אני עידו ומחלת הסרטן
אחרי 20 דקות אמא ואבא של עידו נכנסוווו אמא של עידו היתה חיוורת והענים שלה
הבריקו מדמעות
היא קראה לי ..רצתה לדבר איתי..עידו כבר נרדם אז הלכתי..
"גלוש אנחנו צריכים לדבר.."
"מה קרה?!?!"
"המצב של עידו לא טוב.. הוא צריך לעבור ניתוח .. ניתוח קשה...אבל אם הוא יעבור
בשלום בע"ה 97% שהסרטן עובר.. " דנה, אמא של עידו אמרה הדמעות התחילו לרדת לי ולה..
היא חבקה אותי..
"הרופאים אמרו שיש רק 30% שהוא יעבור אותו.. " היא המשיכה
"לאאאא לאאא אלתגידי לי את זה!! בבקשהתגידי שזה לא נכוןןןן שאת עובדת עלי!! שהכל
טוב!!!בבקשה אני מתחננת!! זה לא יכול להיותזה לא יכוללהיות שעידו שלי יהיה בסכנת
מוות!!"התננתקתי ממנה.. רצתי משם!!ברחתי! לא יכלתילעקל את זה!! שאני יאבד את עידו
שלי!! לא דמינתישניה מהחיים שלי בלעדיו!!התפללתי לאלוהים שזה טעות! שהכל יהיה טוב..
אחרי חמש דקות חברות שלי מצאו אותי הם חיבקו אותי חזק חזק וניסו לעודד אותי
אפרת: "גלה שלי!! הכל יהיה טוב.. הוא יעבור את זה ! הוא חזק"
נופר : "כן הכל יהיה טוב.. על אחריותי"
אני : "ואם לא!!מה אני יעשה בלעדיו?!??!? איך אני יחייה ככה"
מיכל : "אין מצב כזה הוא יעבור את זה!!"
אפרת חיבקה אותי.. חזק חזק.. הרשתי לעצמי סוף סוף לבכות ליד החברות שלי..לא היה
אכפתלי שידעו שגם אני חלשה שגם לי כואבבב שאני זאת שתמיד היתי "הראש" זאתי ששומעת
שמיעצת שדואגת בוכה! בכינו כולנו אני אפרת נופר מיכל יעל מידן אוראל כלונו..אףא חד
לא השאירה אתזה בפינים!! כאב לנו! ידענו בפנים עמוק שרוב הסיכויים שעוד כמה ימים
כולנו נקום בבוקר ועידו לא יהיה שם.. לא היתה בי טיפת תקווה .. חשבתי על זה שעכשיו
שעידו באמתצריך אותי אני נשברת לא ידעתי איך אני יחדיר בו כוחחח אני במצבי!! אם לא
יהיה בי תקווה אז איך לו יהיה !?!?!?
אני : "בא לי שוקו מישהי רוצה?!?!"
כולן :"כן..בואי"
עברנו דרך החדר של עידו כל החברים שלו היו שם.. הוא ישן.. כל הבנות היו איתי וכל
הבנים אייתו ((ממש ממש כולם כל הכיתה שלנו היתה שם)) קראתי אליהם בקפיטריה רציתי
לדבר איתם!
נכנסתי לחדר בשקט
אני : "בוא אנחנו צריכים לדבר...! אבל.. בשקט ! שהוא לא יתעורר"
תומר : "אני נשאר!!"
קובי : "גם אני "
אני : " לאאאא כולם באים איתי! זה קשור במצב של עידו"
ליבי : "כן באו כולםםם"
כולם יצאו מהחדר... התקדמנו לכיוון הקפיטריה קנינו לשתות! כל אחד מה שהוא רוצה..
יצאנו החוצה כי אמרו שאנחנו הרבה מידי..
אני : "תקשיבו.. אני הולכתלהגיד לכם משהו שקשור לכולם.. שיכאיב פה לכולםםםם.. אבל
אנחנו צריכים להיות חזקים כדי שגם הא יהיה חזק ויצליחלעבור את..את..הניתוח! "
יואב: "מה ניתוחחח!?!? מה יש לו"
תומר : "כן כן!! תסבירי לי מה הולך כאן!?!?" הוא קם..הדמעות התחילו לרדת לו כבר..
