נוווווווווו המשךךךךךךך אני רוצה המשךךךךךךךך
אני מכורההההה
אני יודעת כי כאילו בגלל הטלפונים!
המשךךךךךךךךךך!
עיניי התרוצצו ברחבי החדר כלא מאמינות , החדר כולו היה מלא בבלונים אדומים בצורת לבבות, לא היה מקום לזוז! ועל המיטה ניצב דובי ענקקקק ורשום עליו i love you . מיד הושטתי את היד לטלפון בכדי להתקשר אליו, אבל הטלפון כבר צילצל... "הלו?" "באמת חשבת שאני יכול לשכוח יום כזה?!" "חחח קרו דברים מעולם.." "אני אוהב אותך מורן. איך אני יכול לשכוח דבר כזה אם אני חושב עלייך כל היום הא?" "אני אוהבת אותך !! אבל מתי הספקת לעשות את כל זה?!" "חח הכל בעזרתה של דנה..." "הא... בגלל זה היה ישנה אצלי וחיפפה אותי מהר , והטלפונים המוזרים... יתחמן!" "זה היה שווה את זה לא?!" "חח בטח שווה!.. תודה מאמי שלי , עכשיו אתה צריך לקבל את המתנה שלך!" "אז תתארגני בובה עוד מעט אני בא ועושים לנו יום כיף..!" "וואלה?! סבבהההה.... אז אני אתלבש ונצא.." "אין בעיות אני עוד מעט אצלך.."
מיהרתי למקלחת, תןך 5 דקות הייתי כבר לבושה והכל , עשיתי סידורים אחרונים בזמן שיריב היפיוף שלי בא.
"את מוכנה אהובתי?" "כמעט תן לי לסיים להתאפר.." "את לא צריכה להתאפר ולא כלום את מדהימה בידיוק כמו שאת.." "איזה מתוק אתה אני מתה עלייךךך" נתתי לו נשיקה קטנה. "יאללללההה בואי כבר!" "שנייה... הינה שמה גלוס בשפתיים!" "חח אני לא מבין בשביל מה את שמה את זה , בכל מקרה זה יורד אחרי 2 נשיקות.. :wink: " "חח אמממ..... 😮ops: " "יאללה אני מוכנה!" "אויי סופסוףףף.." "שתוק!" הוא הסתובב והסתכל עלי מבט מבולבל. "דיי מאמי , אל תהיה רעעע!" "טוב יאללה יצאנו!".
יצאנו לדרכנו ולא היה לי מושג לאן אנחנו הולכים.... "יריבי מאמי , לאן??" "הפתעהההה!!!" "חח נו תן לי רמז" "אמממ לא לא אי אפשר!" "נו רמז קטן..." "לא לא.." נתתי לו נשיקה חמה ואוהבת . "אולי בכל זאת איזה רמז קטן?!" "אממ לא תצליחי לשחד אותי..." "אוףףףף, נו איזה רעע" "הינה כבר הגענו.."
"וואו איזה חשוך פה...איפה אנחנו?" "הגענו אל פסגת האושר..." "חח נו באמת..." "מאמי אנחנו על הר.."
"מה הר? איך הגענו לפה?!" "חח נסענו..." "נו באמת.. כאילו המ אנחנו עושים פה.?!" "רציתי שתראי פה משהו.." "חח אני לא רואה כלום הכל חשוך..." "שנייה.." יריב הדליק מנורה קטנה והתגלה לעייני נוף מדהיםםםם. "וואי רואים מפה את כל העיר.. מהמם פה..." "ידעתי שתאהבי חיים שלי , בואי שבי.."
"חח איפה בידיוק? הכל פה חול ואבנים.." "שלא תגידי שחבר שלך לא דואג להכל" הוא קרץ לי והוציא סל קטן.. "חח מה יש פה?" "בואי נפתח וניראה!". פתחנו את הסל ויריב הוציא משם שמיכה קטנה ופרס אותה.
