הכאב אחרי פרידה הוא אמיתי - פיזית. מחקר של Kross ועמיתיו (2011) שפורסם ב-PNAS מצא שאותם אזורים במוח שמופעלים בכאב פיזי מופעלים גם בכאב של דחייה רומנטית. כשאתם אומרים "הלב שלי שבור" - המוח שלכם באמת חווה משהו דומה לשבר.
מחקר Fisher, Brown ו-Aron (2010) סרק מוחות של 15 אנשים שנפרדו לאחרונה. הממצא: אזור ה-VTA - אותו אזור שמופעל בהתמכרות לקוקאין - היה פעיל מאוד. פרידה היא, מבחינה נוירולוגית, תהליך של גמילה.
שלבי ההתאוששות
1
שלב ההלם (שבועות 1-2)
תחושת אי-מציאות, חוסר אמון, אולי אפילו הכחשה. הגוף במצב של הישרדות. מה לעשות: לתת לעצמכם לבכות, לישון, לאכול. אל תקבלו החלטות גדולות. התישענו על חברים ומשפחה.
2
שלב הכאב החריף (חודשים 1-3)
גלים של רגשות: עצב, כעס, געגוע, הקלה, אשמה - לפעמים הכל ביום אחד. מחקר Sbarra (2008) מצא שזה השלב שבו אנשים הכי פגיעים. מה לעשות: הימנעו מבדיקת רשתות חברתיות, אל תנסו "להיות חברים" עדיין, התחילו פעילות גופנית.
3
שלב ההסתגלות (חודשים 3-6)
הכאב מתמתן. מתחילים לבנות שגרה חדשה. עדיין יש רגעים קשים, אבל הם פחות תכופים ופחות אינטנסיביים. מחקר Lewandowski (2009) מצא שזה השלב שבו צמיחה אישית מתחילה.
4
שלב ההשלמה (6+ חודשים)
יכולת להסתכל על העבר ללא כאב חריף, הבנה של מה למדתם מהקשר, ופתיחות לעתיד. מחקר Tashiro ו-Frazier (2003) מצא שרוב האנשים מדווחים על צמיחה משמעותית בשלב הזה.
כלים מעשיים להתאוששות
1
פעילות גופנית
מחקר Babyak ועמיתיו (2000) הראה שפעילות גופנית יעילה כמו תרופות נגד דיכאון במקרים של דיכאון קל עד בינוני. 30 דקות של פעילות אירובית, 3 פעמים בשבוע.
2
כתיבה אקספרסיבית
מחקר Pennebaker (1997) הראה שכתיבה על רגשות למשך 20 דקות, 4 ימים ברצף, משפרת בריאות נפשית ופיזית. כתבו על מה שאתם מרגישים, בלי צנזורה.
3
קשרים חברתיים
מחקר של House, Landis ו-Umberson (1988) מצא שתמיכה חברתית היא הגורם החשוב ביותר בהתאוששות מאירועי חיים קשים. אל תתבודדו. צרו קשר עם חברים, משפחה, קהילה.
4
הימנעו מ"תרופות מהירות"
אלכוהול, ריבאונד, קניות כפייתיות - מחקר Cooper (1994) הראה שכל אלה מספקים הקלה רגעית אבל מאטים את ההתאוששות האמיתית. תנו לעצמכם להרגיש את הכאב - הוא חלק מהריפוי.
מחקר של Boelen ו-Reijntjes (2009) מצא שהטיפול היעיל ביותר להתמודדות עם אובדן רומנטי הוא CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) - שמסייע לזהות ולשנות מחשבות שליליות אוטומטיות כמו "אני לא ראוי/ה לאהבה" או "אף פעם לא אמצא מישהו אחר".
