המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
איזה סיפור מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
אהבתיייייייייייייייייייייי
יוווווווווווווווווווווו איזה מניאק יריבבבבבבבבבבבבבבבב
הוא ניפר ממנההההההה :cry: :cry: :cry:
אני רוצה המשךךךךךך 😢 :cry:
לסיפור שלי אין שם...
אבל תחפשי אותי המפרסמת...
כבר פירסמתי 3 פרקים... אז בבקשה....
QUOTE זרובבלה, חח במיוחד בשבילך המשך דיי ארוך.....
[/b]
חיחיחיחיחיח אני מרגישה מיוחדת.. :angel5: :angel4:
חח כפרה עלייך מחכה להמשך!!!
הכל אפור מסביבי , כאילו שערפל מקיף את בייתי . אני לא מאמינה איך בשניייה אחת נחרב כל עולמי .
מכל כך מושלם לריקני וסתמי!!!
אני לא יודעת איך אני אצליח לחיות בלעדיו , אני לא אוכלת , לא יושנת , בקושי מתפקדת... אני מנסה להבין מה קרה לו..? למה , חשבתי שהכל בינינו מצויין... הדמעות ממשיכות לשטוף את פניי.
זה היה החודש הכי מושלם בחיי... אני לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלעדיו , אני כל כך אוהבת אותו!
התהפכתי במיטתי מצד לצד.... כבר 3 לפנות בוקר ואני עדיין ערה , חושבת עליו ולא יכולה להרפות. כל כך רציתי אותו פה לידי , לשמוע את קולו , להסתכל בעייניו .להריח אותו , להרגיש אותו....
רציתי רק עוד חיבוק , עוד נשיקה.... התקשרתי לדנה , הייתי חייבת לפרוק את הכל.
"הלו?" ענתה לי מתוך שינה. "דנה...?" "כן... מורן??" "כן..." השבתי והתייפחתי. "מה קרה לך?!"
"דנה אני ממש צריכה אותך אני לא יכולה יותר.." "אל תוסיפי עוד מילה...אני בדרך!!" ניתקתי את הטלפון . כעבור כמה דקות דנה עמדה בפתח בייתי. ראיתי אותה וישר זינקתי לכיוונה , חיבקתי אותה חזק חזק ולא עזבתי. היא ליטפה את ראשי והובילה אותי לעבר הנדנדה בחצר...
התיישבנו שם, הנחתי עליה את ראשי. ישבנו בשקט כמה דקות , לא היה צורך במילים. רק העובדה שהיא איתי , מבינה אותי , הספיקה לי.
"בא לך לספר לי מה קרה..?" שאלה. "כן..." "קדימה מאמי , אני מקשיבה". "את זוכרת שסיפרתי לך שרבתי עם יריב וניתקתי לו בפנים..?" "כן...וחיכית שהוא יתקשר שוב לא?" " כן , אבל הוא לא התקשר..הוא בא אליי". "נו יופי הוא בא והשלמתם! אני לא מבינה למה את ככה?" "אז זהו שהוא בא ואמר לי שהוא צריך לדבר איתי.... נכנסנו לחדרי והתקרבתי לנשק אותו אך הוא הזיז אותי... הוא אמר לי שוב שאנחנו צריכים לדבר.." "נו מה קרה לו? על מה הוא רצה לדבר איתך...?!" "הוא אמר לי ש.... ש...." פרצתי שוב בבכי. "ששש די ,די.." אמרה דנה וליטפה אותי ברכות. "הוא אמר לי שהוא רוצה להיפרד ממני..." "מה??? להיפרד?!!!!" "כן..." עניתי כמעט ללא קול."אבל למה?! הכל ביניכם היה מושלם!" "זה גם מה שאני חשבתי..." "מה לא שאלת אותו למה? הוא לא הסביר את עצמו?!" "הוא אמר שלא מתאים לו הלחץ הזה ושהוא רוצה להיות לבד..."
"מה איזה לחץ בראש שלו?! בואנה הוא נידפק.." "אני באמת לא מבינה אותו... אני אף פעם לא לחצתי אותו!"
