זה סיפור ראשון שליי.... מקווה שתאהבו ותגיבו:)

סיפור מדהים......!!!!!!!
המשךךךךךך מהר.....!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

יאאאאאאאאא מאמי תמשיכי פליזז מתה עלייך
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*

ביום הולדת שלי ככה אני צריכה להרגיש?
מה הוא חושב את עצמו האור הזה? מה הסיפור שלו? ומה הם דיברו שם בין השורות?, הוצאתי מכיס מכנסי
את המכתב של אור והתחלתי לקרוא אותו, "לעדי המתוקה".......
[B] "היום אמרו לי שיש לך יום הולדת, אז לא יכולתי להתעלם מזה, לכן החלטתי לכתוב לך משהו קטן.
קודם כל המון מזל טוב, תמשיכי להיות ממש כמו שאת, עוזרת ודואגת לאנשים (כמוני), סתם, אבל תודה
שעזרת לי באותו היום, לא מגיע לי שתהיי נחמדה אליי, את בן אדם אמיתי וכנה, ואני מרגיש שאני יכול
להפתח אלייך בלי כל המסיכה הזאת שאני מציג לאנשים ובנות במיוחד. אני יודע שאני קצת אגאוסיט וקצת
שחצן, אבל זה כל המיוחד בי לא?, טוב אני מרגיש שאני הולך סחור סחור במכתב הזה, אז אני רק אגיד לך
ששמתי עלייך עין ואולי יש מצב לאיזה משהו? לא מחייב..את מושכת אותי- זה הכל!. ממני אייל המלך".
סיימתי לקרוא את המכתב, עד שהוא כותב מכתב נוגע ללב הוא חייב להרוס בסוף, "את מושכת אות- זה הכל",
מה אני אמורה להבין מזה?, "ומשהו לא מחייב?", הוא מתכוון לסטו'ץ?..ולבסוף חותם את המכתב- ממני אייל
המלך, שחצן מלידה הילד הזה, אבל זה מדליק אותי!. "עדי??", קיפלתי במהרה את המכתב והנחתי אותו
מתחת לאיזה ספר שהיה מונח על שולחן הכתיבה שלי. "מור?", "מה את עושה פה? כולם למטה מחפשים
אותך?", "סתם אמא שלי התקשרה אליי ולא שמעתי כלום אז עליתי למעלה-לדבר", "אה, אז אנשים למטה
מורעבים והם רוצים לאכול את הפיצה ולא נתתי להם רשות עד שאני מוצאת אותך-אז בואי כבר", היא לקחה
את ידי והלכתי אחריה, היא הסתכלה לפתע על פניי, "בכית או משהו?", "לא ממש לא", "בטוח?", "כן.."
לא רציתי לספר למור על העניין שקרה פה, זה לא במקום ועוד במיוחד לא ביום הולדת שלי, ירדתי למטה
וחלק ישבו במטבח/ בסלון/ בחוץ-עישנו וכאלה. באתי ומור צעקה, "חבר'ה..יש פיצות- רק לא להתנפ.."
היא לא הספיקה לסיים את המשפט וכולם התנפלו על הפיצות כאילו לא ראו אוכל מימהם. לא היה לי תיאבון,
אך מצד שני לא הראתי שאני מבולבלת, אור התנהג כרגיל ואכל כמו כולם בהנאה, לאחר שעה+ אנשים
החלו להתפזר, נפרדו ממני יפה, בן בא אליי ואמר לי,"היה ממש כיף, נהנתי", "אני שמחה", וליטל וחן שהיו
כרוכות אחריו, "כן גם אנחנו נהנו", צחקקו ואמרו לבן, "נכון שאתה מלווה אותנו הביתה?", הוא הסתכל עליי
במבט מתבאס, "כן..אמרתי לכם כבר 1000 פעם שכן", הם צחקקו והלכו אחריו יחד עם מתן- מזל שלא עשה
בלאגן במסיבה, זה מה שהיה חסר לי בנוסף. עומרי שאל אותי, "עדידי מאמי, את צריכה עזרה? לנקות?
משהו?", "לא, לא זה בסדר", "בטוח?", "כן כן, תודה מותק", "אני ויעל קנינו לך מתנה- שמנו אותה בחדר
שלך לפני שהגעת", "וואי תודה לא הייתם צריכים", הסמקתי. הם הלכו, מה שהשאיר אותי, את מור, רועי,
אור והחבר הזה שלהם. התחלתי לסדר את המטבח ולזרוק שאריות של פיצות וניירות למינהם, מור נעלמה
מעיניי, "נהנת במסיבה?", "כן היה נחמד" עניתי בלי לסובב את הראש, "אני מבין שקראת את המכתב",
לא עניתי. "קראת אותו", הסתובבתי אליו והיה לי משום מה קשה להסתכל לו בעיניים, "כן, קראתי", "ידעתי,
נו ו..מה את אומרת?", "שאני לא יודעת, הצלחת לבלבל אותי", "זאת המטרה שלי-לבלבל אותך", "מצחיק
מאוד אור", "נו מה רצינית כ"כ", "סתם אני מבולבלת ולא יודעת מה לחשוב", "יש לך יום הולדת היום ואסור
לך להיות ככה", הוא חייך אליי את החיוך המדהים הזה שלו שנדירות הפעמים שהוא מחייך כך, חייכתי. הוא
הביט בי ואמר, "לא נתתי לך עדיין מתנה ליום הולדת", "אתה לא צריך", "ואם אני אגיד לך שיש לי בשבילך
עכשיו מתנה ליום הולדת?", הסתכלתי סביב ולא ראיתי שום זכר למתנה, הסתכלתי עליו לא מבינה על מה
הוא מדבר, הוא התקרב אליי ואמר, "זאת המתנה שלי", נישק את שפתיי ברכות, הביט בי בעיניי, שם את ידו
על צווארי, החדיר את לשנו לפי ונישק אותי נשיקה צרפתית, טעימה ועדינה, התנשקנו ולא שמתי לב איך
הזמן עובר לו....

