המילה "גבולות" נשמעת לפעמים כמו משהו קר.
כאילו ברגע שמציבים גבול, האהבה נעלמת והכול נהיה חוזה.
אבל האמת היא הפוכה:
גבולות טובים הם מה שמאפשר לאהבה לנשום.
כי בלי גבולות, אנשים מתחילים להיעלם.
להסכים על דברים שהם לא באמת רוצים.
להקטין את עצמם כדי שלא יאבדו.
ואז אהבה הופכת לעייפות.
קודם כל: מה זה גבול?
גבול הוא לא ניסיון לשלוט באחר.
גבול הוא משפט פנימי שאומר:
"זה מה שמתאים לי, וזה מה שלא."
הוא לא אומר לאחר מה לעשות.
הוא אומר לך מה את/ה תעשה אם משהו לא מתאים.
לדוגמה:
- "אני לא נשאר בקשר שיש בו היעלמות של ימים בלי הסבר."
זה לא: "אתה חייב לענות לי תוך שעה".
למה קשה לנו להציב גבולות?
כי אנחנו מפחדים מ-3 דברים:
- 1. להיתפס כ"לחוצים"
- 2. לאבד את הקשר
- 3. לשמוע אמת שלא רצינו
אבל אם גבול הורס קשר, זה כמעט תמיד אומר שהקשר עמד על זה שלא יהיו לך גבולות.
וזה לא קשר שמחזיק אותך.
5 סוגי גבולות שעושים הכי הרבה סדר ב"יחסינו לאן"
1גבול זמן
"אני לא נשאר/ת בערפל יותר מדי זמן."
דוגמה:
"אני יכול/ה לתת לזה להתקדם בקצב, אבל חשוב לי שנדבר על כיוון בעוד חודש."
2גבול תקשורת
"אני לא בסדר עם היעלמויות."
דוגמה:
"אם אתה צריך מרחב, זה בסדר, רק חשוב לי שתאמר ולא תיעלם."
3גבול כבוד
"אני לא מקבל/ת זלזול, ציניות, או הקטנה."
דוגמה:
"כשמדברים אליי בטון כזה, אני נסגר/ת. אני רוצה שנדבר בכבוד."
4גבול בלעדיות
"אני לא רוצה לנחש אם יש עוד אנשים."
דוגמה:
"חשוב לי להבין אם אנחנו בלעדיים או לא, כדי שאוכל לבחור."
5גבול נוכחות
"אני לא רוצה קשר שמתקיים רק כשנוח לצד השני."
דוגמה:
"אני רוצה קשר שיש בו יוזמה משני הצדדים, לא רק ברגע האחרון."
איך מציבים גבול בצורה נכונה? נוסחה פשוטה שעובדת
1תאר/י מציאות בלי האשמה
במקום:
"אתה מזלזל בי"
נסו:
"כשיש יובש של ימים בלי מילה, אני מרגיש/ה לא בטוח/ה."
2תגיד/י מה מתאים לך
"מה שמתאים לי זה תקשורת בסיסית, גם אם קצרה."
3תציע/י דרך מעשית
"אם אתה צריך זמן, תגיד לי. הודעה אחת מספיקה."
4תבהיר/י מה תעשה/י אם זה לא קורה
בלי איומים, בלי דרמה:
"אם זה לא משהו שאתה יכול לתת, אני אבין, פשוט יהיה לי קשה להמשיך."
המשפט האחרון הוא הגבול האמיתי.
כי גבול בלי פעולה הוא בקשה.
מה ההבדל בין גבול לאולטימטום?
אולטימטום אומר: "תעשה מה שאני רוצה, או שאני מעניש."
גבול אומר: "אני לא יכול לחיות עם זה, אז אני בוחר אחרת."
האולטימטום נובע משליטה.
הגבול נובע מכבוד עצמי.
דוגמאות משפטים מוכנים (לפי מצבים)
כשהוא נעלם
- "כשאין ממך מילה ימים, זה מכביד עליי. אם אתה צריך מרחב, תגיד. היעלמות לא מתאימה לי."
כשהקשר לא מתקדם
- "כיף לי איתך, אבל אני צריך/ה לדעת שיש כיוון. בוא נדבר על זה בעוד כמה שבועות."
כשיש טון פוגע
- "אני רוצה לדבר, אבל לא בטון הזה. בוא נרגע ונחזור לזה בכבוד."
כשאין תכנון
- "אני צריך/ה מינימום תכנון כדי להרגיש קשר. ברגע האחרון זה לא עובד לי."
כשיש בלבול לגבי בלעדיות
- "חשוב לי לדעת אם אנחנו בלעדיים או פתוחים. אני לא רוצה לנחש."
איך לדעת אם הגבול התקבל?
יש שלוש תגובות אפשריות:
- הקשבה
- ניסיון להבין
- שינוי התנהגותי
תגובה בעייתית
- זלזול ("איזה כבדה")
- הפיכת זה נגדך ("את עושה דרמה")
- עונש (היעלמות/קור)
תגובה ניטרלית
- "אני צריך לחשוב"
הטעות הכי נפוצה: להציב גבול ואז לשבור אותו
הרבה אנשים אומרים גבול, ואז נבהלים ומוותרים עליו כדי לא לאבד.
ואז מה הצד השני לומד?
שהגבול לא אמיתי.
אם החלטת על גבול, עדיף להציב אותו קטן, משהו שאת/ה באמת יכול/ה לעמוד בו.
🙋 שאלות נפוצות (FAQ)
האם להציב גבולות לא יגרום לי להיראות "נואש/ת"?
להפך. גבול משדר יציבות.
מי שמעריך אותך יכבד את זה. מי שמחפש בלי גבולות ייעלם, וזה לטובה.
מה אם אני מפחד/ת שייעלמו אחרי הגבול?
אם הם נעלמים בגלל גבול בסיסי, זה אומר שהקשר דרש ממך לוותר על עצמך.
זה מידע חשוב, לא אסון.
גבולות זה לא דבר של זוגיות רצינית בלבד?
לא. דווקא בהתחלה זה הכי חשוב, כדי שלא תבני קשר על ערפל.
לסיום
גבול טוב הוא משפט שאתה אומר לעצמך, ואז אומר לעולם.
לא כדי לשלוט באף אחד.
כדי לשמור על הלב שלך.
כי אהבה בלי גבולות היא לפעמים רק פחד להתחיל מחדש.
שאלה לקוראים:
איזה גבול הכי קשה לך להציב: תקשורת, בלעדיות, או כבוד?
