כשהפרידה גדולה מכם
פרידה כשיש ילדים היא סיפור אחר לגמרי. אתם לא רק מתמודדים עם הכאב שלכם — אתם צריכים גם לדאוג לילדים שהעולם שלהם השתנה. אתם לא יכולים להרשות לעצמכם להתמוטט לגמרי, אבל גם לא יכולים להתעלם מהכאב. זה מאזן עדין ומורכב.
החדשות הטובות: מחקרים בפסיכולוגיה התפתחותית מראים שילדים יכולים לעבור פרידה של הורים בצורה בריאה, בתנאי שההורים מנהלים את התהליך נכון. הילדים לא צריכים הורים מושלמים — הם צריכים הורים שמנסים.
הילדים לא צריכים שתהיו בסדר. הם צריכים לדעת שגם אם עכשיו קשה, הכול יהיה בסדר.
איך מספרים לילדים
הרגע שבו אומרים לילדים על הפרידה הוא מהרגעים הקשים ביותר שהורה יכול לחוות. הנה עקרונות מנחים:
עשו את זה ביחד (אם אפשר):אם היחסים עם בן/בת הזוג מאפשרים, ספרו לילדים יחד. זה שולח מסר שגם אם אתם נפרדים כזוג, אתם עדיין צוות כהורים.
התאימו את השפה לגיל:גילאי 3–5: "אמא ואבא החליטו לגור בשני בתים. אתם תהיו עם שנינו והרבה נאהב אתכם" גילאי 6–12: אפשר להוסיף הסבר פשוט. "לפעמים גדולים מגלים שקשה להם לחיות יחד, ויותר טוב להם בנפרד" מתבגרים: דרושה יותר כנות, אבל בלי לשתף בפרטים של האשמה
מה לא לעשות:לא להאשים את ההורה השני מול הילדים — לעולם לא לא להגיד "אתם תבינו כשתהיו גדולים" לא להבטיח "שום דבר לא ישתנה" — כי ישתנה, והם ירגישו שמשקרים להם לא לשאול את הילדים אצל מי הם רוצים לגור
הילדים במרכז: מה הם צריכים
ילדים בגילאים שונים מגיבים אחרת לפרידה, אבל כולם צריכים את אותם דברים בסיסיים:
1. ביטחון:הם צריכים לשמוע (ולראות) ששני ההורים אוהבים אותם ושזה לא ישתנה. ילדים רבים חושבים שהם אשמים בפרידה — הבהירו שזה לא כך, שוב ושוב.
2. יציבות: שמרו על שגרה קבועה ככל האפשר — אותו בית ספר, אותם חברים, אותם חוגים. ילדים זקוקים לעוגנים כשהקרקע רועדת. 3. רשות להרגיש:אל תגידו "אל תהיה עצוב" או "תהיה חזק". תנו להם לכעוס, לבכות, לשאול שאלות. גם אם השאלות קשות.
4. הגנה מהקונפליקט:המחקר חד-משמעי: הגורם המזיק ביותר לילדים אחרי פרידה הוא לא הפרידה עצמה — אלא הקונפליקט בין ההורים. ריבים, ביזוי, שימוש בילדים כשליחים — אלה הדברים שפוגעים.
להיות הורים יחד כשאתם כבר לא יחד
הורות משותפת (Co-Parenting) אחרי פרידה היא מיומנות שצריך ללמוד. זה לא קורה באופן טבעי, במיוחד כשיש כאב וכעס.עקרונות מנחים: התייחסו להורות כאל עסק משותף: תקשורת עניינית, מכבדת, ממוקדת בילדים השתמשו באפליקציות ייעודיות כמו OurFamilyWizard או כל כלי דומה לתיאום לוח זמנים אל תעבירו מסרים דרך הילדים: "תגיד לאבא ש..." שם את הילד באמצע. תמיד תתקשרו ישירות הסכימו על חוקים בסיסיים בשני הבתים — שעות שינה, זמן מסך, שיעורי בית היו גמישים: לוחות זמנים ישתנו. חגים ידרשו פשרות. שימו את האגו בצד
מבחן ההורות המשותפת: אם הילד שלכם שמח על משהו שקרה אצל ההורה השני — האם אתם יכולים לשמוח איתו?
לדאוג לעצמכם כדי לדאוג להם
אחד הדברים שהורים אחרי פרידה שוכחים הוא שגם הם צריכים דאגה. אתם לא יכולים למזוג מכוס ריקה.
עצות מעשיות:מצאו זמן לעצמכם — גם שעה בשבוע. בקשו עזרה מהמשפחה אל תהפכו את הילדים לבן/בת זוג תחליפי/ת — לא לשתף אותם ברגשות הכאב שלכם בנו רשת תמיכה — חברים, משפחה, ואם אפשר — מטפל/ת היו סלחניים עם עצמכם — תהיו ימים שבהם תצעקו, תבכו, או תאכילו אותם פיצה שלישית השבוע. זה בסדר
לבסוף, זכרו: ילדים של הורים גרושים יכולים לגדול לבוגרים שמחים, בריאים ומאוזנים. המחקרים מראים שהגורם המכריע הוא לא מבנה המשפחה, אלא איכות היחסים שבתוכה. הבית השלם ביותר הוא בית שיש בו אהבה — גם אם הוא בשתי כתובות.
