מדהיםםםםםםםםםםםםםםםם
המשךךךךךך
אמאאאאאאאאאאא מושלםםם מאמיי תמשיכי פליזזז
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
יוווווווווווווו זה מההממםםם
יאלה מחכה להמשךךךךךךךךךךךךךךךך
מוואאאאהההההה
ווווווווווווווואייייייי המשך דחוווווווווווווווווווווווווווווווווווווף
עזבי אותך מחתיך חדש
שאור יתחנן ושיהיו ביחד!!1!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1
אייל הזה זבלללללללללללללללללללללללללללללללל
וווווווווואי אני לא עומדת בזה יותר!!!!!!!!!!
בובה הסיפור שלך כל כך כל כך כל כך כל כך יפה
אני פשוט מכורה לסיפור הזה!!!!
כל השבוע אני לא בבית
וכשאני באה הביתה דבר ראשון אני נכנסת לסיפור שלך!!!!!!!!!!!!!
תמשיכי מהר!!!!!!!!!!!!!!!
😊 😊
אוווווווווווווווו מתוקווותתת שליייייייי..... תודה על התגובוותתת
הסיפור באמת מתקרב לסיומו, אז כדאי שתפציצו בתגובוותתתת 😛
shidosha- את משהו את...איזה כיף לי לראות תגובות ממךך,
את משמחת אותי כל פעם מחדששש...מתוווווווקהה שליייייייייי
עוד מעט אני אכתוב המשךךך..... מבטיחה 😊
תודה תודה תודה........!!!!
חחחחח
אני מסמיקה...... 😁
קיצ קצ, אני פה, אני מחכה להמשך שלך!
את ממשיכה עכשיו??
לא כיף...................
אני עדיין מחכה!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כבר השתלטתי על כל הפורום הזה... חחחחחחחח
הכל בשביל הסיפור שלך בובה!!!!!!!
😊 😊
זאת הולכת להיות שנהה,
חשבתי לעצמי. חתיך על יושב פה בכיתה, אור שמטריף לי ת'דעת, עמית שלא ברור מה הוא רוצה.
[B] ככה הסתיימו להם שעתיים מעייפות של רק הרצאות מהמורה לגבי מה הולך להיות השנה וכמובן
כל הנהלים הקבועים של ביה"ס (כגון:לא לבוא עם גופיות לבנות, כפכפים, לבוא רק עם חולצות אחידות..),
יצאנו אני, מור ויעל להפסקה, הלכנו ביחד לכיוון השירותים הסמוכים, גונבות עוד מבט מול המראה. היה
עומס מטורף בשירותים, לכן יצאנו במהרה, והנה אני רואה שיוצאים מהשירותים, המשך המסדרון הוא כולו
של שכבת י"ב. ומהכיתה הראשונה, אני רואה את אור יוצא, ראיתי איך הוא מתקרב לעברי, הפעם הוא לא
יכול להתחמק ממני מכיוון שהייתי ממש מולו, הוא הלך עם רועי, רועי נתן לי נשיקה על הלחי ולחש לי באוזן,
"עוד שנהה עוד שנהה..", חייכתי, הוא התקרב אל מור ונתן לה נשיקה צרפתית, כמעט שהדביק אותה לקיר,
לא ברור מה איתם, אם הם ביחד או לא.., ראיתי איך אור מסתכל עליהם באי נוחות, הבטתי בו ואמרתי לו,
"אז מה אור?, קשה להגיד שלום?","אהה לא ראיתי אותך..", "אז עכשיו אתה רואה..", "נכון", "מה..שלום
הפצעים?","בסדר גמור","יופי". רועי דיבר עם מור בהתלהבות כזאת, יעל ראתה את עומרי והלכה איתו, מה
שהותיר אותי עומדת מול אור, שלא ידע מה לעשות עם עצמו. אני הרגשתי שאני מדובבת אותו לדבר איתי
והוא מצידו, משיב בתשובות כמו,"כן, לא, שחור, לבן". עד שלפתע עובר במסדרון עמית, לבוש בחולצה
המודפסת של השכבה שלהם, היא היתה ממש צמודה לו על הגוף, מושך את תשומת לב כולם, ההליכה
המרשימה שלו, שמשאירה את הבנות פעורות פה. אור קלט את עמית מגיע ואמר לי,"אז מה אצלכם לא נותנים
נשיקה שרואים אחד את השני בבוקר?", הסתכלתי עליו לא מבינה למה הוא נעשה פתאום נחמד,"נותנים..