תומר עידו ויואב היו החברים הכייי טובים!!
אני : "תנו לי לסים... עידו.. הוא צריך לעבור ניתוח... רוב הסיכוים ש... יש רק 30%
אחוזים שהניתוח יצליח! "
"מה!??" "מה?!?!" "מסכן.." "לא נכון.." שמעתי משפטים כאלה מכולם..היה רעש.. כולם
דיברו אףף אחד לא האמין! עידו היה ה...ה"מלך" אני והוא הינו מחזיקים את כל הכיתה
הזאת!! את עידו... את עידו כולם העריצו !הוא היה האליל שלהם!בכלל הינו כיתה מגובשתת
וגם שיכבה מגובשת!
אני : "יהיהו לו קשה! אבל אם נראה לו שאנחנו מאמינים.. ואנחנו בטוחים שהוא יצא מזה
אז... הוא יצליח לעבור את זה אני בטוחה... אבל אתם שום מילה!! אל תגיו לו שהסיכוים
קלושים ברור?!?! ".. כולם הסכימו איתי...
אחרי חצי שעה עלינו לחדר שלו.. הוא עדין ישן.. חיכנו בשקט שהוא יתעורר לדבר איתו..
אמא שלו הסכימה שאני תיהיה זאת שתדבר אייתו.. אחרי שעתים בערך הוא קם! התנשקנו
התחבקנו וכולם המשיכו כרגיל ואז..החלטתי שזה הרגע!
אני : " מלאך שלי.. אנחנו חיבים לדבר"
עידו : "כן יפה שלי?!"
אני : "חים שלי... אתה.. אתה... צריך לעבור ניתוח.."
עידו : "מה?!?!?"
אני : "תן לי לסים.. זה ניתוח בחו"ל שאם אתה עובר אותו המצב שלך משתפר... וגם..
היסוכים שהסרטן יעבור יותר גבוהים..מבין!?"
תומר : "כן אח שלי קולט!! אתה תבריא!!!"
עידו חייך! ותפס לי תיד חזק חזק..!
עידו : "באמת?! החרא הזה יגמר!?!"
אני: "כן חמצן לשי.. כן!!"
מאותו רגע עידו היה מאושר והאאמת זה חיזק אותו כנראה.. כפי שאומרים.. 95% זה
פסיכולוגי... עבר שבוע.. החלטנו 7 ילידים שאנחנו נוסעים איתו הילדים שעידו הכי צריך
אותם! אפרת מיכל ונועה - הידידות הכי טובות שלו ותומר יואב ודן -חברים הכי טובים
שלו ו.. כמובן אני! סידרנו ה=כ=ל פשוט ה=כ=ל קבענו שנישן אצל דודים של תומר 6
ילידים.. אני ישן בבית חולים ומדי פעם יבוא לשם הבעל של המורה שלנו שותף בחברת
מטוסים ואמרו שהם יעשו לנו הנחה!! קיבלנו פתור מהמנלת מהשבוע שניסע והיא אמרה שבית
ספר יתן לנו שיעורים פרטים אחר הצוהרים שנחסור שנשלים את החומר .. כולם התחשבו
במצב!! הכל היה מוכן .. גם עידו היה מוכן נפשית ! תמיד דאגתי לחזק אותו ! ו..כולם
עזרו!
הגיע היום... נחתנו בלוס אנג'לס בשעה 6 בבוקר.. הינו כולנו לחוצים.. כולם טלפנו
להורים שלהם להודיע שהגענו.. עידו ההורים שלו ואני נסענו לבית חולים... באמבולנס
פרטי... והשאר נסעו אם דוד של תומר ((שחכה להם בשדה תעופה)) אליו הביתה קבענו
שניפגש בבית חולים ונדבר כבר בטלפון... היתי לחוצה.. ב-11 הניתוח היה צריך להתחיל
רק עוד 5 שעות!!! הזמן טסססהיה כבר 10 וחצי הכניסו אתעידו לחדר ניתוח..כולםםכבר היו
שם..
מיכל: "הכל יהיה טוב יפיוף"
אפרת: "כן כפרה תעבור את זה בשלום"
נועה: "מאמי בהלחה אוהבים אותך פה!!"
הםחיבקו אותו ויצאו
תומר : "אח שלי אני אוהב אותך!! יש לנו עוד סנפלינג שהבטחת לי לעשות ו.. הטיול
מסביב לעולם!?!?"
