האהבה שהתנפצה-9
פגיעה כפולה:
בהמשך הימים,תומר התרחק ממני,נהיה אדיש אליי,הבחנתי בזה,אבל שתקתי,אחרי שבוע
שסבלתי,אמרתי לו את כל מה שהפריע לי..ישבנו בדשא בבית הספר,ככה שהוא לא יוכל
להתחמק,ואמרתי לו בכל הכנות:"אתה פוגע בי,למה אתה מתרחק ממני?!","אני לא"הוא גמגם
והתחמק.
"כן אתה כן!,אתה מפחד להתמודד איתי,קלטתי אותך ממזמן,אתה מפחד ממני"
"אני לא",הוא התחמק,תירוץ עלוב,הוא המציא שהוא חייב ללכת,והלך לו.
שום מילים לא יתארו את כמות הכאב העצומה שהרגשתי.רציתי לנקום,אבל היה קשה לי.
***
אחרי כמה זמן שסבלתי כך,תומר חזר לעצמו,כן כן,גם עליו עוברות תקופות,הוא המשיך לדבר
איתי,אבל לא ממש על מה שבלב,ובצדק הוא פחד ממני.
עיניתי את עצמי במחשבות עליו,כל הזמן היה לי קשה עם עצמי,למה סיפרתי לו?! איך הייתי
יכולה להיות כל כך עיוורת?!
***
הכרתי את זאת שהוא אוהב,ירדן,היא הייתה כזאת נשמה,כולם אהבו אותה,הייתי מסתכלת עליה
בהפסקות,או בשיעורים משותפים,והייתי משווה,מה ביני לבינה.
זאת מין תכונה כזאת שיש אצל בנות,להשוות בין אותה אחת,שזה שהן אוהבות אוהב.
ואז הגיע היום שכל כך חיכיתי לו.המזל שלי נפל כמו משמיים,כל כך רציתי שתומר
יסבול!!!,ואז הייתי לידו,וליד חברה שלי,וירדן ישבה על שולחן מולנו,פניה בוהות
רחוק,וגיא ידיד שלה,מחבק אותה מאחוריה.היה לה מין נצנוץ כזה בעיניים.וחיוך רחב.ראו
עלייה שהיא מאוהבת.זה היה שקוף מדיי.
וראיתי שתומר משפיל מבט,אולי כאב לו לראות אותה כך?...ואולי לא?...
אצלו אי אפשר לדעת,כמו שהוא אומר,"אני לא החלטי".(מעניין את הסבתא שלי!-למה אני
צריכה לסבול מיזה?!).
ועוד באותו היום,הגעתי לביתי,נכנסתי לאייסיקיו,ודיברתי עם ירדן,היא הייתה
מאושרת.היא ביקשה את המס' טלפון שלי,כדי לספר לי.
היא התקשרה...ובמילים קטועות של אושר,היא סיפרה לי שגיא הציע לה חברות,ושהם
מאוהבים,ושהם חברים.
הייתי מאושרררררתתתתתתת,הזדמנות לפגוע בתומר,וגם הייתי נרגשת בשבילה.
אבל המכה הכי גדולה היא שבתחילת השבוע.הגעתי לבית הספר,ומול הפנים של תומר,ירדן
קפצה עליי בנשיקה,ובחיבוק,היא הייתה כל כך נרגשת,וכשתומר מלמל בקושי שלום,כבר לא
שמענו אותו,ירדן סחפה אותי לסיפורים שלה.
אחרי כן,תומר שאל אותי:"מה פתאום קרה שאת מסתובבת עם ירדן?",אז עניתי לו בקול הכי
ציני שלי:"אה גם זה אסור?,נתת לי הרגשה שאסור לדבר איתך,עכשיו אסור לי גם להיות
חברה שלה?!","לא לא התכוונתי לזה,מותר בטח שמותר",הוא ניצל בנס ממני!.
והכי כייף היה,להגיע לכיתה שלו,ולראות את גיא וירדן יושבים על כיסא,ירדן יושבת
עליו,והם מתצרפתים,ומתחרמנים לעיניי כולם!!!!! וגם לידו!.
(תומר,הכדור הוא עגול,יום יגיע וגם אתה תסבול).ועכשיו אתה סובל.
