איך מתנצלים נכון (ולמה "סליחה אם נפגעת" זה לא סליחה)

התנצלות טובה היא לא טקס של מילים. היא תיקון של אמון. היא אומרת: אני רואה את הכאב שיצרתי, אני לא בורח/ת ממנו, ואני מוכן/ה לשנות משהו כדי שלא יחזור.
הרבה התנצלות נכשלת כי היא נשמעת כמו התחמקות. המשפט המפורסם ביותר בתחום הוא:
"סליחה אם נפגעת."
זו לא התנצלות, כי היא מטילה ספק בפגיעה. היא אומרת בעצם: אולי נפגעת, זו בעיה שלך.
התנצלות אמיתית כוללת שלושה דברים: הכרה, אחריות, שינוי.
5 חלקים של התנצלות שמתקנת
לתאר מה עשית, בלי להסביר למה זה היה מוצדק
"דיברתי אלייך בטון מזלזל."
לא: "אבל הייתי עצבני/ת ואת גם..."
להכיר בהשפעה
"אני מבין/ה שזה גרם לך להרגיש לא חשוב/ה."
לקחת אחריות מלאה
"אני טעיתי."
לא: "שנינו טעינו."
להגיד מה תלמד/י מזה
"בפעם הבאה כשאני מוצף/ת, אני אבקש הפסקה במקום לתקוף."
לתת מקום לצד השני
"יש משהו שאני יכול/ה לעשות כדי לתקן? מה היית צריך/ה ממני אז?"
מה לא לעשות בהתנצלות
לא להוסיף "אבל" אחרי סליחה
"סליחה, אבל..." מוחק את הסליחה.
לא להתנצל על הרגש במקום על המעשה
"סליחה שאת מרגישה ככה" זה לא לקחת אחריות.
לא להפוך את זה לדיון משפטי
התנצלות היא חיבור, לא בית משפט.
לא לבקש מחילה מיידית
"טוב, אמרתי סליחה, אפשר להמשיך?" לפעמים צריך זמן.
התנצלות קצרה לדוגמה (שעובדת)
"אני מצטער/ת שהרמתי עליך קול. זה היה לא מכבד. אני מבין/ה שזה פגע בך וגרם לך להרגיש קטן/ה. אני לוקח/ת אחריות. בפעם הבאה אני אעצור ואבקש שנדבר כשאני רגוע/ה. אם תרצה/י, אני כאן לשמוע מה הכי כאב לך."
זה נשמע פשוט, אבל זה עמוק. כי זה מראה בגרות, ואכפתיות, ונכונות להשתנות.