"הינה נסיכתי , שיהיה לך איפה לשבת.." "פשש.. מה עוד יש שם?" . הראל התיישב לידי והחל להוציא דברים מהסל... "הכנתי לנו ארוכה קטנה..." "באמת מאמי?! אתה לבד?" "כן!" " יאא איזה מתוק אתה!!"
"טוב אתה טרחת כל כך הרבה... אז הינה הגיע התור של המתנה שלי..." הגשתי ליריב שקית ובתוכה המתנה. כולי התרגשתי וחיכיתי בצפייה לתגובתו של יריב. "חח איזה כיף לקבל מתנות.." "חח נכון!" הסכמתי איתו. יריב קרע את העטיפה , וגילה את המתנה הקטנה שלי.. "יאא נושי איזה יפה...ככה כולם ידעו שאת שלי...." "אהבת מאמי?" "ברור!! חח תחתון עם השם שלך עליו.. חח זה מקורי!" "חח אבל יש עוד משהו קטן.." הוא הכניס את ידו שוב לאריזה וגילה תחתון נוסף.. "יאא עשית אחד בשבילך עם שמי?" "חח כן.. מה רק אתה?" "חח לא.." "ככה כולם ידעו שאתה שלי ואני שלך..." "את לא יודעת כמה..." "כמה מה?" "כמה אני אוהב אותך....." "נוש שלייייי" נישקתי אותו בחוזקה. אני כל כך אוהבת אותו , אם אני אאבד אותו אני אמות! אכלנו , שתינו צחקנו. "את יודעת בובה , יש משהו שאני רוצה לבקש ממך.." "בטח מאמי מה שתרצה.." "קומי רגע תעמדי לידי.." "אוקייי" הושטתי לו את ידי והוא משך אותי אליו. "כן מאמי , מה אתה רוצה?" "אני רוצה לבקש ממך ש.." "ש..." "תני לי אהבה , תני לחבק אותך , תני לאהוב אותך.." יריב החל לרקוד ולסובב אותי . קפצנו השתלולנו, התנשקנו , התחבקנו אהבנו, צחקנו...עד שהתעייפנו. "פווו אין לי כוח" התנשפתי. "בואי נישב חזרה אהובתי". יריב לקח את ידי ונישכב על השמיכה, נשכבתי לידו הוא חיבק אותי והרגשתי את חום גופו. התסכלנו אחד על השני וחייכנו. הוא הביט לשמיים. "תיראי איזה שמיים מדהימים , מלאי כוכבים!" "כן זה מהמם..." התנשקנו לאור הכוכבים. החזרתי את מבטי לשמיים וראיתי דבר מדהים. "יריב הינה כוכב נופל! שיווו תבקש משאלה..." "מורני אין לי יותר מה לבקש.. את שלי!"
יווווווווו דיי איזה סיפורר ינ מתה עליו ממי איזה יכשרוןןןןןןן יאללה המשךךךךךךך
QUOTE וויי איזה יפה השמך!!
וואי הילו'שששש סיפור מדהיםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
שימי המשךךךךךךךךךךךךךךךךךך
וואי
איזה סיפור מטרףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
הוא פשוט י-פ-ה
מצפים ומחכים להמשך
HiLaC, הילוש נשמה אני מקווה שלא שכחת אותנו!!!!
נשמה סיפוווורררר מדדדההההיייםםםםםםם!!!!!!!!
רוצים המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
המשךךךךךךךךך!!!!!!!!!!!!!
מדהיםםםםםםםם
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
זרובבלה, אל תידאגי בובה לא שכחתי אתכן פשוט לא יצא לי להכנס..... הינה המשך...
