רעותיי פליז תמשיכי אני במתח חח
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
חחח וואי מסכןן אורר
המשךךךךךךךךךךךךךךך
סיפור יפההההההההה 😂 😁 😁 😂
שימי המשך מאמי........
מה אין המשך??
אני חייבת המשך... אני במתח!!!!!
מושללללללללללללללללללללםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
אוהבת
בתאלוווווששששש
נו מאמיי אני במתחחחחח
תמשיכי !!
לוב יוווו
רעותו'ש תמשיכי פליזז בובה
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
אלללללל תשאאאאאאאאאלווווווווו 😢 😢 😢 😢
כתבתי עכשיו ה--מ--ש--ך באתי לבדוק איזה משהו ורציתי לעשות העתק ו.....
בטעוווווווותתתת---------------> לחצתי על "גזור"!!!!!!!!!!!!
אווווווווווווווווווווווףףףףףףףףףףףףף
[SIZE=7]כיף NO
אז תעשי הדבק!!
זה יעתיק לך..! זה פשוט נעלם המקום שבו כתבת את ההמשך..
בעעעעעייייתייי כי כבר התחלתי לכתוב המשך חדדששששש 😕
אז תפסיקי אותו ותעשי הדבק..
לא בעיה
מקווה שעזרתי...
חיטיתי לו את הפצע, הרגשתי את
הנשימות שלו כ"כ קרובות. את הריח שלו...ניסיתי להתעלם מכך ולהמשיך בטיפול המסור שהענקתי לו, אבל
זה היה חזק ממני....
[B] היינו כבר ממש צמודים, הרגשתי איך פעימות הלב שלי הולכות וגוברות, המשכתי לחטות את פצעיו
וניסיתי כמה שפחות להסתכל לו בעיניים. כאשר סיימתי לחטות, הכנסתי הכל חזרה לתיק העזרה הראשונה.
והוא אמר,"עדי??","כן?" השבתי. "למה את כ"כ נחמדה אליי?","ת'אמת שאני ממש לא יודעת למה", הוא
צחק. "דיי נו אני לא כזה נורא", "לא בכלל לא, עם כזה יחס..", הוא המשיך לצחוק ואמר,"אני בסדר ואפילו
יותר מבסדר","כן כן אתה בסדר עם כל העולם", עניתי בלגלוג."דיי אל תהיי רעה","לא רעה רק אומרת את
האמת", הוא המשיך לצחוק והזיז את השערות שהיו על פניי למאחורי האוזן, התקרב ואמר, "אז אחרי כל זה,
למה את ממשיכה להיות נחמדה אליי?","כי..כי זה פשוט מטריף אותי היחס שלך..", "לא ענית לי על השאלה.
צחקתי ואמרתי, "זה פשוט מדליק אותי היחס הזה...ולאף אחד אין זכות להתייחס אליי ככה","אווווו, אני אמור
לפחד עכשיו?","כן." עניתי והסתכלתי על פניו שכבר היו יותר אסטתיות. "למה כי תביאי לי את ההוא שירביץ
לי?","מי זה ההוא?","נו ההוא שהיה איתך במסעדה..","ממש..","מה אתם לא ביחד או משהו כזה?","כבר
אמרתי לך שאנחנו רק ידידים, אז למה אתה שואל שוב?","כי רועי סיפר לי שההוא אמר ש..","ש..מה??",
"סתם.. זה לא משנה","לי זה כן!!, אז תגיד","רק אל תהיי כזאת לחוצה!","אני לא, תגיד לי בבקשה", "אוקיי,
אוקיי...הוא אמר שאת נותנת!!","מה???, מזה השטויות האלה?, אתה בטוח שאייל אמר את זה?", " נראה
לי..", "אני לא מאמינה" סיננתי. "מה את בלחץ!? אפשר לחשוב מי הוא, הרי אמרתם שלא הייתם ביחד?",
הוא ניסה לראות אם היה לנו משהו. "נכון לא היינו ביחד, אבל היינו ידידים טובים!, אני לא מאמינה שהוא
אומר את הדברים האלה", "עזבי אותו, עם כאלה חברים מי צריך אויבים..", הוא ליטף את ראשי ונתן לי
נשיקה במצחי, הרגשתי איך שפתיו מתחילות לגלוש לכיוון שפתיי, שלפתע אני שומעת צעקה,"עדיייייי????
את כאן?? את בשירותייםם?, קמתי מהספסל והלכתי לכיוונה של מור שעמדה לה בפתח השירותים ,"אני
פה" אמרתי. "חיפשתי אותך בכל מקום כמו משוגעת", "כן? ואני הייתי בדיוק פה, חיטיתי לאור את פצעיו
עפ"י בקשתך.." עניתי. "חמודה...אור, רועי אמר לי להגיד לך שתבוא לאוטו, הוא מחכה לך שם!", אור כבר
היה ממש מאחורי,"הוא היה יכול להתקשר אליי לפלאפון ולהגיד לי, מה קשה?", "לא יודעת..הוא אמר לי
למסור לך שתלך לאוטו..הוא בחניון", "אה באמת?? ואני חשבתי ללכת לקיוסק, אולי האוטו שם!", והנה הוא
שוב ציני ומתנשא חשבתי לעצמי ועיקמתי את פניי. מור לא התייחסה והוא התחיל ללכת לכיוון החניון. "ביי"
צעקתי לעבורו, הוא אפילו לא טרח להסתובב, הוא המשיך ללכת ואמר תוך כדי "ביי" ונופף עם ידו.
הלכתי עם מור לשמוליק (מנהל הבריכה) על מנת להחזיר לו את התיק של העזרה הראשונה, הודתי לו.
ראינו שנשארו ממש מעט ילדים, נפרדנו מהם לשלום ויצאנו מהבריכה לחכות לאמא שלי שתבוא לאסוף אותנו
מור אמרה,"וואי מחר היום הגדול","למה מה יש מחר?" השבתי. "תגידי לי את מחוברת לקרקע?? מחר היום
הראשון ללימודים, הלווו!", "נכווןן!!", הייתי ממש מעופפת, חשבתי על אור ועל ההתנהגות הלא ברורה שלו,
ליד אנשים הוא מתייחס אליי זוועה, אבל שאני והוא לבד, הכל נראה אחרת. מה שעוד הטריד אותי, זה העניין
עם אייל, אני?? נ-ו-ת-נ-ת??. אמא שלי הגיעה אספה אותנו, החזרנו את מור הביתה וזאת תיאמה איתי לגבי
מחר, שנפגש בבוקר ונלך יחד לתחנת האוטובוס. הגעתי הביתה ונכנסתי למיטה, מנסה להרדם כמה שיותר
מוקדם. מחר זה היום ה-ר-א-ש-ו-ן ל-ל-י-מ-ו-ד-י-ם!!, צריך לישון טוב ולא לתת למחשובתיי לנדוד..
S-H-E-L-L-Y- תודה על העזרה בובה 😁
כבר עשיתי המשך חדש ואפילו יותר טוב מהקודםם 😊
אוווווההההבתתתתתת המווווווןןןןןןן 😍 😍 😍 😍
חבל שהפריעו באמצע... 😉
טוב אני במתח!!!
אז המשךךךךך
