אני עידו ומחלת הסרטן פרק ד' ואחרון!
עברו השעות.. שעה.. שעתים...שלוש.. שבע..עשר שעות שתים עשרה...!
חיכינו וחיכנו.. היה שקט.. כולם היו לחוצים עיפים דואגים פוחדים!!
שעות של בכי עברו עלי של לחץ.. של דאגה..!! המילים שעידו אמר לי תמיד רצו על עצמם
בראש שלי..כמו סרט .. שחוזר על עצמו וחוזר ולא מפסיק!!
הסתכלתי על השרשרת שעידו הביא לי.. כמה היא יפה ונוצצת.. נישקתי אותה... ולחשתי ...
"אהוב שלי.. יהיה טוב!"
אחרי 17 שעות של ניתוח ההורים של עידו יצאו ואיתם עלונקה שעידו עליה רצתי אחריהם
((אחרי הרופאים)) ואז אמא של עידו תפסה לי תיד חיבקה אותי ואמרה לי: "עידווו
..הניתוח... הוא.. הצליח...!!! עידו בריאאאאאאא "
לא ידעתי מה להגיד היתי בהלם ... היתי כל כך שמחה כל כך מאושרת רציתי לצעוק מרוב
אושר ניסתי לדבר אבל הקול לא יצא! לא הצלחתי להגיד כלום.. הרגשתי שהראש שלי מסתחרר
והענים שלי נעצמות! ואז חושך.. !!
לא יודעת מה קרה שם .. אבל אח"כ , כשהתעוררתי סיפרו לי שהתעלפתי...
הדבר הראשון שעלה לי בראש זה עידווו!!! ההבטחה שלי!!!אני הראשונה שהוא צריך לראות!!
לא האמנתי שאני לא שם!!
"עידו!?!? איפה הוא?!?!?! הוא התעורר!?!?!" אלא המילים הראשונות שיצאו לי מהפה
"הוא בחדר שלו .. ישן.. הוא עדין לא התאושש מהניתוח!"
"הניתוח!! נכון.. אז זה באמת נכון!?!? דידו שלי בריא?!?!?!"
"כן בובה.. הוא בריא!! הוא עבר את זה!!!"
קמתי משם... רציתי לראות את עידו שלי!!! לחבק אותו לנשק אותו ! לספר לו שעכשיו הוא
בריא ונוכל להיות יחד לנצח!! לתמיד.. רציתי להגיד לו שסוף סוף הנצח הזה לא יהיה
תלוי במחלה מטוטמת!! ועכשיו אנחנו ביחד לעד!!!
קמתי משם והתחלתי לרוץ.. רצתי ורצתי ..עד שראיתי את החדר של עידו.. נכנסתי.. וראיתי
אותו שוכב.. ישן... הוא נראה כמו מלאך שוכב שם בשקט.. כזה תמים.. הרגשתי צורך חזק
לחבק אותו.. כאילו לא ראיתי אותו שנים! נגשתי למיטה שלו ונתתי לו נשיקה קטנה על
הלחי כדי לא להעיר אותו.. ישבתי שם וחיכתי עד שהוא יתעורר! שעה שעתים שלוש.. ואז
נרדמתי.. שמה בבית חולים במיטה של עידו.. שהידים שלנו מחזיקות אחת בשניה.!!
כשהתעוררתי גם עידו היה ער.. ובנוסף החדר היה מלא באנשים.. אבל באותו שניה לא היה
אכפת לי מכלום!! רציתי כל כך לנשק אתו הורדתי לו תמכשיר שעזר לו לנשום והתנשקנו..
התנשקנוו ובכינו .. שמחחנו יחד!! שסוף סוף הסיוט הזה נגמר!! הרגשתי שעכשיו הכל הולך
להיות מושלם!! מה יותר טוב מזה שעידו בריא!?! הרי זו היתה המשאלה היחידה שלי!
שלנו.. נגבנו אחד לשני תדמעות והתחבקנו!!
"לילו שלי.. עכשיו הכל מושלם!! אני בריא!!! כל הסיוט הזה נגמר!!!"
