+*+הפנימייה לאומנויות+*+ פרק 14

נפלתי,לא הרגשתי את הרגליים שלי,לא שמעתי קולות,הרגשתי כאילו אני מרחפת מעל מקום
כלשהו,הרגשתי את הרוח נוגעת בפניי.

"סופה?,סופה?!,תדברי אליי!!!".מיכל נלחצה וניסתה להעיר אותי.

הרמתי את הראש,כולי הייתי על הרצפה,מיששתי עם היד את המקום שבו חטפתי את המכה בראש.

"מה קרה?".אמרתי כשהעיניים שלי בקושי נפתחות.

"לרגע אחד סובבתי את הראש ואז את נפלת,התעלפת".היא אמרה.

"איך את מרגישה?,אנחנו חייבות ללכת לאחות!".היא אמרה.

לא יכולתי לענות לה,הרגשתי מעורפלת,אולי זה בגלל שכבר שלושה ימים אני לא מתפקדת כמו
בנאדם נורמלי.

היא תמכה בי ועזרה לי ללכת,עד החדר של האחות.

הייתי מטושטשת ובגלל זה לא שמעתי על מה דיברה מיכל עם האחות,אבל הייתי בטוחה שהיא
הסבירה לה מה קרה,האחות לקחה לי את היד ומדדה לי דופק.

"142!,גבוה!".קראה האחות בפליאה.

האחות השכיבה אותי,ובדקה לי שוב דופק בכמה מקומות,היא פקדה עליי לנשום,ואחריי
שהרגיעה אותי הושיבה אותי ונתנה לי לשתות.

"מה קורה איתה?".התעניינה מיכל.

"אני חושבת שהיא התייבשה,בכל מקרה כדאיי לבדוק את זה".אמרה האחות.

"תשמעי חמודה,תישארי פה להשגחה בשעה הקרובה,אני רוצה למדוד לך שוב דופק ואולי גם
חום,כשהדופק שלך יחזור למצב הנורמלי אני אתן לך לחזור לבניין המגורים".אמרה
האחות.בקושי הצלחתי להנהן.

מיכל דיברה אליי בכמה מילים,ויצאה מהחדר.אחריי רבע שעה בערך האחות העירה אותי ואמרה
לי שמפנים אותי לבית חולים לבדיקות.

"מה?,למה?".בקושי הצלחתי לדבר.

"המצב שלך לא השתפר,תראי בנתיים אין סיבה לדאגה אל תילחצי,אבל חייבים לבדוק את
זה,תגידי לי את תיפקדת רגיל בימים האחרונים?".שאלה אותי האחות.

"כן".שיקרתי.הרגשתי שהראש הולך ליפול לי מהכתפיים,הייתי כל כך מטושטשת,האחות בליווי
מורה הקפיצו אותי לבית החולים שהיה ממש קרוב אל הפנימייה,שמעתי קולות,כל
מיני,ברקע,מילמולים,לא הבנתי מה הם אומרים,אבל זה היה סימן שעוד לא התעלפתי.

בכל כמה דקות דאגה האחות לתת לי לשתות.

הייתי עייפה מהחיים.

***

אחריי שעתיים התעוררתי במיטת בית חולים,עם אותם הבגדים,ועם אינפוזיה ביד,הווריד שלי
כאב מהצינור שחובר אליו,אמא שלי עמדה דואגת ליד המיטה.

"איך את מרגישה?".היא שאלה אותי."בסדר,מה קרה?".שאלתי את אימי.

"התייבשת,היה לך דופק גבוה,והחליטו לבדוק את זה,בנתיים עושים לך פה כמה
בדיקות,אנחנו מחכים לתוצאה של בדיקת הדם".הסבירה אמא.

פתאום אבא נכנס,הוא החזיק ביד שתיי כוסות עם קפה,הוא נתן אחת לאמא,ודיבר איתי
קצת,הייתי עייפה אז עצמתי שוב את העיניים ונרדמתי.

בבוקר ראיתי את מיכל יושבת ליד המיטה שלי,דואגת.

"אמא ואבא שלך הלכו לעשות כמה סידורים,להביא לך תיק עם דברים,להתארגן והם יחזרו
לפה".היא אמרה כדיי שאני לא אדאג.

"אוקיי,מתי באת?".שאלתי אותה.

"לפני חצי שעה,הדאגת את כל הביצפר..".היא ענתה.

"תודה שבאת".עניתי וניסיתי לחייך.

"אוי איזה שטויות,ברור שהייתי באה,את החברה הכי טובה שלי!".היא אמרה.

אחריי שצחקנו קצת,התיישבתי ופתאום מי נכנס לחדר?????

עידן!