= אני ואלוני שלי = פרק ו'
לפתע ..נפתחה הדלת.. הרגשתי כאילו הפילו עלי באותו רגע פצצה הרגשתי שכל הצרות
בעולם נופלות דווקא עלי.!! רציתי שזאת תיהיה טעות ש... הבנאדם שעומד שם ליד נועה..
לא יהיה אותו נהג שהרס לי את החיים רציתי שזה לא יהיה אותו בנאדם שתחננתי לרצוח!!
להרוס!! כי זה היה.. ירון!!!!! ירון ... אחי הגדולללל ... אחי שכל כך אהבתי שהיה
הבנאדם שדאג לי שהיה שם תמיד בשבילי!!! ירון אחי היחידדדד הוא .. הוא זה שדרס את
אהוב ליבי....
הבנאדם שאני הכי קשורה אליו דרס את הבנאדם שאני אוהבת !!! מה הולך כאן !??! במה
חטאתי שאלוהים פוגע בי ככה!שוב ושוב.. סכין ועוד סכין!!! מה הוא רוצה?!?! להרוס
אותי !!? לחורר לי ת'לב!! באותו רגע היתי בטוחה שאין אלוהים ((ואני אדם מאמין))
רציתי להתאבד!!! פשוט למות!! וככה הצרות שלי יגמרו!! לא יפטרו.. אבל ככה אני לא
יוכל להרגיש כמה הם כואבות.. לא היה לי מה להגיד באותו רגע... לא ידעתי מה אני
מרגישה ! לא הבנתי את עצמי!!מצד אחד אני אוהבת את אלון ורוצה לפגוע במי שפגע בו..
אבל מצד שני הבנאדם שפגע באלון הוא אחי!! דם שלי!! לא ידעתי מה לעשות לבכות לצעוק
לנסות לברר מה קרה ... הרגשתי ניצב.. הרגשתי חלולה.. הרגשתי ושמעתי את הלב שלי צועק
לעזרה הרגשתי את הדמעות מתפרצות החוצה אז תמנטי את הראש בכרית והתיחסתי לירון
ולנועה כאל בלתי נראים..פשוט בכיתי שם בפני שתיהם לא היה אכפת לי... בכיתי ובכיתי
ואח"כ הדמעות הפסיקו לרדת.. בכיתי שוב.. אבל הפעם בכי אילם... בלי קול.. בלי
דמעותתת בכי מהנשמה... הנשמה שכל כך כאב לה... בכי משחרר בכיתי ובכיתי.. ושנרגעתי
פשוט ישבתי הסתכלתי על התיקרה וניסתי להבין מה הולך פה.. בעולם המבולגן שלי.. ומה
אני עושה.. היה לי בלאגן אחד בראש... אז פשוט בהיתי באיזה חלל באוויר לא היה לו
משמעות או משהו אבל באותו רגע הרגשתי כמו גולם.. זה היה מוזר אבל הרגשתי בבועה משלי
.. חלל משלי לרגע שכחתי מכל הבלאגן והית מנותקת מהעולם ((כן כן.. זה די מפחיד))
הרגשתי פשוט חפץ.. ואז דפיקה בדלת עוררה אותי.... האחות נכנסה ואחריה הורים שלי
והחברות והידידים שלי .. ((עדר שלם חיחיחי)) הם הודיעו לי שהיום בערב משחררים אותי
.. לא ידעתי אם לשמח או לבכות הרי משחררים אותי ואני יוכל לראות את אלון סוף סוף!!
אבל מצד שני אני הולכת לגור עםאחי בבית לפגש אותו כל רגע לדבר איתוו.. מה אני יגיד
לו בכלל אני לא יודעת!
הגיע הערב כל אותו יום לא דירברתי עם אף אחד.. לא התיחסתי התעלמתי מהמציאות רציתי
שלשכוח את הכל וניסיתי לשכוח שאלוני הנשמה שלי נאבק על החיים שלו!!
הגענו הביתה.. ישר נכנסתי למקלחת שטפתי מעצמי את כל האיכסה של הבית חולים.. ואז
נסיתי להירדם.. לא יכלתי דאגתי כל כך לאלון.. אבל פחדתי שאם אני ילך ויראה אותו ככה
במצב קריטי אני יתמוטת !!
בסוף החלתטי שאני הולכת ולא אכפת לי מה.. הלב שלי גרר אותי לשם...
הלכתי.. כשהגעתי התחלתי לחשוש... עליתי למחלקה "טיפול נמרץ" ושאלתי יפה אלון דיקמן
מאושפז.... אמרו לי שבחדר 404 הלכתי היה כבר לילה
((12:00)) בקושי הכניסו אותיי אז היתי בשקט ואז ראית את דליה אמא של אלון יושבת
שם..היא ישנה ואלון לידה.. אךך מלאך שלי.. כאב לי כל כך לראות אותו עם כל כך הרבה
מכשירים וצינורות..היתה שם אחות..שאלתי לשלומו היא אמרה שהרבה יותר טוב.. אבל עדין
יש חשש היא אמרה שהמצב הסתדר אבל יש בעיה אחת....