"יפה שלי.. אני אוהבת אותך!! כל כך!!" בכיתי, בכיתי כל כך.. כל כך שמחתי ..
"אל תבכי יפה שלי!! אין לך על מה!! עכשיו ..." עידו אמר..
"שקט כבר .. תחבק אותי חזק !!! חזק חזק!!!" קטעתי אותו
הוא חיבק אותי היתי כל ך מאושרת ושמחה שלא ידעתי איך להתמודד אם זה!! פשוט היתי
צריכה תחיבוק החם הזה של עידו.. נהנתי להתקרבל בתוכו... להרגיש כל כך מוגנת!!
"ילדים כל הבכי והתרגשויות האלה לא מתאימים עכשיו לעידו.. הוא עדין חלש!! הוא צריל
לנוח!" אמרה איזה אחות של בית החולים..
כולם צחקו... התנתקתי מעידו !!
"אני אוהב אותך "הוא לחש לי באוזן!
=======================================
אחרי שבוע עידו השתחרר מבית החולים... עכשיו היתי בטוחה שזהו סוף סןף זה באמת נגמר!
כל אותו שבוע לא הפסקתי להודות לה' זה היה באמת נס!! אני עד היום מודה לו.. כל יום
!! כל דקה!! הגענו הביתה.. עידו כבר חזר לעצמו והכוחות שלו חזרו!! ערב למחרת נפגשנו
כל החברים.. העברנו חויות וצחקנו על המצב..
אני ועידו לא נפרדנו לשניה..!! רצינו כל כך להיות לבד! כי מאז שהוא התאשפז לא הינו
אפילו לרגע לבד!! תמיד היה מי שיפריע.. קבענו שניפגש ערב למחרת בים ..המקום האהוב
עלי ועליו..
=======================================
הגיעה היום.. סוף סוף אני ועידו ניהיה לבד.. השעה היתהה 21:00 נכסתי להתקלח ולבשתי
תשימלה הורודה שאני ועידו קנינו יחד.. שמתי תשרשרת שעידו קנה לי..ולבשתי נעלים
ורודות ב22:00 היתי מוכנה ועידו חיכה לי למטה.. הוא היה כל כך חתיך
"יפה שלי את פשוט מהממת"הוא אמר
"הכל הודת לטעם שלך!! ו.. גם לך לא חסר..."
צחקנו. וירדנו לים...
אני לא יגיד לכם שהיו שם פרחים נרות ושעידו עשה מזה מקום מהמם. כי זה לא היה ככה
..אבל האמתי שהא עשה משהו יותר מדהים! כשירדנו לים.. היו שם שתי דברים.. סדין ורוד
ותיבה ענקית בצורת לב.. התישבנו על ההסדין.... ואז עידו הוציא מפתח ענק מהכיס..
"תפתחי.. זה בשבילך.."
חיכתי .. לקחתי תמפתח ופתחתי היה שם שלט ענקי שכתוב עליו.. -גלה-
חיכתי ועשיתי מבט לא מבין
"מה זה?!" שאלתי
הוא תפס לי את היד והסביר
"התיבה זה הלב שלי והדבר היחיד שנמצא לי בתוך הלב זה השם שלך.. כי אני אוהב
אותך!!אוהב רק אותך!!!! יותר מכל דבר אחר! מבינה?!"
קפצתי עליו ונתתי לו נשיקה ענקיתתתתת
"גם אני אוהת אותך יפה שלי אוהבת הכי בעולם..."
התנשקנו התחבקנו ודיברנו על כל התקופה שעברה אלינו...
ואז הוא אמר לי :
"לילו .. בוא נישבע.. בוא נישבע לפני הים שנואהב לנצח...תמיד!!"הוא אמר
"אני נשבעת ... אני נשבעת בכל היקר לי!! שתמיד אני יואהב אותך"
"אני גם נשבע גם.. !! נשבע שבועת נצח!! לאוהב אותך תמיד!!!"