אייי איך ידעתי שזה יקרה....
המשךךךךךךךך

אור הזה סתם רוצה סטוץ!!!
מגעיללל בעעעעעע ~!!!

המשך דחוףףףףףףף



אוהבת פוללל
בתאלושששששש

חח האור הזה הורג אותי מצחוק עם האופי שלו
תמשיכי פליז מאמי זה מדהיםם
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*

😁 סיפור מ-ד-ה-י-ם!!!!
כל פעם את מפתיעה אותי מחדש! 😮 חחחחח
ועכשיו המשך דחוווווף!!!!!!

ושלא תיתן לו לנשק אותה הוא סתם מניאק שחצן! 😠

אין על הסיפור הזה!!! הוא פשוט ממכר! 😊

יאללה תמשיכי.... 😛

יאללה רעותיי מה עם ההמשך?!?!



אני מכורה כבר!!
אני זקוקההה להמשךך..=( אחרת אני אשתגע פהה!!
אני צריכה דחוף ללכת לגמילה חחחח

😉

😛 😂

אוהבת פולללל


בתאלושששששש

חיי...היה ברור שהם יתנשקו..
סיפור מוששלםם...!!
המשךךךךךךך!!!!!!

QUOTE אור הזה סתם רוצה סטוץ!!!
מגעיללל בעעעעעע ~!!!


חחחחחחח צודקתת בתאלושש
סיפור יפההההההה מאודדדדדדדד 😂
שימי המשך מאמי.........

מוואה ענקיתת

וואי אני שונאת את האור הזההההההההההה
איכססססס!!
חח
איזה מהמםם תמשיכי!!

וואי אמאא חחי איזה פרפריםם עשית ליי חחצ
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך

רעותו'ששששש מאמי תמשיכיי פליזז בובה
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*

סיפור מהמם ביותר!!
שימי המשך מאמוש...

