מה זה בכלל סגנון התקשרות?
סגנון ההתקשרות שלכם הוא המפה הפנימית שמנחה אתכם במערכות יחסים. הוא נבנה בשנים הראשונות של החיים, דרך הקשר עם הדמויות המטפלות העיקריות, ומשפיע על האופן שבו אתם חווים קרבה, אינטימיות ומחויבות לאורך כל החיים.
התיאוריה פותחה על ידי ג'ון בולבי ומרי איינסוורת', והיא אחד הכלים החזקים ביותר שיש לנו להבנת הדינמיקה הזוגית. ההבנה של סגנון ההתקשרות שלכם לא נועדה לתייג אתכם, אלא לתת לכם שפה ומודעות לדפוסים שחוזרים שוב ושוב.
הסגנון הנמנע: "אני צריך/ה מרחב"
אנשים עם סגנון התקשרות נמנע למדו בילדותם שעדיף לא לסמוך על אחרים יותר מדי. ההורה אולי היה קר רגשית, לא זמין, או דחה ביטויים של צורך וקרבה. המסר שנקלט היה: "אם אני צריך מישהו — אני חלש. עדיף להסתדר לבד."
במערכות יחסים רומנטיות, הסגנון הנמנע מתבטא כך:
צורך חזק באוטונומיה ובמרחב אישי קושי לבטא רגשות ולהיפתח תחושת מחנק כשבן/בת הזוג מבקשים יותר קרבה נטייה להתרחק דווקא ברגעי שיא של אינטימיות הערכת עצמאות מעל הכול — לפעמים על חשבון הקשר
אנשים נמנעים אינם חסרי רגש. להפך — הם מרגישים עמוקות, אבל למדו שהדרך הבטוחה ביותר היא להסתיר את זה.
הסגנון החרד: "אל תעזוב/תעזבי אותי"
בצד השני של הספקטרום נמצאים אנשים עם סגנון התקשרות חרד. הם גדלו עם הורה שהיה לא עקבי — לפעמים זמין ואוהב, לפעמים נעלם או עסוק. התוצאה: חוסר ודאות מתמיד לגבי הזמינות של האדם הקרוב.
במערכות יחסים, זה נראה כך:
צורך חזק באישור ובוודאות מבן/בת הזוג רגישות גבוהה לסימנים של ריחוק או דחייה נטייה "לרדוף" אחרי בן/בת הזוג כשהם מתרחקים חרדה כשבן/בת הזוג לא עונה מיד להודעות פחד עמוק מנטישה
מעניין לציין שגם הסגנון החרד יכול לגרום לפחד ממחויבות — אבל מסיבות שונות. החשש כאן הוא שמחויבות תחשוף אותם לכאב גדול יותר אם הקשר ייגמר.
הסגנון הבטוח: המודל שאפשר ללמוד
אנשים עם סגנון התקשרות בטוח גדלו עם הורים שהיו זמינים, קשובים ועקביים. הם למדו שאפשר לסמוך על אחרים וגם על עצמם. הם לא מפחדים מקרבה ולא מפחדים ממרחב.
החדשות הטובות: סגנון התקשרות בטוח הוא משהו שאפשר לפתח. זה לא גזירת גורל. דרך מודעות, עבודה עצמית ומערכות יחסים מתקנות — אפשר לנוע לכיוון ביטחון רב יותר.
הריקוד שבין נמנע לחרד
אחת הדינמיקות הנפוצות ביותר במערכות יחסים היא הריקוד בין הסגנון הנמנע לחרד. זה עובד כך:
השלב הראשון — משיכה עזה. הנמנע נהנה מהתשוקה של החרד, והחרד מרגיש מאותגר מהריחוק של הנמנע. השלב השני — ככל שהקשר מתעמק, הנמנע מתחיל להרגיש מחנק והחרד מתחיל להרגיש חרדה. השלב השלישי — נוצר מעגל: ככל שהחרד רודף, הנמנע בורח. וככל שהנמנע בורח, החרד רודף חזק יותר.
הבנת הדינמיקה הזו היא המפתח לשבירת המעגל. כששני הצדדים מבינים מה קורה, הם יכולים לעשות בחירות מודעות במקום להגיב אוטומטית.
זכרו: הסגנון שלכם הוא לא הזהות שלכם. זה דפוס שנלמד, ומה שנלמד — אפשר גם ללמוד מחדש.
תרגיל: זיהוי הסגנון שלכם
ענו על השאלות הבאות בכנות:
כשבן/בת הזוג שלכם צריכים מרחב — מה הריאקציה הראשונה שלכם? (חרדה? הקלה?) כשאתם מרגישים קרובים מאוד למישהו — מה עולה בכם? (רצון לברוח? שקט פנימי? צורך ביותר?) מה הדפוס שחוזר שוב ושוב במערכות היחסים שלכם?
אל תשפטו את התשובות שלכם. כל סגנון התקשרות הוא תגובה חכמה של ילד/ה שניסה להסתגל לסביבה. עכשיו, כבוגרים, יש לכם את הכוח לבחור דפוסים חדשים.
