הקאמה סוטרה: מעבר לגוף

הטקסט שהעולם הבין לא נכון

כשרוב בני האדם שומעים את השם "קאמה סוטרה", הם חושבים על מדריך מיני. זוהי טעות יסודית שמחמיצה את עומקו האמיתי של הטקסט. "קאמה סוטרה", שנכתב על ידי ואטסיאיאנה במאה השלישית או הרביעית לספירה, הוא למעשה חיבור פילוסופי מקיף על אמנות החיים, האהבה, והיחסים האנושיים.

המילה "קאמה" בסנסקריט אינה מתייחסת רק לתשוקה מינית. היא מתייחסת להנאה בכל צורותיה — הנאה אסתטית, רגשית, אינטלקטואלית, ורוחנית. ו"סוטרה" פירושה חוט, חבל — כלומר, טקסט שמחבר ומקשר רעיונות.

הקאמה סוטרה הוא אפוא "חוט ההנאה" — מדריך לחיים מלאים ועשירים.

ארבעת מטרות החיים

כדי להבין את הקאמה סוטרה בהקשרו, צריך להכיר את התפיסה ההינדית של ארבע פורושארתות — ארבע מטרות החיים:

דהרמה — חובה מוסרית, צדקה, התנהלות נכונה ארתהה — פרנסה, עושר, הישגיות קאמה — הנאה, אהבה, יופי מוקשה — שחרור רוחני, גאולה

הקאמה סוטרה עוסק במטרה השלישית, אך מדגיש שוב ושוב שאי אפשר להפריד בין ארבע המטרות. הנאה ללא מוסר (דהרמה) הרסנית. מוסר ללא שמחה — יבש וחסר חיים.

בפילוסופיה ההינדית, חיים שלמים מאזנים בין חובה, פרנסה, הנאה ורוחניות

ההקבלה היהודית: הגוף כשותף לרוח

גם ביהדות, ההנאה הגופנית אינה חטא — אלא חלק מהותי מעבודת ה'. הגמרא (ירושלמי, קידושין ד, יב) שואלת: "עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראו עיניו ולא אכל." כלומר, מי שמסרב ליהנות מהעולם שברא הקב"ה — חוטא בכך.

הרמב"ם כתב ב"הלכות דעות" שהאדם צריך לטפח את גופו ובריאותו, ושהנאה מתונה ומאוזנת היא חלק מחיים נכונים. "דרך ה' היא דרך האמצע" — לא סגפנות ולא הפקרות, אלא איזון.

זהו בדיוק המסר של הקאמה סוטרה. ואטסיאיאנה אינו מעודד הפקרות — הוא מעודד תודעה. הוא מלמד שהנאה בלי מודעות היא ריקה, ושהקשר האינטימי בין בני אדם הוא אמנות שדורשת למידה, רגישות ותשומת לב.

מעבר למיניות: תורת היחסים

רוב הקאמה סוטרה אינו עוסק במיניות כלל. מתוך שבעת פרקיו, רק חלק מפרק אחד עוסק בטכניקות אינטימיות. שאר הטקסט עוסק בנושאים כמו:

כיצד לבחור בן/בת זוג — כולל שיקולים של התאמה אופי, משפחה ומזג כיצד לנהל חיי נישואין — כולל חלוקת תפקידים, ניהול כספים, ויחסים עם משפחה מורחבת כיצד לטפח את האהבה — כולל שיחה, מתנות, מחמאות, ויציאות משותפות 64 האמנויות שאדם משכיל צריך לשלוט בהן — מוזיקה, ציור, בישול, שירה, גינון, ועוד

במילים אחרות, הקאמה סוטרה הוא מדריך לחיים תרבותיים עשירים שבמרכזם עומד הקשר בין בני אדם.

"עונה" בהלכה: המקבילה היהודית

בהלכה היהודית קיימת מצוות "עונה" — חובתו של הבעל לספק את צרכיה האינטימיים של אשתו. מצווה זו, שמפורטת בגמרא ובשולחן ערוך, מדגישה את הנאת האישה, לא רק את הנאת הגבר.

שתי המסורות — ההינדית והיהודית — מלמדות שהקשר הגופני בין בני זוג הוא קדוש כשהוא נעשה בכוונה ובכבוד

הקאמה סוטרה והפמיניזם הקדום

אחד ההיבטים המפתיעים של הקאמה סוטרה הוא ההתייחסות המכבדת לנשים. ואטסיאיאנה כותב שאישה צריכה להיות משכילה, שצריך לכבד את רצונותיה, ושהנאתה חשובה לא פחות מהנאת הגבר.

בזמן שבתרבויות רבות של העולם העתיק נשים נחשבו לרכוש, שני הטקסטים — הקאמה סוטרה והתלמוד — מעניקים לנשים זכויות משמעותיות בתחום הקשר הזוגי. הכתובה היהודית, כמו חלקים מהקאמה סוטרה, נועדה להגן על האישה ולהבטיח את זכויותיה.

המסר לזוגות בני זמננו

מה שהקאמה סוטרה מלמד אותנו — ומה שהיהדות מלמדת בדרכה שלה — הוא שאהבה טובה דורשת עבודה. היא אינה נופלת מהשמיים מושלמת. היא דורשת למידה, הקשבה, רגישות.

כדברי הרב אדין שטיינזלץ זכרונו לברכה: הנישואין הם לא סוף הסיפור, אלא תחילתו. הטקס הוא רק הפתיחה — העבודה האמיתית מתחילה אחר כך, בכל יום מחדש, בבניית קשר שהוא גם גופני וגם רוחני, גם אינטימי וגם אינטלקטואלי, גם חול וגם קודש.