איך מפסיקים דפוס ריב קבוע
אותו ויכוח שוב ושוב - למה זה קורה, ומה עושים כדי לשבור את הלופ
פתיח קצר
יש זוגות שלא רבים על "נושא".
הם רבים על לופ.
אותו ריב חוזר שוב ושוב, רק עם תפאורה אחרת:
- פעם זה על הודעות
- פעם זה על איחור
- פעם זה על כסף
- פעם זה על משפחה
- מערכת אחת מחפשת ביטחון דרך קרבה, מילים, אישור
- מערכת אחרת מחפשת ביטחון דרך מרחב, שקט, חופש
- “אתה לא רואה אותי.”
- “את לא מכבדת אותי.”
- “אתה לא שם.”
- “את תמיד לוחצת.”
- “את תמיד בורחת.”
- “אני לבד בקשר הזה.”
- רגע לפני ההודעה החרדתית
- רגע לפני ההיעלמות
- רגע לפני הסרקזם
- רגע לפני ה"את תמיד"
- “לופ לחץ-בריחה”
- “לופ הודעות”
- “לופ חם-קר”
- “לופ מי צודק”
- “אני אוהב/ת אותך. אני פשוט מוצף/ת.”
- “אני רוצה להבין, לא לנצח.”
- “בוא נעצור 20 דקות ונחזור.”
- “כשאת לוחצת, אני מרגיש שאני נכשל.”
- “כשאתה נעלם, אני מרגישה נטושה.”
- “אני צריך מרחב עם הבטחה שתחזור.”
- “אני צריכה הודעה קצרה כדי לא להיכנס לסרטים.”
- כשאחד מוצף, הוא אומר: “אני צריך שעה. אני חוזר ב-20:30.”
- כשאחד חרד, הוא כותב: “אני מופעל. רק תגידי שאת בסדר.”
- זלזול
- השפלה
- איומים
- ענישה שיטתית
- מניפולציה
- נותנים לו שם
- עוצרים באמצע
- לא פותרים כשהגוף מוצף
- ומסכימים על מינימום קבוע שמרגיע את שני הצדדים
אבל בפנים, זה אותו כאב.
וזה שוחק.
כי כל ריב כזה לא רק כואב בהווה, הוא גם צובר ראיות:
“הוא לא מבין אותי.”
“היא אף פעם לא תשתנה.”
“אנחנו תקועים.”
החדשות הטובות:
דפוס ריב הוא לא גורל.
הוא הרגל זוגי.
והרגל אפשר לפרק, אם מבינים מה באמת מפעיל אותו.
1למה אותו ריב חוזר שוב ושוב
כי אתם לא רבים על מה שקרה היום.
אתם רבים על שתי מערכות שונות שמתחככות:
ואז נוצרת שרשרת:
אחד מבקש יותר -> השני מרגיש לחץ -> נסוג
הראשון מרגיש נטישה -> לוחץ יותר
והשני נסוג יותר
זה ריקוד.
וכשאתה בתוך הריקוד, אתה בטוח שהבעיה היא “הנושא”.
אבל הנושא הוא רק הטריגר.
2שתי הטעויות שמחזיקות את הלופ חי
טעות 1: לנסות לנצח במקום להבין את הדפוס
מי צודק? מי התחיל? מי אמר קודם?
זה מתיש.
ואין לזה סוף.
טעות 2: לנהל את הריב כשהגוף מוצף
כשאתם מוצפים, אתם לא בוחרים מילים.
הטריגר בוחר בשבילכם.
3איך מזהים את הדפוס שלכם (במשפט אחד)
תשאלו:
מה המשפט שאנחנו אומרים כמעט בכל ריב?
דוגמאות נפוצות:
המשפט החוזר הוא השורש.
שם הדפוס חי.
4“התרגום הסודי” של ריבים
הרבה משפטים נשמעים כמו תלונה, אבל בפנים הם בקשה.
כשהוא אומר:
“את חונקת אותי”
התרגום הוא:
“אני צריך מרחב כדי להישאר רגוע.”
כשהיא אומרת:
“אתה לא שם בשבילי”
התרגום הוא:
“אני צריכה נוכחות כדי להרגיש בטוחה.”
כשהתרגום קורה, פתאום יש אנושיות.
ולא מלחמה.
5הדרך לשבור לופ: לשנות רגע אחד בשרשרת
לא צריך לשנות את כל הקשר.
צריך לשנות רגע אחד:
אם משנים את הרגע הזה, כל השרשרת משתנה.
6טכניקת “עצירה על שם הדפוס”
דפוס מפסיק לשלוט כשנותנים לו שם.
בחרו שם פשוט:
ואז באמצע התחממות, אחד מכם אומר:
“זה הלופ שלנו. בוא נעצור רגע.”
זה משפט קטן שעושה משהו גדול:
הוא מעביר אתכם ממצב מלחמה למצב צוות.
7הכלל הכי חשוב: לא פותרים את הנושא כשהלופ פעיל
כשהלופ פעיל, כל פתרון יהיה זמני.
כי המוח כבר לא מקשיב.
מה כן עושים כשהלופ פעיל?
מורידים אש.
משפטי הורדת אש:
8מה עושים אחרי שנרגעתם (השיחה שמתקנת דפוס)
כאן עושים שיחה אחרת לגמרי.
לא על מי צודק, אלא על מה כל אחד צריך כדי להרגיש בטוח.
הפורמט הכי טוב:
שלב 1: כל אחד אומר “מה אני מרגיש בלופ”
שלב 2: כל אחד אומר “מה אני צריך”
שלב 3: הסכם מינימום
משהו קטן, קבוע, ישים.
דוגמא להסכם מינימום:
זה לא מושלם.
זה עובד.
9דוגמה לדפוס קלאסי ואיך שוברים אותו
הדפוס
היא: “למה אתה לא עונה?”
הוא: “די לחנוק אותי”
היא: “אז אתה לא אוהב אותי”
הוא: נעלם
השבירה
היא: “אני מרגישה מופעלת. עוזר לי הודעה קצרה.”
הוא: “אני מרגיש לחץ. אני צריך שעה שקט ואז אחזור.”
היא: “סבבה. רק תכתוב לי כשאתה חוזר.”
פתאום זה לא ריב. זה תיאום מערכת עצבים.
10מתי דפוס ריב הוא סימן לבעיה עמוקה יותר
אם בתוך הריבים יש:
אז זה לא “דפוס ריב רגיל”.
זה פגיעה.
ובמקרה כזה צריך יותר מאשר טכניקה.
צריך גבולות חזקים או יציאה.
## סיכום קצר
דפוס ריב קבוע הוא ריקוד:
לחץ-בריחה, קרבה-מרחב, צורך-פחד.
שוברים אותו כש:
וכשדפוס נשבר, לא רק הריב נרגע.
הנשימה חוזרת.
