האהבה שהתנפצה-4

פרק 4:נשיקה?

אוקי בשלב הזה של הסיפור אני חייבת להודות...כן רציתי אותו...רציתי לנשק אותו..באמת
שכן!,ואז הגיע הרגע הזה...הלב שלי דפק חזק.פעימה.פעימה.פעימה.תומר התקרב.ואז
פתאום.הכול התפוצץ!,חברה שלי בדיוק עברה במעבר בהסעה.ושאלה הפרעתי?,תומר חייך שם
עליי יד.ואמר כןןן יאאלה עופי.הוא סילק אותה ואני שבתי להסתכל בחלון,איזו פדיחה,אני
הולכת למות..מה לאמר עכשיו?מה עושים?,תומר שאל אותי מה קרה?צחקתי קצת...ואמרתי
עייפה לאללה..הוא אמר שוב תניחי את הראש! עליי...אמממ לא..טוב נו..צחקתי בהקלה.לפתע
מור עברה.עיניה רושפות ברקים.סליחה על ההפרעה.סלחתי ענה תומר וחזר להסתכל בי.אני
מוכנה לאבד את מור בקלות כזאת?האמת תמיד חיפשתי הזדמנות להעיף אותה מעליי...היא
הייתה מגעילה לגמרי.זאת הזדמנות להתרחק.כנראה,שתומר הרגיש שלא נוח לי.הוא הניח עליי
את ראשו.וחיכה לפינוקים.צחקתי שוב.ולא הפסקתי לחייך.מחקתי מעליי את החיוך
הדבילי.והעליתי חיוך קטן חמוד ועדין.הוא ליטף לי את הפנים בעוד ראשו על ברכיי.

וחשבץי לעצמי אנשים תמיד מדברים על דברים שהם רוצים חזרה..אבל יש משהו מתחת לכל
זה...תומר חשב על משהו.ואני חשבתי על משהו.סערת הרגשות שהתחוללה בי.הרטיטה את
נשמתי.רציתי לנשק אותו.אבל לא הייתי מסוגלת.זה צעד גדול מדי.ליבי שאל אותי אלפי
שאלות סימני שאלה מתרוצצים בראשי ואין לי תשובה אחת אפילו.האם הוא ינסה שוב?,האם
אני אתנגד?האם נהיה יחד?אני רוצה אותו?סטוץ?,יש לנו כוונות אחד לשני?האם הנשיקה
עמדה לקרות?המצאתי את זה בדימיוני?השיחה עם עצמי נקטעה,ושוב מה שקרה..מפתח הפחדים
פתח לי שער של געגועים...רציתי את תומר קורב אליי..החלטתי לעשות משהו בנושא.באתי
לצאת מהמקום הזוגי שלנו.והוא אמר היי לאן?! אמרתי רגע לגיל.לאאאא אל תלכי".אממממממ
ומה יש לי פה שאין לי שם?החלטתי ללכת על משחק...אממממ הוא חשב גם...יש לך
אותי!,אוקי אני נשארת צחקתי..ישבנו שנינו בחזרה לבית.מאושרים צוחקים.מרכלים.וחיכינו
לעוד מפגש כזה...לפחות אני חיכיתי..לפתע שמו ברקע את השיר שאני הכי אוהבת.זה שלפני
רבע שעה רקדנו בדיסקו.הא!הנה השיר שלנו הוא אמר לי.אה כן..עניתי...מה ז"א השיר
שלנו?חשבתי לעצמי...מה קורה פה?

כשירדנו.הוא נתן לי נשיקה בלחי.ולחש לילה טוב יפה.אמרתי בי...ושבתי למיטתי זאת
שסופגת את כל המחשבות הלבטים,ההתיעצויות.הדמעות.והאושר...

הכול הכול הכול כל ההמשך בפרק הבא...