אני ואחי פרק א
היי, קוראים לי שירלי ואני בת 13. אולי אני קטנה מידי לדעתכם אבל כדאי לכם לקרוא
את זה עד הסוף.
יש לי אח שגדול ממני ב-5 שנים וקוראים לו יניב. הוא בן 18.
יש לי עוד אח ואחות קטנים, אבא ואמא וזאת כל הפמליה שלי.
הסיפור הזה כבר שנה אצלי בפנים ואני מתה לספר את זה.
אני אתחיל.
מאז שהייתי קטנה, הדמות הראשונה שאני זוכרת זה אחי. הוא תמיד היה משחק איתי, נותן
לי תשומת לב, עוזר לי וכל זה שהוא גדול ממני
בחמש שנים. אם היה קורה לי משהו לא הייתי רצה לאמא, הייתי רצה ליניב.
היה בנינו קשר מיוחד למרות שהוא היה גדול ממני. אהבתי אותו מאוד (בתור אח).
העינינים בינו התחממו ככל שהתקרבתי לגיל 12.
הייתי מבלה איתו את רוב שעות היום. למשל אם חברה שלי הייתה מתקשרת להזמין אותי
לאנשהו "אני עם אחי היום. מצטערת אני לא יכולה." במשך הזמן הן ויתרו והבינו שאני עם
אחי.
הייתי קמה בבוקר הולכת לחדר שלו, מסתכלת על היפיוף הזה שישן,נותנת לו נשיקה על הלחי
ומעירה אותו.
הייינו אוכלים ארוחת בוקר ביחד, הוא היה מלווה אותי לביה"ס, כל היום הייתי מחכה
לצילצול האחרון. הוא היה מחכה לי מחוץ לשער והיינו הולכים ביחד הביתה.חוזרים,
אוכלים ארוחת צהריים בייחד, הייתי לוקחת את המחברת של השיעורים והולכת אליו לחדר.
היינו מדברים ומדברים ולא מרגישים איך הזמן עף.
אז הייתי חוזרת לחדר שלי לישון. מאוחר בלילה.
זה נמשך כך המון זמן ונהנתי מכל רגע. פשוט נהנתי להיות בחברתו.
חיי החברה שלי כבר היו הרוסים כי ידעו שאני לא באה למסיבות, לא יוצאת עם חברות,
(כבר לא היו לי חברות.. :), ובהפסקות הייתי מבלה בחשיבה על אחי.... איך הוא יבוא
כבר ונלך הביתה.
ודווקא לו היו הרבה חברות וחברים. הוא היה "פופולר" הבעיה היא שהוא היה איתי כל
היום... ואם הוא היה יוצא עם חברים הוא היה מבקש שאני אבוא.
הבת מצווה שלי הגיעה. עשינו חגיגה באולם ענק, והיה שמח כמו שצריך.
חזרנו הביתה רק ב-4 בבוקר והלכנו לישון.
למחרת כולם היו ישנים עד מאוחר. חורפים.
קמתי מוקדם, (בסביבות 10) והלכתי להעיר את אחי.
הוא היה ער כבר.
אכלנו ביחד. ואז הוא אמר שהוא מחכה לי בחדר כי הור רוצה לדבר איתי על משו.
הוא הלך אני שטפתי כלים ועליתי אליו לחדר.
הרגשתי שאני צרריכה לנעול את הדלת מבפנים. לא יודעת למה. נעלתי .
התיישבתי מולו על השטיח והוא היה רק עם תחתון .
ישבנו על השטיח אחד מול השני והתהפנטתי לתוך עיניו הירוקות הסתכלתי עמוק עמוק והוא
הסתכל עמוק בכחולות שלי.
הוא חייך. גם אני חייכתי. רציתי להגיד משהו אבל לא יכולתי. כאילו נהייתי אילמת.
פתאום הרגשתי את שפתיו הרכות נוגעות בשפתי.... אל לשונו הנעימה נוגעת בלשוני......
אני יודעת שזה אסור אבל.....
************
המשך בפרק הבא





✍️ הוסף תגובה