"ניראה לי הוא סתם היה בעצבים , אני בטוחה שעוד כמה ימים תשלימו!" "לא ניראה לי..." "אל תידאגי!!! יריב אוהב אותך!" "אני כבר לא בטוחה...". דנה חיבקה אותי שוב והפעם יותר חזק. מחיתי את דימעותי.
"טוב דיי! מה איתך ועם רועי?" דנה השתתקה. "דנה..? הלוווו יש פה מישהו.?!" "כן..." השיבה והשפילה ראשה. "נו מה איתכם מאמי..?! אני אשמח לדעת שלפחות שמישהי מאיתנו מאושרת...." "את בטוחה שאת רוצה לשמוע את זה?" "כן, ברור!!" "טוב אז.... אני מתה עליווו!! שיו הוא כזה מושלם אני כל כך אוהבת אותו , אני לא מאמינה שעכשיו אנחנו חברים..." "אני שמחה בשבילך בובה" חייכתי חצי חיוך. "שיוו את לא יודעת , כמה שהוא מתוק. לא ידעתי שהוא כזה!" "כזה איך..?" "תיראי יום שישי אחד אחרי שיצאנו הוא ליווה אותי לבייתי וניפרדנו לשלום. שניכסתי הבייתה קיבלתי הודעה ממנו."לימדו אותי שביום יש 24 שעות" ואז עוד הודעה. "שבדקה יש 60 שניות" והודעה אחרונה... "אך לא לימדו איך לחיות שנייה בלעדייך... אני אוהב אותך נושי שליי . חלומות מתוקים". "יאאא איזה חמודדד!!!" "כןן אחח אני מתה עליו.." היה בעייניה ניצוץ של אהבה שהיא דיברה עליו, שמחתי בשבילה. אך קינאתי יותר... רציתי גם אני את יריב לידי.
"אל תידאגי עוד כמה ימים מתחיל בה"ס שוב.. יאללה אנחנו יא'. עוד שנה זה ניגמר.....אני לא מאמינה איזה מהר ,הא?" "כן חופשי זה עףףף" "שמעתי יש גם כמה תלמידים חדשים או משהו כזה.." "וואלה.." "כן אולי יבוא איזה שווה.. ככה תשכחי מיריב הזה!" "חחח לא ניראה לי שאני אהיה עם מישהו אחר בקרוב..." אל תידאגי... עוד כמה זמן את תשכחי את הכל!" "אולי הזמן ישכיח את מה שהלב לא יכול למחוק" "נקווה..." דנה חייכה עלי."טוב בובה אני עפתי לישון... אם את צריכה עוד משהו , כל דבר , לא משנה מתי....אני פה!!!!" "תודה יפה שלי את לא מאמינה כמה הייתי צריכה אותך עכשיו..." "בשביל זה יש אחיות!!" "חח נכון תודהההה" נתתי לה חיבוק ענק ענק ונשיקה גדולה.דנה נופפה לי לשלום והלכה לבייתה. חזרתי לעולם האפור שלי , החסר משמעות. נכנסתי למיטתי והתהפכתי מצד לצד.....
וואי איזה סיפור מדהיםםםםםםםם
די קולי צמרמורות...
חחח יא מוכשרת אחת!
זרובבלה, חח תודה בובה יפה שלי אבל הוספתי עוד חלק קטן ומשמעותי בסיפור אחרי שפירסמתי ערכתי אותו אז תשימי לב.. זה לקראת הסוף של הפרק... :biggrin:
HiLaC, חח בואנ'ה עכשיו אני עוד יותר במתחחח..
בטוח מישהו מהילדים החדשים יתאהב בה ואז יהיה בינהם קטע ופתאום יהיה משהו עם יריב ואז הוא כן ירצה אותה ואז היא תהיה קרועה בין שניהם...
חחחחחחחח נכנסתי לזה.. :mrgreen:
זרובבלה, חח אולי... נתת לי רעיון... חיחי :biggrin:
אני פשוט ממציאה את הסיפור במקום אז מה שבא לי באותו רגע זה מה שיוצא....
איזה סיפור יפהההההההההההההההההה
אני לא מאמינה איזה מניאק יריבבבבב 😠
תמשיכי בובהההההההה
יאאאאאא הילההההההה איזה מוכשרת!
