→
חזרה לעזרה ראשונה
בדידות היא כאב אמיתי, לא פינוק.
היא מכניסה את המוח לחיפוש מיידי: "מי ימלא לי את החור".
20 שניות קריאה
בדידות מפעילה את מערכת האיום החברתי במוח. הגוף מפרש בדידות כסכנה, כי בני אדם בנויים לחיבור. לכן עולה סטרס, והדחף לחזור למוכר (גם אם לא טוב) נהיה חזק.
"קשר בטוח" אחד: לבחור אדם אחד ולשלוח הודעה קצרה
למה זה עובד: חיבור אמיתי מוריד סטרס מהר יותר מכל ניתוח מחשבתי.
פעולה בבית: אור, מוזיקה שקטה, לסדר משהו קטן 2 דקות
למה זה עובד: יוצר תחושת שליטה ומסגרת.
משפט עוגן: "אני לא פותר/ת בדידות דרך אדם ששבר אותי"
למה זה עובד: חותך לופ של "לחזור למוכר".
"אני מרגיש/ה לבד עכשיו. אפשר שיחת 5 דקות?"
"אני צריך/ה רק קצת חברה. לא עצות, רק נוכחות."
"אתה פנוי/ה? אפילו הודעה אחת תעזור לי."
✗
לא לפנות לאקס כדי לא להרגיש לבד. זה מחיר כבד.
✗
לא להסתגר במיטה עם מסך שעות. זה מחמיר.
✗
לא להסיק מסקנות על הערך שלך.
"סופ"ש והעולם בחוץ"
▼
פעולה: לצאת 10 דקות למקום עם אנשים, אפילו סופר. נוכחות אנושית עוזרת.
"אחרי מפגש עם חברים ואני חוזר לבד"
▼
פעולה: להכין טקס קצר בבית: תה, מוזיקה, מקלחת. לא לתת לצניחה לנהל אותך.
"אין לי למי לשלוח"
▼
פעולה: רשימת חירום של 3 מקומות: בן משפחה, חבר רחוק, קהילה. גם הודעה קצרה "מה נשמע" היא התחלה.