יש הבדל בין אדם שאומר: "נפגעתי" לבין אדם שאומר: "אם אתה אוהב אותי, אתה תעשה מה שאני רוצה."
באשמה בריאה, יש רגש אמיתי ורצון להתקרב. ב-Guilt Tripping, האשמה הופכת לכלי: לגרום לך להיכנע, לוותר, להתנצל, או לעשות משהו נגד עצמך.
והקטע הוא שזה עובד במיוחד על אנשים טובים. כאלה שלא רוצים לפגוע, כאלה שמנסים להיות הוגנים.
אשמה בריאה מול אשמה ככלי
אשמה בריאה:
- "נפגעתי כש…"
- יש בקשה ברורה
- יש אפשרות לשמוע גם את הצד שלך
- יש פתרון
אשמה ככלי:
- "אחרי כל מה שעשיתי בשבילך…"
- "אם היית אוהב אותי…"
- "אתה תמיד מאכזב"
- אין פתרון, רק כניעה
הבדל פשוט: אשמה בריאה מקרבת. אשמה ככלי מכניעה.
14 סימנים שאשמה משמשת ככלי שליטה
- את/ה מרגיש/ה "רע" גם כשלא עשית משהו רע
- יש הרבה "אחרי כל מה שעשיתי בשבילך"
- יש "אם היית אוהב אותי"
- כל גבול שלך נתפס כאכזריות
- הם מתייחסים לרצון שלך כ"אגואיזם"
- הם זורקים הקרבה כדי לייצר חוב
- יש עונש רגשי אם את/ה לא נכנע/ת
- הם עושים עצמם קורבן באופן קבוע
- אין שיחה, יש רק האשמה
- הם גורמים לך להצדיק את עצמך בלי סוף
- הם לא מכירים בצרכים שלך
- הם משתמשים בבריאות/קושי כדי לסגור אותך
- כשאת/ה נכנע/ת, זה אף פעם לא מספיק
- לאורך זמן את/ה מצמצם/ת את עצמך כדי לא להרגיש אשם/ה
משפטים קלאסיים (ומה הם באמת עושים)
"אחרי כל מה שעשיתי בשבילך…"
משמעות: תשלום. חוב. לא אהבה.
"אם היית אוהב אותי היית עושה את זה"
משמעות: סחיטה רגשית.
"אני תמיד לבד, אף אחד לא שם בשבילי"
משמעות: העברת אחריות על הרגשות שלהם אליך.
"סבבה, תעשה מה שבא לך"
משמעות: עונש שקט, כדי שתתחרט.
איך להגיב בלי להישאב (תגובות להעתקה)
המטרה: להכיר ברגש בלי לקנות את האשמה.
- "אני שומע/ת שנפגעת. אני מוכן/ה לדבר על זה בלי משפטים שמאשימים אותי."
- "אני לא קונה את 'אם היית אוהב'. אני אוהב/ת, ועדיין יש לי גבולות."
- "אני מעריך/ה מה שעשית, אבל זה לא חוב. בוא/י נדבר על מה שאת/ה רוצה עכשיו."
- "הגבול שלי עומד. אני לא בן אדם רע בגלל זה."
- "אני מוכן/ה לעזור, אבל לא מתוך אשמה. תגיד/י בקשה ברורה."
גבולות שעובדים
גבול 1: בקשה במקום אשמה
"אם את רוצה משהו, תבקשי. אם זה בא בהאשמות, אני עוצר/ת שיחה."
גבול 2: חוב רגשי לא קיים
"אני לא מתנהל/ת בקשר דרך חובות. אני מתנהל/ת דרך רצון והסכמה."
גבול 3: לא מבודדים
"אני לא מוותר/ת על אנשים בחיים שלי בגלל אשמה."
שאלות נפוצות
מה אם באמת פגעתי?
אז לוקחים אחריות על הפגיעה. אבל עדיין לא מקבלים סחיטה רגשית.
האם אנשים עושים את זה בכוונה?
לפעמים כן, לפעמים זה דפוס שהם למדו. עדיין מותר לך להציב גבול.