אלון איבד את הזיכרון.. לא האמנתיייי
אני : "מההההההההה??? למה!??!?!?!?!!?"
האחות: "כי הוא קיבל מכה חזקה .. ו.."
אני : " זה בטוח שהוא ישכח הכל!?!?!" קטעתי אותה.. וחזרתי על מילותיה כדי להיות
בטוחה ששמעתי נכון!!
האחות : " כן מצטערת בשבילך..אבל מתוקה זה כנראה זמני הוא יכול להתאושש מזה. זה
איבוד זיכרון חולף...!! "
הדמעות ירדו לי במהירות לא יכולתי לשמוע.. את זה... ועוד האחות הפאקצה הזאת כל כך
אדישה..
לא הבנתי למה אלוהים עושה לי את זה.. קודם אלון ואני עברנו תאונה אח"כ מסתבר שהוא
במצב דיי קשה ואז מסתבר שזה שדרס אותו זה אחי ואז אומרים לי שהמצב שלו טוב אבל הוא
לא יזכור כלום!!!! לא ידעתי מה אלוהים רוצה ממני!!! יש עוד אנשים בעולם למה הוא
מפיל עלי את כל הצרות בעולםםםם ועוד בבת אחת!
אחרי שבוע שיחררו את אלון... השבוע שהיהי הכי גרוע בחיים שלי
זה היה שבוע של עצב .. שבוע של געגעים.. שבוע של כאב של סבל!!
היתי בדיכאון עמוקק לא תקשרתי עם אף אחד.. לא עם חברות שלי לא עם ידיזים שלי לא עם
אחי.. אפילו לא עם נועה...
פשוט אף אחד!!
לא יצאתי מהבית לא אכלתי לא יצאתי למסיבות אפילו לא לבית ספר..!!
ואז .. יום אחד... היום שיחרור של אלון נועה כמו בכל יום היתה אצלי ((היא באה
במיוחד כל יום מהצפון!!)) היא נכנסה לחדר שלי וניסתה לדבר איתי.. וכמו בכל פעם לא
עניתי לה לא התיחסתי.. ואז היא אמרה משפט שעורר אותי ראיתי שהדמעות מתחילות לרדת
לה..
"אלון .. הוא.. גלה.. אלון..."
=======================================
המשך בפרק הבא..
מחכה לתגובות
חולה עליכן ושולחת נשיקות
גלה!
בעולם נופלות דווקא עלי.!! רציתי שזאת תיהיה טעות ש... הבנאדם שעומד שם ליד נועה..
לא יהיה אותו נהג שהרס לי את החיים רציתי שזה לא יהיה אותו בנאדם שתחננתי לרצוח!!
להרוס!! כי זה היה.. ירון!!!!! ירון ... אחי הגדולללל ... אחי שכל כך אהבתי שהיה
הבנאדם שדאג לי שהיה שם תמיד בשבילי!!! ירון אחי היחידדדד הוא .. הוא זה שדרס את
אהוב ליבי....
הבנאדם שאני הכי קשורה אליו דרס את הבנאדם שאני אוהבת !!! מה הולך כאן !??! במה
חטאתי שאלוהים פוגע בי ככה!שוב ושוב.. סכין ועוד סכין!!! מה הוא רוצה?!?! להרוס
אותי !!? לחורר לי ת'לב!! באותו רגע היתי בטוחה שאין אלוהים ((ואני אדם מאמין))
רציתי להתאבד!!! פשוט למות!! וככה הצרות שלי יגמרו!! לא יפטרו.. אבל ככה אני לא
יוכל להרגיש כמה הם כואבות.. לא היה לי מה להגיד באותו רגע... לא ידעתי מה אני
מרגישה ! לא הבנתי את עצמי!!מצד אחד אני אוהבת את אלון ורוצה לפגוע במי שפגע בו..
אבל מצד שני הבנאדם שפגע באלון הוא אחי!! דם שלי!! לא ידעתי מה לעשות לבכות לצעוק
לנסות לברר מה קרה ... הרגשתי ניצב.. הרגשתי חלולה.. הרגשתי ושמעתי את הלב שלי צועק
לעזרה הרגשתי את הדמעות מתפרצות החוצה אז תמנטי את הראש בכרית והתיחסתי לירון
ולנועה כאל בלתי נראים..פשוט בכיתי שם בפני שתיהם לא היה אכפת לי... בכיתי ובכיתי
ואח"כ הדמעות הפסיקו לרדת.. בכיתי שוב.. אבל הפעם בכי אילם... בלי קול.. בלי
דמעותתת בכי מהנשמה... הנשמה שכל כך כאב לה... בכי משחרר בכיתי ובכיתי.. ושנרגעתי
פשוט ישבתי הסתכלתי על התיקרה וניסתי להבין מה הולך פה.. בעולם המבולגן שלי.. ומה
אני עושה.. היה לי בלאגן אחד בראש... אז פשוט בהיתי באיזה חלל באוויר לא היה לו
משמעות או משהו אבל באותו רגע הרגשתי כמו גולם.. זה היה מוזר אבל הרגשתי בבועה משלי
.. חלל משלי לרגע שכחתי מכל הבלאגן והית מנותקת מהעולם ((כן כן.. זה די מפחיד))
הרגשתי פשוט חפץ.. ואז דפיקה בדלת עוררה אותי.... האחות נכנסה ואחריה הורים שלי
והחברות והידידים שלי .. ((עדר שלם חיחיחי)) הם הודיעו לי שהיום בערב משחררים אותי
.. לא ידעתי אם לשמח או לבכות הרי משחררים אותי ואני יוכל לראות את אלון סוף סוף!!
