את חולמת על אהבה, מדמיינת את עצמך בזוגיות מאושרת, ואפילו נרשמת לאפליקציות - אבל בכל פעם שמשהו מתחיל להתפתח, את מוצאת סיבה לברוח. זה לא מקרי. המוח שלך יצר מנגנון הגנה שפעם הציל אותך, אבל היום הוא הכלא שלך. מחקר של Descutner ו-Thelen משנת 1991 הגדיר את התופעה הזו כ"פחד מאינטימיות" - הפער בין הרצון לקרבה לבין היכולת לסבול אותה.
מחקר פורץ דרך של Hazan ו-Shaver (1987) הראה שסגנון ההתקשרות שלנו מתגבש בינקות וממשיך להשפיע על מערכות היחסים הרומנטיות שלנו כבוגרים. כ-20% מהאוכלוסייה מפתחים סגנון התקשרות נמנע - שבו הם רוצים קרבה אבל חוששים ממנה.
איך המוח יוצר קונפליקט גישה-הימנעות
כשאת פוגשת מישהו שמושך אותך, שני מערכות במוח מופעלות בו-זמנית: מערכת התגמול (שרוצה קרבה, חום, אהבה) ומערכת האיום (שזוכרת פעמים שקרבה הובילה לכאב). התוצאה היא תחושה מבלבלת - את רוצה ולא רוצה בו-זמנית. את מתלהבת מדייט ראשון ואז מוצאת פגם קטן שהופך לסיבה לסיים.
השורשים בילדות
1
הורה לא זמין רגשית
אם גדלת עם הורה שהיה פיזית נוכח אבל רגשית מרוחק, למדת שקרבה היא משהו שאי אפשר לסמוך עליו. המוח שלך לומד: "אם אתקרב - אתאכזב". מחקר Bowlby (1969) הראה שילדים שנחשפו להורה לא עקבי מפתחים ציפייה שקרבה מובילה לפגיעה.
2
חוויית נטישה
גירושין, מוות של הורה, או הורה שנעלם מהחיים - כל אלה יכולים ליצור אמונה עמוקה ש"כל מי שאני אוהבת עוזב". הפחד מנטישה חוזרת גורם לך "לעזוב ראשונה" - לפני שיכאב.
3
ביקורתיות יתר בבית
אם גדלת בסביבה מאוד ביקורתית, אולי למדת שלהיחשף זה לתת למישהו תחמושת. להיפתח זה לתת לו לראות את החולשות שלך, ואת חוששת שישתמש בזה נגדך.
4
חוויית קשר רומנטי טראומטית
בגידה, קשר שתלטני, או פרידה כואבת מאוד - כל אלה מלמדים את המוח ש"אהבה = כאב". גם אם הראש יודע שלא כל גבר כזה, הגוף זוכר ומגיב.
צעדים מעשיים להתגבר
5
זהי את הדפוס
שימי לב: באיזה שלב את בורחת? אחרי דייט שני? כשהוא אומר "בואי נהיה ביחד"? כשהוא עושה משהו מתוק? הזיהוי הוא הצעד הראשון. כתבי את הדפוס - לפעמים רק לראות אותו על הנייר עוזר.
6
הבחיני בין עבר להווה
כשעולה דחף לברוח, שאלי את עצמך: "זה מרגיש מסוכן כי זה באמת מסוכן, או כי זה מזכיר לי משהו מהעבר?" הרבה פעמים התשובה היא השנייה.
7
התקדמי לאט אבל אל תעצרי
לא צריך לקפוץ לסוף. אבל כן צריך להמשיך ללכת. מחקר Johnson (2008) על טיפול EFT הראה ששינוי סגנון התקשרות אפשרי - דרך חוויות מתקנות של קרבה בטוחה.
8
שקלי טיפול
אם הדפוס חוזר שוב ושוב, טיפול פסיכולוגי ממוקד יכול לעזור. טיפול CBT או טיפול דינמי קצר מועד יכולים לשנות את דפוסי ההתקשרות תוך מספר חודשים.
מחקר של Gillath ועמיתיו (2008) הראה שסגנון התקשרות אינו גזירת גורל. באמצעות חוויות חיוביות של קרבה בטוחה - בטיפול, בחברות, או בזוגיות - אפשר לשנות את הדפוס. המוח מסוגל ללמוד שקרבה אינה סכנה.
