→
חזרה לחדר הכושר
דחייה היא התאמה, לא פסק דין. מי שלא רוצה אותך - פינה מקום למי שכן.
לא להפוך "לא" לסיפור על הערך שלך
20 שניות קריאה
דחייה מפעילה כאב חברתי. המוח מתרגם: "אני לא מספיק."
אבל דחייה היא התאמה, לא פסק דין.
דקה 1
משפט עוגן
"זה לא אומר עליי. זה אומר על התאמה."
דקה 2
פעולה של כבוד עצמי
לשלוח הודעת תודה קצרה לעצמך או לחבר, ולעבור לפעילות אחת שמחזירה ערך.
"תודה על הכנות. מאחל/ת לך טוב."
"אני לוקח/ת את זה באהבה וממשיך/ה."
"זה לא מוריד מהערך שלי."
בכל פעם שמגיע "לא": לעשות 10 דקות פעילות שמחזירה חיים (הליכה, אימון קצר, חבר).
אם אתה נצמד למי שמזלזל בך ומקטין אותך - זו לא דחייה רגילה, זו פגיעה שמחייבת גבול.