אבל מצד שני אני הולכת לגור עםאחי בבית לפגש אותו כל רגע לדבר איתוו.. מה אני יגיד
לו בכלל אני לא יודעת!
הגיע הערב כל אותו יום לא דירברתי עם אף אחד.. לא התיחסתי התעלמתי מהמציאות רציתי
שלשכוח את הכל וניסיתי לשכוח שאלוני הנשמה שלי נאבק על החיים שלו!!
הגענו הביתה.. ישר נכנסתי למקלחת שטפתי מעצמי את כל האיכסה של הבית חולים.. ואז
נסיתי להירדם.. לא יכלתי דאגתי כל כך לאלון.. אבל פחדתי שאם אני ילך ויראה אותו ככה
במצב קריטי אני יתמוטת !!
בסוף החלתטי שאני הולכת ולא אכפת לי מה.. הלב שלי גרר אותי לשם...
הלכתי.. כשהגעתי התחלתי לחשוש... עליתי למחלקה "טיפול נמרץ" ושאלתי יפה אלון דיקמן
מאושפז.... אמרו לי שבחדר 404 הלכתי היה כבר לילה
((12:00)) בקושי הכניסו אותיי אז היתי בשקט ואז ראית את דליה אמא של אלון יושבת
שם..היא ישנה ואלון לידה.. אךך מלאך שלי.. כאב לי כל כך לראות אותו עם כל כך הרבה
מכשירים וצינורות..היתה שם אחות..שאלתי לשלומו היא אמרה שהרבה יותר טוב.. אבל עדין
יש חשש היא אמרה שהמצב הסתדר אבל יש בעיה אחת....
אלון איבד את הזיכרון.. לא האמנתיייי
אני : "מההההההההה??? למה!??!?!?!?!!?"
האחות: "כי הוא קיבל מכה חזקה .. ו.."
אני : " זה בטוח שהוא ישכח הכל!?!?!" קטעתי אותה.. וחזרתי על מילותיה כדי להיות
בטוחה ששמעתי נכון!!
האחות : " כן מצטערת בשבילך..אבל מתוקה זה כנראה זמני הוא יכול להתאושש מזה. זה
איבוד זיכרון חולף...!! "
הדמעות ירדו לי במהירות לא יכולתי לשמוע.. את זה... ועוד האחות הפאקצה הזאת כל כך
אדישה..
לא הבנתי למה אלוהים עושה לי את זה.. קודם אלון ואני עברנו תאונה אח"כ מסתבר שהוא
במצב דיי קשה ואז מסתבר שזה שדרס אותו זה אחי ואז אומרים לי שהמצב שלו טוב אבל הוא
לא יזכור כלום!!!! לא ידעתי מה אלוהים רוצה ממני!!! יש עוד אנשים בעולם למה הוא
מפיל עלי את כל הצרות בעולםםםם ועוד בבת אחת!
אחרי שבוע שיחררו את אלון... השבוע שהיהי הכי גרוע בחיים שלי
זה היה שבוע של עצב .. שבוע של געגעים.. שבוע של כאב של סבל!!
היתי בדיכאון עמוקק לא תקשרתי עם אף אחד.. לא עם חברות שלי לא עם ידיזים שלי לא עם
אחי.. אפילו לא עם נועה...
פשוט אף אחד!!
לא יצאתי מהבית לא אכלתי לא יצאתי למסיבות אפילו לא לבית ספר..!!
ואז .. יום אחד... היום שיחרור של אלון נועה כמו בכל יום היתה אצלי ((היא באה
במיוחד כל יום מהצפון!!)) היא נכנסה לחדר שלי וניסתה לדבר איתי.. וכמו בכל פעם לא
עניתי לה לא התיחסתי.. ואז היא אמרה משפט שעורר אותי ראיתי שהדמעות מתחילות לרדת
לה..
"אלון .. הוא.. גלה.. אלון..."
=======================================
המשך בפרק הבא..
מחכה לתגובות
חולה עליכן ושולחת נשיקות
גלה!
✍️ הוסף תגובה