכירות אחת ת'שניה יותר מידי טוב...
ויודעות לעזור בכול מצב אחת לשניה...
תום גם סלח לסמדר והבין אותה...
*******************************************************************
מקווה שאהבתם/ן...,
תגיבו לי....,
חולה עלייכם/ן מווווווואההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!