דן: "כן גבר.. והבטחת לי להיות הסנדק של הבן שלך! אל תאכזב!!"
יואב : "אח שלו!!אנחנו מחכים פה.. אז... שזה לא יקח הרבה זמן!!"
עידו צחק!!
עידו : "אוהב אותכם"
הם התחבקו ויצאו..
רק אני ועידו נשארנו בחדר..!! ((וההורים שלו.. אבל.. זה לא ממש הפריע הם דיברו עם
הרופאים))
אני : "עידו אני אוהבת אני תמיד יואהב.. אני יחכה שתצא ואני יראה שהכל בסדר.."
עידו : "אני אוהב אותך אוהב אותך כל כך!! " הוא התחיל לבכותת...
אני : " לא .. דידו (שם חיבה)) אל תבכה אהובי זה לא הזמן!!.. הכל יהיה טוב!!אני
מבטיחה.. הכל יהיה טוב.. חיים שלי. יש לנו עוד בית 2 ילידים וחתול שמחכים לנו.."
עידו : "חחחח כפרה שלי!! לילו ((שם חיבה שלי)) תדעי שאם יקרה לי משהו..."
אני : "ששששששששששש לא יקרה לךכלום אל תדאג.."הפסקתי אותו ונישקתי ואתו!
עידו : " אני חיב להגיד את זה תני לי להיות שלם עם עצמי..תדעי שאני תמיד אהבתי אותך
תמידדד אני אוהב אותך יותר מאת עצמי אוהב אותך הכי בעולם כל יום שאני פותח תענים
אני מודה לאלוהים לא שאני חיי לא שאני גבר ולא אישה לא שאני עדין בריא אלא.. שהוא
נתן לי אותך.."
נשקתי אותו...
עידו :" רגע מאמי תני לי להמשיך .. אני רוצה שכשאני יעצום את הענים ושאני יפתח אותם
אם אנייצא ממפה.. את תיהיה האדם הראשון או האחרון שאני יראה. לילו שלי..תבטיחי!!"
אני : "אני מבטיחה"
הוא הוציא מהכיס שלו 2 שרשראות מכסף..של חצי לב.. על אחת חרוט
ע((עידו)) ועל השניה ג ((גלה)) ..
עידו :"גלוש אני רוצה שתדעי שאם יקרה לי משהו..תדעי שאני מאושר שאני מת ככה.. עם
הזיכרונות הכי טובים בראש זיכרונות וחוויות שעברתי איתך..!"
הוא שם לי תשרשרת עלהצוואר ואני שמתי לו ..
עידו : "זה בשבילך שתזכרי אותי ת=מ=יד!!"
התחלנו לבכות ואז התנשקנו... אח"כ הוא דיבר עם אמא שלו..ועם אבא שלו אז יצאתי
ושהרופא נכנס.. נכנסתי גם... התנשקנו.. ואז הוא נכנס לחדר ניתוח..
יצאתי משם בריצה והתחלתי לבכות.. כולם נחמו אותי..הינו צריכים להיות חזקים אחד
בשביל השני..
=======================================
ככה עברו השעות.. שעה.. שעתים...שלוש.. שבע..עשר שעות שתים עשרה...!
חיכינו וחיכנו.. היה שקט.. כולם היו לחוצים עיפים דואגים פוחדים!!
שעות של בכי עברו עלי של לחץ.. של דאגה..!! המילים שעידו אמר לי תמיד רצו על עצמם
בראש שלי..כמו סרט .. שחוזר על עצמו וחוזר ולא מפסיק!!
הסתכלתי על השרשרת שעידו הביא לי.. כמה היא יפה ונוצצת.. נישקתי אותה... ולחשתי ...
"אהוב שלי.. יהיה טוב!"
אחרי 17 שעותשל ניתוח ההורים של עידו יצאו ואיתם עלונקה שעידו עליה רצתי אחריהם
((אחרי הרופאים)) ואז אמא של עידו תפסה לי תיד חיבקה אותי ואמרה לי: "עידווו
עידו...הניתוח... "
========================================
המשך בפרק הבא והאחרון!
חולה על כולכן.. ומחכה לתגובות כדי לתקן.. גלה
✍️ הוסף תגובה