את חייבת להמשיךך בבקשההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!
HiLaC, חחחח 😁
יאללה שימי המשך כפרה..חחח אני במתח פהההה
יאאא איזה סיפוררררר....
המשךךךך!
"קדימה מותק להתעורר !!!" שמעתי קול קורא. עוד נימנמתי ולא ממש רציתי לקום להמיטה , פקחתי מעט את עייני וראיתי את דנה ומעיין ניצבות מולי. "נו מורני לקום יש לנו יום עמוס היום!" "מה יום עמוס?" פיהקתי.
"קדימה נסביר לך בדרך , קומי תתלבשי חייבים לעוף!" "וואי מעיין אין לי כוח תנו לי לישון". "שום לישון , את כל היום יושנת , צריך להנות מהחופש הזה עד הסוףףף!!!!" "אין לי חשק דיי" "לא מעניין אותי!" אמרה דנה. היא הסתכלה על מעיין והן החליפו ביניהן מבטים , לפני שהבבנתי מה קורה הן הרימו אותי ממטתי הכניסו אותי לאמבטיה ופתחו את הברז. "שיוו אתן מטורפות!!" "מה שלא הולך במח הולך בכוח!!" לא נישארה לי ברירה , התקלחתי והתלבשתי. שמתי מכנס שחור וחולצה שחורה ויצאתי אליהן. "מה את באבל?" "כן משהו כזה.." "אוייי תשתקי מטומטמת , מהר תחליפי בגדים..." שוב ללא ברירה נכנסתי לחדרי הפעם שמתי גינס של ליי קופר 7/8 וחולצה ורודה מדליקה. "אוו הרבה יותר טוב... מה עם קצת איפור? את ניראת חיוורת!" "טוב.." התאפרתי מעט כי אני לא אוהבת יותר מדיי איפור שמתי צללית ורודה בצבע של החולצה , מעט סומק וגלוס בשפתיים. הסתכלתי על עצמי.. אני ניראת דיי טוב ככה , חייכתי. חזרתי למטבח והכניסה לחדר לוותה בשריקות של מעין ודנה "הופה הופהה איזה כוסית!!" "את רואה כמה שאת יפה?" הסמקתי.
"טוב יאללה את מוכנה , את יפה , אפשר לעוף!!" "מה לאן הולכים אבל..?" "הולכים לעשות לך יום של כיףףףף". "חח יום כיף?" "כן , יום של רק בנות... קצת שופינג , קצת שטויות.." "נשמע סבבה..."
תפסנו מונית והגענו לקניון , התחלנו להסתובב בין החנויות והקניון היה דיי מלא. "יש פה דיי הרבה אנשים.."
"כן הא?" השיבה מעיין. "כן דווקא חשבתי נהיה פה לבד.." "חח את רוצה אני אוציא את כולם מהקניון?" שאלה דנה. "חח ואיך בידיוק תעשי את זה?" התעניינתי. "אני פשוט אצעק פצצהההההה!!!! ואז כולם יברחו". "חח אבל אז יבואו לצעוק עלינו למה סתם הלחצנו את כולם.." "סליחה , מי אמר שהתכוונתי לפצצה כזאת? את עומדת לידי ואת פצצה" קרצה לי דנה. "חח משוגעת" אמרתי וחייכתי אלייה. "אוו איזה כיף לראות את החיוך היפה הזה. חייכתי שוב וחיבקתי את דנה ומעיין , איזה מזל יש לי שיש לי חברות כאלו.
"אז מה לעשות לצעוק פצצה או לא?" "חח לא תתני לאנשים לטייל פה קצת.." "חח טוב..." נכנסנו לחנויות , התחלנו למדוד בגדים , חולצות מכנסיים מדדנו כמעט את כל החנות אך לא מצאתי שום דבר שאהבתי.
המשכנו לטייל לצחוק ולהשתולל. "חח יאללה בנות , עוד חנות למדוד.." צחקה מעיין. "חחח יאללה בואו" קראה דנה. הבטן שלי החלה להשמיע רעשים והבנתי שלא אכלתי עדיין כלום. "אולי נלך לאכול משהו לפניי? אני גוועת..." "חח אבל אח"כ כלום לא יעלה עליי" אמרה מעיין. "חח י'מקל בית שימוש , את צריכה לקנות בגדים בשילב , איך לא יעלה עלייך?!" "חחחחח ירעההה יאללה בואו נלך לאכול!!".
