כל זוג מייחל להגיע למצב שבו ירח הדבש שלו ימשך לנצח. מימוש שאיפה זו כרוך במעבר על מכשולים לא מעטים ובדילוג על פני מהמורות, המצויות לרוב בדרך החיים המשותפת.

אורח החיים הזוגי המתנהל על פי היהדות, עלום הוא ונסתר מעיניהם של רבים מבני דורנו. המסך החוצץ בין מסגרת חיים זו ובין אלו שלא היכירוה, מסתיר סגולות ומעלות רבות המצויות בה.

בעמודים הבאים ננסה להרים את המסך ולהציג מכמנים אלו. ניווכח כיצד שמרה היהדות על הרעננות המשפחתית, על האהבה ההדדית, שלא תדעך לאורך שנות הנישואין הארוכות ועל נאמנות-אמת.

כדי שנבין נכונה את הדברים, שומה עלינו להשיל מעלינו שמועות, "ידיעות" וקטעי סיפורת ששמענו משנות נעורינו ועד עתה, ממקורות חיצוניים על אורח החיים היהודי. רק התבוננות פנימית ובלתי אמצעית בכוחה להסיר את הלוט ולסייע להכרה עמוקה ונכונה של בית היוצר של עם ישראל - המשפחה היהודית.

מצוות טהרת המשפחה מתמודדת בגלוי עם אחד הצדדים הגשמיים ביותר באדם, אולי הצד המכשיל שבכולם. עידון היצר המיני מכוון כלפי הנקודה הפנימית ביותר בקיום האנושי. נקודה זו חולשת על כל הכוחות המרכזיים שבנפש. היא קשורה לכוחות האלוקיים שבאדם, לדחפים החומריים, לכוחות הרגש והדמיון ולשילוב של כולם יחדיו.

בכל אדם פועלים כוחות גשמיים, ולכל אדם יש צרכים גשמיים טבעיים. חובת האדם היא לשלוט על כוחות אלו ולהשתמש בהם על פי עקרונות אלוקיים.

אין היהדות תובעת מהאדם, כפי שתובעות ממנו דתות אחרות, לדכא את כוחות הטבע הגשמיים המצויים בו, לאסור עליהם מלחמה ולדוחקם אל מחוץ למעגל חייו. האדם נתבע רק לזכך כוחות אלו ולכוונם למחוזות חיוביים.