אוקיי חבר'ה הפרק הזה היה מאוד פוגע..במיוחד בו...אבל זה רק חלק קטן מכל מה שקרה
שם...ככה ש...אם מעניין אתכם לקרוא...חכו לפרק הבא...שם כבר הסוד נהפך לגלוי ביותר
בהמשך הימים,תומר התרחק ממני,נהיה אדיש אליי,הבחנתי בזה,אבל שתקתי,אחרי שבוע
שסבלתי,אמרתי לו את כל מה שהפריע לי..ישבנו בדשא בבית הספר,ככה שהוא לא יוכל
להתחמק,ואמרתי לו בכל הכנות:"אתה פוגע בי,למה אתה מתרחק ממני?!","אני לא"הוא גמגם
והתחמק.
"כן אתה כן!,אתה מפחד להתמודד איתי,קלטתי אותך ממזמן,אתה מפחד ממני"
"אני לא",הוא התחמק,תירוץ עלוב,הוא המציא שהוא חייב ללכת,והלך לו.
שום מילים לא יתארו את כמות הכאב העצומה שהרגשתי.רציתי לנקום,אבל היה קשה לי.
***
אחרי כמה זמן שסבלתי כך,תומר חזר לעצמו,כן כן,גם עליו עוברות תקופות,הוא המשיך לדבר
איתי,אבל לא ממש על מה שבלב,ובצדק הוא פחד ממני.
עיניתי את עצמי במחשבות עליו,כל הזמן היה לי קשה עם עצמי,למה סיפרתי לו?! איך הייתי
יכולה להיות כל כך עיוורת?!
***
הכרתי את זאת שהוא אוהב,ירדן,היא הייתה כזאת נשמה,כולם אהבו אותה,הייתי מסתכלת עליה
בהפסקות,או בשיעורים משותפים,והייתי משווה,מה ביני לבינה.
זאת מין תכונה כזאת שיש אצל בנות,להשוות בין אותה אחת,שזה שהן אוהבות אוהב.
ואז הגיע היום שכל כך חיכיתי לו.המזל שלי נפל כמו משמיים,כל כך רציתי שתומר
יסבול!!!,ואז הייתי לידו,וליד חברה שלי,וירדן ישבה על שולחן מולנו,פניה בוהות
רחוק,וגיא ידיד שלה,מחבק אותה מאחוריה.היה לה מין נצנוץ כזה בעיניים.וחיוך רחב.ראו
עלייה שהיא מאוהבת.זה היה שקוף מדיי.
וראיתי שתומר משפיל מבט,אולי כאב לו לראות אותה כך?...ואולי לא?...
אצלו אי אפשר לדעת,כמו שהוא אומר,"אני לא החלטי".(מעניין את הסבתא שלי!-למה אני
צריכה לסבול מיזה?!).
ועוד באותו היום,הגעתי לביתי,נכנסתי לאייסיקיו,ודיברתי עם ירדן,היא הייתה
מאושרת.היא ביקשה את המס' טלפון שלי,כדי לספר לי.
היא התקשרה...ובמילים קטועות של אושר,היא סיפרה לי שגיא הציע לה חברות,ושהם
מאוהבים,ושהם חברים.
הייתי מאושרררררתתתתתתת,הזדמנות לפגוע בתומר,וגם הייתי נרגשת בשבילה.
אבל המכה הכי גדולה היא שבתחילת השבוע.הגעתי לבית הספר,ומול הפנים של תומר,ירדן
קפצה עליי בנשיקה,ובחיבוק,היא הייתה כל כך נרגשת,וכשתומר מלמל בקושי שלום,כבר לא
שמענו אותו,ירדן סחפה אותי לסיפורים שלה.
אחרי כן,תומר שאל אותי:"מה פתאום קרה שאת מסתובבת עם ירדן?",אז עניתי לו בקול הכי
ציני שלי:"אה גם זה אסור?,נתת לי הרגשה שאסור לדבר איתך,עכשיו אסור לי גם להיות
חברה שלה?!","לא לא התכוונתי לזה,מותר בטח שמותר",הוא ניצל בנס ממני!.
והכי כייף היה,להגיע לכיתה שלו,ולראות את גיא וירדן יושבים על כיסא,ירדן יושבת
עליו,והם מתצרפתים,ומתחרמנים לעיניי כולם!!!!! וגם לידו!.
(תומר,הכדור הוא עגול,יום יגיע וגם אתה תסבול).ועכשיו אתה סובל.
אוקיי חבר'ה הפרק הזה היה מאוד פוגע..במיוחד בו...אבל זה רק חלק קטן מכל מה שקרה
שם...ככה ש...אם מעניין אתכם לקרוא...חכו לפרק הבא...שם כבר הסוד נהפך לגלוי ביותר
✍️ הוסף תגובה