ואז חיבקתי אותו חזק חזק ואמרתי לו:
"דידו.. בוא נלך... אני רוצהההההה... אני חושבת ש.... שעכשיו זה הרגע!!!"
"את בטוחה ?"
"אני לא בטוחה.. אני רוצה!! בוא נלך אהוב שלי.. "
הוא חיך!
-אני ועידו אף פעם לא שכבנו... בכלל אני היתי בתולה.. אבל.. באותו רגע הרגשתי שזה
הזמן הנכון שעכשיו זה הזמן להתמסר סוף סוף לעידו.. -
הלכנו אליו הביתה.. כל הדרך לא העברנו מילה רק התיבקנו התנשקנו לא רצינו ששום מילה
תהרוס לנו את הרגע הזה...
עלינו לחדר שלו..
"גלה שלי את בטוחה?? אני לא רצה להלחיץ או משהו... את בטוחה שאת מוכנה"
לא עניתי..פשוט התקרבתי אליו ונישקתי אותו...נשיקה שאומרת הכל....
סוף סוף אני ועידו שכבנו... האמתי זה היה קצת כואב.. אבל עידו גרם לזה להראות
ולהרגיש אחרת.. הוא היה כל כך עדין, סבלני ומתחשב שהרגשתי כל כך בטוחה.. הרגשתי
שאנחנו עכשיו באמת מאוחדים... מכל הבחינות נהנתי כל כך להרגיש אותו להריח אותו לגעת
בו שמחתי לדעת שעכשיו אני באמת שלו...
אחרי שהוא גמר הוא חיבק אותי ואני אותו.. ואמר:
"אני אוהב אותך.. אני תמיד אוהב ויואהב!!."
"גם אני יפה שלי.. גם אני..."
=====================================
סוף...
זהו סיפרתי לכם את הסיפור שלי! ן.. בניגוד לסיפור "אני ולוני שלי " זה כן סיפור
אמיתי! אני עידו עד היום ביחד מאוהבים עד השמים !!!
מקווה שאהבתם תסיפור שלי...
ומחכה לתגובות..
אוהבת! גלה..!!
חיכינו וחיכנו.. היה שקט.. כולם היו לחוצים עיפים דואגים פוחדים!!
שעות של בכי עברו עלי של לחץ.. של דאגה..!! המילים שעידו אמר לי תמיד רצו על עצמם
בראש שלי..כמו סרט .. שחוזר על עצמו וחוזר ולא מפסיק!!
הסתכלתי על השרשרת שעידו הביא לי.. כמה היא יפה ונוצצת.. נישקתי אותה... ולחשתי ...
"אהוב שלי.. יהיה טוב!"
אחרי 17 שעות של ניתוח ההורים של עידו יצאו ואיתם עלונקה שעידו עליה רצתי אחריהם
((אחרי הרופאים)) ואז אמא של עידו תפסה לי תיד חיבקה אותי ואמרה לי: "עידווו
..הניתוח... הוא.. הצליח...!!! עידו בריאאאאאאא "
לא ידעתי מה להגיד היתי בהלם ... היתי כל כך שמחה כל כך מאושרת רציתי לצעוק מרוב
אושר ניסתי לדבר אבל הקול לא יצא! לא הצלחתי להגיד כלום.. הרגשתי שהראש שלי מסתחרר
והענים שלי נעצמות! ואז חושך.. !!
לא יודעת מה קרה שם .. אבל אח"כ , כשהתעוררתי סיפרו לי שהתעלפתי...
הדבר הראשון שעלה לי בראש זה עידווו!!! ההבטחה שלי!!!אני הראשונה שהוא צריך לראות!!
לא האמנתי שאני לא שם!!
"עידו!?!? איפה הוא?!?!?! הוא התעורר!?!?!" אלא המילים הראשונות שיצאו לי מהפה
"הוא בחדר שלו .. ישן.. הוא עדין לא התאושש מהניתוח!"
"הניתוח!! נכון.. אז זה באמת נכון!?!? דידו שלי בריא?!?!?!"