אוהבת*-*אולוש*-*

"זאת המתנה שלי", נישק את שפתיי ברכות, הביט בי בעיניי, שם את ידו
על צווארי, החדיר את לשנו לפי ונישק אותי נשיקה צרפתית, טעימה ועדינה, התנשקנו ולא שמתי לב איך
הזמן עובר לו....
[B] הוא נישק אותי בנשיקות סוערות כאלה, פעורות פה, הרגשתי איך ידיו מלטפות את צווארי ופניי, ולאט לאט ידו גלשה לה למטה והרגשתי את ידו נוגשת בחזה שלי, נרתעתי לאחור ואמרתי, "לא..", "מה יש לך?"
הוא ענה בתמימות, "אתה רץ לי...ובכלל לא עניתי לך תשובה על המכתב", "נו אמרתי שתפקידי הוא לבלבל
אותך, לא?", "נו דיי!! אור אל תהיה ציני!", "לא ציני!, אני לא מבין אותך..את באה להגיד לי שאת לא נמשכת
אליי?" , הסתכלתי עליו, לא יודעת מה להגיד, גימגמתי, "את רואה!- את נמשכת אליי, זה היה ברור לי עוד
מההתחלה, הרי אי אפשר לעמוד בפניי", הוא חייך חיוך מאוזן לאוזן, אני שונאת שהוא מתנשא בצורה כזו,
מה שעוד יותר הרתיע אותי ממנו, לא הספקתי להגיב והנה רועי ומור הגיעו שמחים ועליזים, "הפרענו
במשהו?", אמר רועי בחשדנות, "לא ממש לא", ענינו שנינו. "טוב, נגיד..בכל מקרה אור, אני זז אתה בא?"
הוא הביט בי במבט שואל, הנהנתי עם הראש. "כן אני בא", מור ליוותה את רועי החוצה, ואור אמר לי, "יש
לך מזל שאני הולך לך, אבל אני רוצה תשובה", הוא קרץ, חייכתי חיוך מאולץ והוא הלך. מור חזרה לאחר 2
דקות חזרה לביתי, ארגנו וסידרנו יחד הכל, "מזל שהם התחפפו יחסית מוקדם", אמרה מור, "כן..אה!",
"עכשיו שאנחנו לבד עדי, את יכולה להגיד לי מה יש לך? את מוזרה לי בשעה וחצי האחרונות", "לא..סתם",
"זה לא סתם, אני רוצה לדעת!", הרשתי לעצמי לפרוק את הבכי, ואמרתי, "אני לא יכולה, אני מבולבלת, אני
מרגישה שמצד אחד אני רוצה חבר אבל מצד שני כל הבנים שסביבי כאלה..אוווף!", "איזה בנים סביבך עדי?", " אור, ואם לא שמת לב מי שהביא את הפיצות היה-אייל ואיתי..", "מה קשור איתי?", "הוא התקשר
אליי היום לאחל לי מזל טוב- הוא מתוק", חייכתי, היא עיקמה פרצוף, "עכשיו אני רוצה שתעשי לי סדר
בדברים, ספרי לי ה-כ-ל. "אוקיי" עניתי נאנחת. סיפרתי לה על המכתב שקיבלתי מאור, על אייל שהופיע
לפתע, היא הייתה מופתעת כי היא לא ידעה דבר, "לפי דעתי, אור טיפוס שחצן ואני לא מבינה איך נעשית
ידידה שלו בכלל, הוא לא ראוי ליחס ממך- הוא טיפוס מגעיל מתנשא ו..", "יפיפיה", "נכון..אבל האופי הורס
אני לא יודעת איך לא הבנת מה אייל ואור דיברו בין השורות, אור ניסה לסכסך בפירוש- זאת דעתי, את יודעת
זכיתי להכיר את אור לצערי, בגלל הקשר שלי עם רועי, והוא כזה, אוהב שהכל סביבו, הוא רוצה איתך משהו.
לי נראה לפחות מהמכתב- סטו'ץ, זה הכל!, ואת יודעת מה עוד נראה לי?, שהוא עושה את זה להראות לאייל
שהוא יכול להשיג מה שהוא רוצה וגם לעמית", הסתכלתי עליה המומה ממה שהיא אומרת לי, למה אני לא
יכולה לראות את הדברים בצורה שהיא רואה, "את רואה עדי, איך את יכולה להסתדר בלעדיי", "באמת שאני
לא יכולה.." חייכתי אליה וניגבתי את הדמעות. "מור, למרות כל מה שאמרת, יש לי משיכה לאור- הוא מדליק
אותי..אווף..", המשכנו לדבר ולדבר ועלה במוחה רעיון, שנסדר את אור, ז"א נשחק איתו את המשחק ובסוף
נזרוק אותו והוא יראה מזה להיות מחוץ למערכה. הרעיון נראה לי אכזרי מדיי אבל הבטחתי למור שאני אשקול
זאת. הוריי הגיעו והופתעו לראות שהבית מסודר להפליא, עליתי לישון עם מחשבות מרובות...