הלכנו לאיזור האוכל בקניון והתלבטנו מה לקנות.. "מה בא לכן?" שאלתי. "אמממ...פיצה?" "לא ,לא טוסט!"
"לאא מה טוסט , לא בא לי טוסט" השבתי. "אז מה נאכל?" שאלה מעיין. "אמממ...פלאפל?" "מה פלאפל עכשיו?! משהו אחר.." "נו אז נאכל פיצה וזהו!" "טוב יאללה אז הוחלט , נקנה פיצה!". התקדמנו לעבר הפיצרייה , דנה ניגשה למוכר והזמינה. "3 משולשים בבקשה". "כן ,מיד" השיב. "ומה בשבילך?" שאל אותי. "לא אנחנו ביחד..." השבתי. הוא חייך "אולי את רוצה משהו לשתות?" "אממ... כן קולה. מה אתן רוצות לשתות?" שאלתי את חברותיי. "גם קולה" השיבו. "אז 3 משולשים ו3 פחיות קולה נכון?"
"ב-י-ד-י-ו-ק!!" "סבבה מתוקה , זה בדרך..." הוא חייך שוב ועבר ללקוחות אחרים. דנה ומעיין משכו אותי לכיוונן. "פששש הופה ף ניראה לי המוכר נידלק עלייך בובה". "איזה נידלק עליי ואיזה נעליים , אתן עם השטויות שלכן , הוא סה"כ שאל אם אני רוצה לשתות!" "כן ,כן.... הבנאדם מזיל עלייך ריר , אצ אומרת שהוא לא נידלק עלייך?!" "וואי איזה מזיל ריר... חח את בטוחה שאת ראית טוב ולא דימיינת?" "אוייי תשתקי , הוא דווקא חמוד מה איכפת לך? לכי על זה!" "ללכת על מה?" "תצאי איתו..." "חח קודם שהוא יציע אח"כ נדבר..." "את רוצה שהוא יציע?" שאלה. "אממ..." הסמקתי , הוא באמת היה חמוד. "אממ...?" שאלה מעיין. "אהה אולי..." "חח ידעתיי יאללה בובה , הוא חוזר ואת נותנת לו את המספר טלפון שלך..." "מה מספר טלפון? סתם ככה? בלי שהוא יבקש..?" "חח הוא יבקש אל תידאגי..." "אבל.." לפני שהספקתי להגיב המוכר חזר עם הפיצות והקולה. "כמה זה?" שאלתי. "32 שקלים". "אוקיי" הוצאתי כסף ושילמתי. "תודה.." אמרתי וחייכתי. "רגעעע!" הוא קרא. "הסתובבתי חזרה אליו. "כן..?" "אני שחר נעים מאוד..." "אני מורן".
"היייי..." אמר וחייך. "היי" חייכתי חזרה. "תשמעי אני חייב לחזור ללקוחות , אבל את יכולה להשאיר לי את המספר שלך או משהו ונישאר בקשר?" שאל. "אממ..." היססתי. דנה זינקה מאחור "כן היא תשמח לתת לך את המספר שלה" אמרה לפני שהספקתי להגיב. חייכתי לעבר דנה ורשמתי לו את המספר שלי על מפית.
"אז נדבר?" "כן מאמי יאללה ביי..." "ביי" השיב והפריח לי נשיקה באוויר. חייכתי והלכתי לעבר חברותיי.
חברותיי שמחו בשבילי שהכרתי את שחר , אבל משהו מנע ממני להיות מאושרת... עדיין חשבתי על יריב. אני עדיין אוהבת אותו , אני מתגעגעת אליו.... לא רציתי לספר לחברותיי כי ידעתי שהן יגידו לי לשכוח ממנו , אבל אני פשוט לא יכולה. אז המשכתי להעמיד פנים כאילו אני רוצה את שחר , רק שיעזבו אותי בשקט....
אתר האהבה הישראלי