דווקא", "אז אני מחכה..", הוא לפתע חייך אליי את החיוך המדהים שלו. התקרבתי אליו ונתתי לו נשיקה
בלחי, שלפתע אני מרגישה את ידיו חובקות אותי, חזק חזק ולא מרפות, עמית הביט לעברנו, קרץ אליי והמשיך
כשאר עמית חלף, אור נותק מהחיבוק ואמר לרועי,"יאללה רועי בוא כבר כל השכבה ברחבה","טוב טוב אני
בא" צעק רועי לעברו. רועי ואור הלכו לכיוון הרחבה, הלכתי עם מור לכיוון הספסל הקבוע שלנו. "מה קורה
איתך ועם רועי, אתם ביחד?", היא חייכה אליי ואמרה,"נראה לי שכן..","מה זאת אומרת?", "שעדיין זה לא
רשמי","אהה.." חייכתי לעברה. לא הבנתי מה נסגר עם אור, אך לא פתחתי את הנושא לדיון. "ראיתי שעמית
קרץ לך" מור אמרה לפתע. "אה כן?..לא שמתי לב","בואנה הוא נראה סוףף", "כן ללא ספק בין היפים פה.."
הגענו לרחבה וראינו שילדי מועצת התלמידים, תולים שלט בלוח המודעות, התקרבנו לראות במה מדובר,
ראינו שיש הופעה של תחילת השנה בבית הספר והלהקה שתופיע בבית הספר היא, "היהודים", מור ואני
התרגשנו ושמחנו עד מאוד, היהודים יהיו אצלנו בבית הספר, יואוו, לא ידענו לבית הספר שלנו יש תקציב
בשביל זה. שהתקרבנו לספסל, ראינו שהוא דיי מלא בילדים מהשכבה ומהכיתה שלנו, עומרי ישב שם ועליו
ישבה יעל, לצידו ישב מי זה?? התקשתי לראות מרחוק. "הילד החדש", אמרה מור וקרצה לי. לצידם ישבנו
רון (ידיד טוב של יעל) ושתי בנות מהכיתה שלי אלה שיושבות באמצע הכיתה, המתלהבות האלה, שאני
ומור לא ממש מתות עליהן, חן וליטל. התקרבנו והתיישבנו על הרצפה מולם, מכיוון שלא היה כבר מקום על
הספסך, בגלל חן וליטל. עומרי אמר,"הכרתם כבר את בן?","הוא מהכיתה שלנו", חייכתי לעברו. "נכון" הוא
אמר וחייך. מור התפרצה ואמרה,"נעים מאוד מור", היא התקרבה ונתנה לו נשיקה על הלחי, "נעים מאוד,
בן" הוא אמר, הוא הסתכל עליי, וכך גם מור, עומרי, יעל, ליטל וחן. התקרבתי אליו נתתי לו נשיקה על הלחי,
ואמרתי,"נעים מאוד, עדי", נעים לי מאוד", הוא אמר, "יש לך שם יפה", תודה..הסמקתי, שם יפה? מה?
אף פעם לא אמרו לי שיש לי שם יפה, נו טוב אולי פעם או פעמיים. דיברנו הרבה, הוא סיפר על מקום
המגורים הקודם שלו, מה שהשאיר את חן וליטל מחוץ לתחום, מגיע להם!, שיסתמו ת'פה שלהם פעם אחת,
דוחפות את האף שלהן לכל מקום אלה.. שכבת י"ב השתוללו ברחבה (שמשותפת עכשיו לשנינו), שרו
שירים והתגרו בילדי השכבה שלנו...
מקקקקקסים!!
המשךךךךךךךךךךךך... 😊
חחח איזה מצחיק האור הזה מאמי תמשיכי פליזז
אין לך מושג כמה אני אוהבת את הסיפור שלך 😛
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
וואי איזה יפה!!!!
המשךךךך