"כן בובה.. הוא בריא!! הוא עבר את זה!!!"
קמתי משם... רציתי לראות את עידו שלי!!! לחבק אותו לנשק אותו ! לספר לו שעכשיו הוא
בריא ונוכל להיות יחד לנצח!! לתמיד.. רציתי להגיד לו שסוף סוף הנצח הזה לא יהיה
תלוי במחלה מטוטמת!! ועכשיו אנחנו ביחד לעד!!!
קמתי משם והתחלתי לרוץ.. רצתי ורצתי ..עד שראיתי את החדר של עידו.. נכנסתי.. וראיתי
אותו שוכב.. ישן... הוא נראה כמו מלאך שוכב שם בשקט.. כזה תמים.. הרגשתי צורך חזק
לחבק אותו.. כאילו לא ראיתי אותו שנים! נגשתי למיטה שלו ונתתי לו נשיקה קטנה על
הלחי כדי לא להעיר אותו.. ישבתי שם וחיכתי עד שהוא יתעורר! שעה שעתים שלוש.. ואז
נרדמתי.. שמה בבית חולים במיטה של עידו.. שהידים שלנו מחזיקות אחת בשניה.!!
כשהתעוררתי גם עידו היה ער.. ובנוסף החדר היה מלא באנשים.. אבל באותו שניה לא היה
אכפת לי מכלום!! רציתי כל כך לנשק אתו הורדתי לו תמכשיר שעזר לו לנשום והתנשקנו..
התנשקנוו ובכינו .. שמחחנו יחד!! שסוף סוף הסיוט הזה נגמר!! הרגשתי שעכשיו הכל הולך
להיות מושלם!! מה יותר טוב מזה שעידו בריא!?! הרי זו היתה המשאלה היחידה שלי!
שלנו.. נגבנו אחד לשני תדמעות והתחבקנו!!
"לילו שלי.. עכשיו הכל מושלם!! אני בריא!!! כל הסיוט הזה נגמר!!!"
"יפה שלי.. אני אוהבת אותך!! כל כך!!" בכיתי, בכיתי כל כך.. כל כך שמחתי ..
"אל תבכי יפה שלי!! אין לך על מה!! עכשיו ..." עידו אמר..
"שקט כבר .. תחבק אותי חזק !!! חזק חזק!!!" קטעתי אותו
הוא חיבק אותי היתי כל ך מאושרת ושמחה שלא ידעתי איך להתמודד אם זה!! פשוט היתי
צריכה תחיבוק החם הזה של עידו.. נהנתי להתקרבל בתוכו... להרגיש כל כך מוגנת!!
"ילדים כל הבכי והתרגשויות האלה לא מתאימים עכשיו לעידו.. הוא עדין חלש!! הוא צריל
לנוח!" אמרה איזה אחות של בית החולים..
כולם צחקו... התנתקתי מעידו !!
"אני אוהב אותך "הוא לחש לי באוזן!
=======================================
אחרי שבוע עידו השתחרר מבית החולים... עכשיו היתי בטוחה שזהו סוף סןף זה באמת נגמר!
כל אותו שבוע לא הפסקתי להודות לה' זה היה באמת נס!! אני עד היום מודה לו.. כל יום
!! כל דקה!! הגענו הביתה.. עידו כבר חזר לעצמו והכוחות שלו חזרו!! ערב למחרת נפגשנו
כל החברים.. העברנו חויות וצחקנו על המצב..
אני ועידו לא נפרדנו לשניה..!! רצינו כל כך להיות לבד! כי מאז שהוא התאשפז לא הינו
אפילו לרגע לבד!! תמיד היה מי שיפריע.. קבענו שניפגש ערב למחרת בים ..המקום האהוב
עלי ועליו..
=======================================
הגיעה היום.. סוף סוף אני ועידו ניהיה לבד.. השעה היתהה 21:00 נכסתי להתקלח ולבשתי
תשימלה הורודה שאני ועידו קנינו יחד.. שמתי תשרשרת שעידו קנה לי..ולבשתי נעלים
ורודות ב22:00 היתי מוכנה ועידו חיכה לי למטה.. הוא היה כל כך חתיך
"יפה שלי את פשוט מהממת"הוא אמר
"הכל הודת לטעם שלך!! ו.. גם לך לא חסר..."