הימים חלפו והרגשתי שאני אוהבת את יריב כל יום עוד ועוד. כשהייתי רואה אותו הלב שלי היה פועם בחוזקה מאיםם לפרוץ החוצה מהחזה שלי. הבטן התהפכה לי והיה לי כזה חיוך מטומטם מרוח על הפרצוף שלא רצה לרדת... "את מאוהבת...!!" לחשה לי דנה. "חחח אני?!" הסמקתי. "כן בובה רואים אז זה עלייך עם החיוך הדבילי הזה והניצוץ בעיינים , ממש כמו בסרטים!". "אני באמת חייה בסרט...והדבר האחרון שאני רוצה זה להתעורר..." "חח מורן אמיתית כל השאר לא..." אמרה דנה בדרמטיות וציחקקה. "חיחיחי ממש קורעת את!" . "סתם אחותי אני מתה עלייך..." "חח גם אני בובה מואההההה!! נו מה איך הולך עם רועי?" "אממ סבבה... אני חושבת שאנחנו עומדים להפרד". "יאא למה?" "לא יודעת הוא מתרחק ממני... כאילו לא רוצה להיות איתי". "את רוצה אני אגיד ליריב שיברר מה קורה איתו?" "אממ אני לא יודעת.. כדאי?" "כן ,כן! אני אדבר עם יריב..." "טוב.. תודה מאמי!!".
ניפרדתי מדנה והלכתי לבייתי , הרמתי את הטלפון וחייגתי אל יריב. "הלו?" "היי בוביי" "אהה מורן מה המצב?" ענה בקרירות. "בסדר מאמי , מה איתך?" "בסדר..." מה יש לו? חשבתי. "הכל בסדר מאמי?"
"למה מה כבר יכול לקרות?" ענה בכעס. "וואי מה יש לך?!" "כלום!!!" "טוב...!" "מה רצית?" "רציתי שתעזור לי אבל עזוב.. לא ניראה לי שאתה במצב רוח" סיננתי. "נו מה את צריכה?" ענה בזילזול , לא האמנתי שזה יריב בצד השני. "עזוב נוווו" "נו תגידי כבר מה את עושה עליי פוזות?!" "תגיד לי מה הבעיה שלך??" העצבים כבר עלו לי לראש. "אני רוצה שתגידי בשביל מה צילצלת ואת מתנהגת כמו ילדה קטנה , לא רוצה להגיד לי". "וואי יריב אני לא מבינה מה נכנס בך!! סה"כ רציתי שתעזור לי במשהו.." "נו אז תגידי לי מה זה?". "רציתי שתדבר עם רועי תראה מה קורה איתו ועם דנה , היא מבואסת ממנו". "מה איכפת לך מה קורה ביניהם? מה את חייבת להתערב בכל דבר?! בחיי שאני לא מבין אותך מורן!" "ווואי אתה יודע מה יריב? לא בא לי לשמוע אותך , לא יודעת מה יש לך ולמה אתה עצבני אבל לא מתאים לי שתוציא את זה עליי! להתראות!" ניתקתי את הטלפון והדמעות החלו לרדת מעייני , הרגשתי מחנק בגרון ולא יכלתי לינשום. זה היה הריב הראשון שלי עם יריב , הבועה שלי באמת התנפצה...
התקפלתי במיטתי ולא רציתי לצאת ממנה , הסתכלתי על הטלפון בתקווה שיריב יתקשר , אך הטלפון נדם.. הרמתי אותו לבדוק אם יש צליל חיוג. "הוא עובד" אמרתי באכזבה. ניסיתי לשחזר את השיחה , להבין מה יש ליריב. התהפכתי כל הלילה במטתי ורק חשבתי עליו, כמה שהוא חשוב לי. כמה שאני אהיה אבודה בלעדייו...
כבר בוקר , בדקתי את הפלאפון אין שיחות שלא נענו אין הודעות אין כלום , אין סימן מיריב.
הטלפון צילצל , זינקתי עליו מיד. הלוואי וזה יריב התפללתי. "הלו...?"
אתר האהבה הישראלי