צחקנו. וירדנו לים...
אני לא יגיד לכם שהיו שם פרחים נרות ושעידו עשה מזה מקום מהמם. כי זה לא היה ככה
..אבל האמתי שהא עשה משהו יותר מדהים! כשירדנו לים.. היו שם שתי דברים.. סדין ורוד
ותיבה ענקית בצורת לב.. התישבנו על ההסדין.... ואז עידו הוציא מפתח ענק מהכיס..
"תפתחי.. זה בשבילך.."
חיכתי .. לקחתי תמפתח ופתחתי היה שם שלט ענקי שכתוב עליו.. -גלה-
חיכתי ועשיתי מבט לא מבין
"מה זה?!" שאלתי
הוא תפס לי את היד והסביר
"התיבה זה הלב שלי והדבר היחיד שנמצא לי בתוך הלב זה השם שלך.. כי אני אוהב
אותך!!אוהב רק אותך!!!! יותר מכל דבר אחר! מבינה?!"
קפצתי עליו ונתתי לו נשיקה ענקיתתתתת
"גם אני אוהת אותך יפה שלי אוהבת הכי בעולם..."
התנשקנו התחבקנו ודיברנו על כל התקופה שעברה אלינו...
ואז הוא אמר לי :
"לילו .. בוא נישבע.. בוא נישבע לפני הים שנואהב לנצח...תמיד!!"הוא אמר
"אני נשבעת ... אני נשבעת בכל היקר לי!! שתמיד אני יואהב אותך"
"אני גם נשבע גם.. !! נשבע שבועת נצח!! לאוהב אותך תמיד!!!"
ואז חיבקתי אותו חזק חזק ואמרתי לו:
"דידו.. בוא נלך... אני רוצהההההה... אני חושבת ש.... שעכשיו זה הרגע!!!"
"את בטוחה ?"
"אני לא בטוחה.. אני רוצה!! בוא נלך אהוב שלי.. "
הוא חיך!
-אני ועידו אף פעם לא שכבנו... בכלל אני היתי בתולה.. אבל.. באותו רגע הרגשתי שזה
הזמן הנכון שעכשיו זה הזמן להתמסר סוף סוף לעידו.. -
הלכנו אליו הביתה.. כל הדרך לא העברנו מילה רק התיבקנו התנשקנו לא רצינו ששום מילה
תהרוס לנו את הרגע הזה...
עלינו לחדר שלו..
"גלה שלי את בטוחה?? אני לא רצה להלחיץ או משהו... את בטוחה שאת מוכנה"
לא עניתי..פשוט התקרבתי אליו ונישקתי אותו...נשיקה שאומרת הכל....
סוף סוף אני ועידו שכבנו... האמתי זה היה קצת כואב.. אבל עידו גרם לזה להראות
ולהרגיש אחרת.. הוא היה כל כך עדין, סבלני ומתחשב שהרגשתי כל כך בטוחה.. הרגשתי
שאנחנו עכשיו באמת מאוחדים... מכל הבחינות נהנתי כל כך להרגיש אותו להריח אותו לגעת
בו שמחתי לדעת שעכשיו אני באמת שלו...
אחרי שהוא גמר הוא חיבק אותי ואני אותו.. ואמר:
"אני אוהב אותך.. אני תמיד אוהב ויואהב!!."
"גם אני יפה שלי.. גם אני..."
=====================================
סוף...
זהו סיפרתי לכם את הסיפור שלי! ן.. בניגוד לסיפור "אני ולוני שלי " זה כן סיפור
אמיתי! אני עידו עד היום ביחד מאוהבים עד השמים !!!
מקווה שאהבתם תסיפור שלי...
ומחכה לתגובות..
אוהבת! גלה..!!
✍️ הוסף תגובה